משתמש:קפח/קפ"ח
קפ"ח הוא מוצר של הצבא אשר נוצר כתוצאה מהבשלת חלקו המוצק של העתודה .
הקפ"ח נוצר בתהליך הפתח של עתודאי מתוסכל לעתודאי ממורמר ובהמשך קיפוח, קיפוט והינדול של פרויקטים בחיל השקר חיל הלוגיסטיקה חיל החימוש ועוד.
הקפ"ח הוא ההתפתחות האחרונה של העתודאי והוא קורה לרוב לאחר שלוש או שנתיים בצבא תלוי עד כמה מנוסה העתודה
הקפ"ח מתמחה בהינדול וערבוב שני סוגים שונים של חומרים - אנשים וקפה, אבל בעיקר קפה , הוא עסוק בכתיבת הוראות קשר"ר ונסיעה בדימאקס בין עוגה 36 לבין לוטם, הבן של השכן, כאשר רעמי מלאכים נופלים על מיטתו ומשחק עם הכינרים והאביבים השקטים ( 
) של לוטם.
בין היתר הוא נוסע על עז אל עלביט על מנת לשתות קפה ולאכול ארוחת צהריים על חשבון משלמי המיסים.
הקפ"ח לרוב מרחיב את אופקיו מעבר לתואר האקדמאי הראשון שלמד ממשיך בתואר שני של הינדול אשכים, הקפ"ח לרוב יהנדל
את אשכיו של חבריו למדור ולפעמים את אשכיהם של האנשים שסביבו (שלרוב מכילים ח' )
בעונת הייחום הקפ"ח נשלח אל ההשלמה על מנת להראות את כוחו האימתני
ובלילות ירחים מלאים הוא מתפתח למפקצ ( http://www.youtube.com/watch?v=rI7fW-tQy5Q ) בעודו שואג את כוחו הקפחיו"ת רואות אותו
וקופצות עליו על מנת להתפק"ח במקרה הנ"ל יכול הקפ"ח להתפתח לסופר-קפ"ח-סיאני ואפילו להתחתן ולהוליד קפחי"ם ( 
) אשר ימשיכו את דורו לעתיד מקופח הרבה יותר
אפשר לתאר את חייו של הקפ"ח בכמה שלבים:
- לימודיו לתואר האקדמי, לרוב מקצוע מפוקפק כמו הנדסת חשמל או הנדסת אלקטורניקה או מדעי המחשב או [[פיזיקה קוואנטית] וכדומ' - בשלב זה הקפ"ח עדיין לא מפותח והוא למעשה ילד, הוא לומד להתנהל בחייו וכיצד לשרוד בשבט, הוא אינו יוצא החוצה לאכול עוגה ולשתות קפה
- סיום לימודיו של הקפ"ח - בשלב זה הקפ"ח נמצא בשלב מאוד מעצב בחייו, הוא עומד לסיים תקופה ארוכה של למידה ומבחנים ארוכים ולילות ללא שינה ומעבר לזאת הוא אינו יודע איפה מצפה לו העתיד, יודע הוא שעליו עכשיו לתת את נשמתו לשטן על מנת להמשיך בחייו שמא דמו בראשו (http://www.nrg.co.il/online/search.php?query=%E0%E9%E9%EC%20%F0%E7%E5%ED )
- כניסת הקפ"ח אל הצבא - בשלב זה הקפ"ח אינו יודע מה מצפה לו והוא עדיין חושב שהוא עדיין בשלב של למידה ולא הינדול
הקפ"ח יכנס למערכת הצבא ויתאקלם, יתקפ"ח ויתפקח ויבין את משמעותו (Je bois du café, donc je suis) ולאחר מכן ימשיך בהתקפחותו
- סיום תקופת ההכשרה של הקפ"ח בשבט המקומי - בשלב זה הקפ"ח כבר מבין את משמעות תפקידו ומבין את רוב פילוסופיית תחומו
חשוב לציין שעד כה אף אחד מהשלבים הקפ"ח לא היה קפ"ח אמיתי אלא עתודאי שהתקדם בדרגות עד שהגיע לקפחו"ת אמיתית.
