משתמש:Uvero/יום הזיכרון לקורבנות הצחוק

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום הזיכרון לקורבנות הצחוק (או יום הצחוק) בקיצור הוא יום הזיכרון הבינלאומי לאנשים שנפגעו כתוצאה מקומדיות, סאטירות, פארודיות, סיטקומים, מתיחות, סלפ-סטיק, החלקות ורציחות בתירוץ הידוע "זה לא מצחיק". יום הזיכרון לקרבנות הצחוק חל כל שנה ב1 באפריל.

התחלת ציון יום הצחוק

זה התחיל משני ילדים שישבו באוטובוס, בדרכם לטיול שנתי, משה וקובי, ודיברו.
משה (בטלפון): אהה. אהה. מה, באמת? לא! כן, אני אמסור לו. מנתק.
קובי, אמא שלך מבקשת למסור לך שהיא מתה לפני כמה שעות.
קובי (בבכי): אני לא מאמין! באמת??
משה: לא! אחד באפריל!!! איך יכול להיות שהיא תמסור לך שהיא מתה?
קובי: אה, יפה! תגיד, מה עושים עם כל אלה שמתו בצחוק?
משה: זה באמת לא בסדר. צריך למצוא לזה יום זיכרון עם שם קאצ'י של תאריך.
קובי: ממממ... אולי "8 בנובמבר"?
משה: לא, זה לא זה... אחד באפריל!!!
קובי: טוב די עם זה!!! אחד באפריל, אחד באפריל! מספיק!
משה: לא, גאון הדור! אחד באפריל יהיה יום היזכרון לקרבנות הצחוק!!!

ציון יום הצחוק

בקרב הציבור

  • נהוג למתוח אחד את השני ואז לצעוק "אחד באפריל!!!" ע"פ צוואתו של עודד פז (אחד מהקורבנות הקשים של הסיטקום הפיג'מות כאשר לתסריטאי לא היה רעיון טוב לסוף עונה אז הוא רצח את כל השחקנים כשצפו בטלוויזיה)
  • בכל אחד באפריל כל שנה נשמעת צפירה בכל רחבי הארץ בשעה 10:00. הצפירה מושמעת מצופרים של ילדים שחושבים שהם מצחיקים.

בטלוויזיה

דוגמאות לקרבנות הצחוק

עודד פז

ראה ערך מורחב - עודד פז
עודד פז, כאמור, נהרג ע"י התסריטאי של הפיג'מות, עודד פז. לעודד לא היה סוף טוב לסדרה הפיגמות אז הוא החליט שדמותו של עודד תמות בזמן צפיה בערוץ 33. עודד.jpg
זוהי תמונה של עודד פז בזמן שהתחיל לצפות בערוץ 33 וניסה להבין מה לעזאזל הוא רואה. כעבור כמה שעות עודד כבר היה במצב הרבה יותר גרוע, ואז נפטר. הצופה היחיד של הפיג'מות אותו זמן לא הצליח להבין את מה שהוא רואה. מאז ערוץ 33 מפסיק שידוריו באחד לאפריל, במקום השידורים מופיעה שקופית עם התמונה הזו ממש והכיתוב:

יום הזיכרון לקרבנות הצחוק - שידורי יתחדשו בשעה 23:67 אחר הצהריים בצאת יום הזיכרון.

זוהי כמובן בדיחה.