רק בשלב זה הקפ"ח למעשה הופך לקפ"ח אמיתי
- מותו של הקפ"ח מגיע לרוב לאחר שש שנים אך לפעמים הדבר לא קורה והוא ממשיך ושורד כמו פיניקס|פניקס ואפילו ממשיך
את דורו על ידי יציאה להשלמה והפיכה למפקצ בלילות מלאים
- לאחר שסיים את זמנו וחזר לחיים כמה פעמים הקפ"ח לרוב מתפתח ל"רמאי מקצועי", שלב זה אינו ידוע לרבים אבל קיים, רוב הקפחי"ם בשלב זה נכנסים לטראנס ועולים לרגל לעוגה36 במשך שנתיים ולפעמים במשך שלוש שנים שלמות, לרוב שם הם יהיו מפקצים כל הזמן ולא רק בלילות ירח מלא בגלל הכוחות המיסטים הרבים שיש למקום
לעומת זאת, כמה תופעות לוואי יתקפו אותם בזמן העלייה רגל ומנת משכלם תרד ל-42, הם יסבלו מקרינה מאוד חזקה מאמצעי שקר שונים ולרוב יצעקו לכל בנאדם (או דמות שנראית כמו אדם) שתעבור לידם, בין אם זה יהיה אפילו צלם האמיתי. כמו כן יכולת הניווט הרגלית שלהם תרד משמעותית והם ימשיכו להסתובב בכל עבר בצעקות בשלב מסויים בזמן העלייה לרגל לעוגה36 ,וגם אחריה, רוב ה"רמאים המקצועיים" יאבדו את יכולתם להחזיק משהו באחת מידיהם מלבד אמצעי השקר שלהם כמו כן הם גם יאבדו את היכולת לכתוב, לקרוא שפות שאינן שפות האם שלהם (למעט תימנים אשר ניחונו ביכולת ההתבוללות בזמן העלייה לרגל)
לאחר סיום תקופת העליה לרגל הקפחי"ם ישארו באותו מצב ומצבם ימשיך להתדרדר אך חלק מתופעות הלוואי יעלמו מלבד הצעקות ( לעומת זאת מנת המשכל שלהם גם תעלם)
קפחי"ם היסטוריים
נהוג להזכיר קפחי"ם ידועים לשמצה אשר קיבלו את פרס הקפה על שם שמעון פרס ע"י כך שעלו לרגל לעוגה36 כל יום במשך שנה שלמה, שורה של קפחי"ם אלו עדיין קיימים והם התפתחו אל דרגת מעבר של "רמאים מקצועיים" שכן התרגום של רמאי בפרסית הינו רמד שכן הקפחי"ם הנ"ל רימדו, עלו והיללו את עוגה36 בכל יום וליל! אחד הרמאים המקצועיים שכדאי להזכיר למד את אומנות האשכים בזמן עלייתו לעוגה36 לאחר שנחשף ליותר מידי טראנסים מצד הקובייה הירוקה
מיתוסים
ישנם סיפורים על זרדים קפחי"ם אשר סירבו להתרבות ולהפוך למפקצים בלילות מלאים, הסיפור מתאר על רבי שמעון בר זירד, בן אוחנה ולולו המיתוס מספר את סיפורו של הזירד אשר שרד את שואת המלאכים והווייסים האביבים והגדול מכולם - קומבינציית הנגדים "אנחוא נרילה" ששמו ידוע רק מימי הארמית כיוון שאיש עדיין לא הצליח להבין את שפתו , ידוע אמנם כי דרגתו של "אנוחא נרילה" היא רב נגד וכי התמקצעותו היא בצעקות, חזרה על מילים חסרות משמעות, הגעה על מדים כחולים והינדול וערבוב כמו שהקפחי"ם עושים בעונת הייחום ובזמני השיא שלהם כאשר הם הופכים למפקצים בלילות ירח מלאים. רבי שמעון בר זירד עמד מול האקרופוליס ונלחם נגד התפתחותו לקפ"ח אמיתי, סוף הקרב אינו ידוע מכיוון שאיש לא היה לצידו של אותו זירד אך לפי השמועות והעלמותו של רבי שמעון בר זירד אל דרום אמריקה נראה כי רבי שמעון בר זירד הוא אחד העתודאי|עתודה היחידים שהצליחו לעצור את התפתחותם לקפחי"ם מלאים