נופרים

נופרים הם קבוצה של אנשים, שמאמינה באל הבצל בנוסף לאל הקולורבי. כיוון שהם לא נשארו בבלרוס לזמן רב לא מיוחסת להם חשיבות רבה בבלרוס ובדת הקולורב.

התחלת הנפרות

אל הבצל - בצלאל

תחילת דת הנפרות באידיוטית בלרוסית ששמה נופר, שיום אחד קמה ויצאה לשוק הראשי, והחלה להטיף לעוברים ושבים על שיפור מעשיהם. היא סיפרה כי בחלום הלילה נתגלה אליה פקעת בצל ענקית, שסיפר לה ששמו בצלאל, והוא אחיו של אל הקולורבי. נופר הכריזה על עצמה ככהנת הבצל הראשית, והשליחה של אל הבצל. נופר כתבה את ספר "הבישול בבצלים" שלאחר מכן הוסף לגיגית החדשה (קובץ של הספרים שנכתבו ע"י נופר וממשיכי דרכה הגיגית החדשה נחשבת תוספת לספרי הקולרב המצויים בגיגית הישנה). קמצוץ מפשוטי העם שהרגישו מדוכים ע"י אי השוויון ששרר בעיר נקולורבטראקטרקט נאספו אל נופר והפכו לקהל מאמינים ולאחר מכן לקבל זועם. רוב העם לעומת זאת התנגד לדעותיה והכריזו עליה שהיא כופרת. נופר הוצאה להורג בסקילה (ע"י קולורבים) בהוראת ביל גייטס, אך אופיר בנה הבכור המשיך ללמד את דתה בסתר בביובים. הוא לימד את חוקי הנפרות כפי שלימדה אותו אימו ואף הוסיף כמה חוקים (אותם הוא בדה מליבו).

שנים עשר השכיחים

השרת - העפיפון הראשון

אופיר לימד את החוקים לעשרת חבריו הקרובים, ולשרת שלהם שצותת לכל שיחותיהם. אופיר עשרת חבריו והשרת ידועים בתור: "שנים עשר השכיחים". לסוכניו של ביל גייטס נודע כי אופיר המשיך ללמד את חוקי הנפרות. הם פנו אל השרת והציעו לו 30 קולורבים, תמורת שהוא יגלה להם את מקום המסתור של אופיר וחבריו. לאחר התמקחות ארוכה (של כ60 שבועות) השרת הסכים להצעת השוחד של הסוכנים והוא הוביל אותם אל הביוב בו התחבאו אופיר וחבריו. הסוכנים תפסו את אופיר, וחבריו, אנסו אותם במשך דקה ומחצה, והרגו אותם. הסוכנים ביתרו את גופתו של אופיר לחתיכות אבל השאירו חלק גדול בצורת סולמית (מכאן ההשתחוות לסולמית המקובלת אצל הנופרים). בסופו של דבר הסוכנים שילמו לשרת רק 29 קולורבים, הוא כעס כל כך עליהם עד שהוא ברח לקפריסין, והפיץ שם את הפלוצים שלו, ואת חוקי הנפרות.

חוקי הנפרות

הנופרים המוקדמים האמינו בכל חוקי דת הקולורב ועשרה חוקים נוספים אשר נקראים חוקי הביצול שהומצאו ע"י נופר, ושנים עשר השכיחים:

• אמונה בשילוש הנדוש: הבכור-אל הקולורבי, הצעיר - אל הבצל, ופלוץ הגודש באף - פלוציו המסריחים של השרת.
• השתחוות לסימן סולמית בימי שני.
• הכנת פשטידת בצל בימי רביעי, לזכר יכולת הבישול המדהימה של כוהנת הבצל הראשית נופר.
• קריאת ספרי הגיגית החדשה, תוך כדי עשיית גרעפסים, ופלוצים, כדי להגיע להתעלות רוחנית.
• רדיפת היהודים כי כולם שונאים את היהודים.
• וידוי על חטאים תוך כדי הכאת בצל על הלב ומלמול: "איי אחח איי"
• נתינת מכות לערסים זקנים מעל גיל 30) כדי להתכפר מחטאים.
• העמדת כמרים, וכהנים, שיעמדו בראש הקהילות, ישפטו בין סכסוכים, וייקחו שוחד.
• העמדת נזירות, וכהנות, כדי לאמלל נשים מכוערות, אותן אף אחד לא אוהב.
• לכמרים כהנים כהנות ונזירות: איסור זיון עם אף אחד, למעט ילדים מתחת לגיל 15.

וועדת ניקוסיאה

לאחר שהשרת ברח לקפריסין, הוא התיישב בעיר הבירה ניקוסיאה, והמשיך להפיץ את פלוציו, ואת חוקי הנפרות. הוא קבע את עצמו העפיפון של העיר ניקוסיאה. השרת כמו נופר, אופיר, וחבריו, הפיץ את האמונה בכל חוקי הקולורב ובנוסף לזאת את חוקי הביצול. לאחר מותו קם אחד מתלמידיו ששמו פוּל והוא הכריז על עצמו כעפיפון השני של ניקוסיאה. פוּל, בשונה ממורו השרת, הפיץ את האמונה אך ורק בחוקי הביצול (ולא בחוקי הקולורב). דבר זה גרם לפיצול בעיר, בין המאמינים במה שנקרא ה"חבילה המלאה" (חוקי הביצול+חוקי הקולורב, 1+1 מתנה), לבין אילו שהאמינו ב"חבילה המצומצת (רק חוקי הביצול). אחרי מותו של פוּל, החלו מלחמות בין שני הקבוצות, ולכן החליטו שיקימו וועדת חקירה בשם: "וועדת וינוגרד" הידועה יותר בשם: "וועדת ניקוסיאה", שתחליט במה להאמין, ובמה לזרוק לפח. הוועדה לבסוף החליטה להתנתק כמעט לחלוטין מחוקי הקולורב ולשמור רק על החוק של שירת: "כלי המטבח", כי זה כיף. המשמעות של קביעה זו היא שלפי חוקי הנופרים רצח, ניאוף, וגניבת קולורבי, הם דברים מותרים. לא כולם הסכימו לקביעה זו של הוועדה, מתנגדים להחלטה ובראשם אהוד הקירח (המכונה דילברט), טענו שהוועדה היא רק וועדת חקירה ולכן הם אינם יכולים לקבוע שום דבר. חברי הוועדה, ותומכיהם הנלהבים, ירקו לאהוד והמתנגדים בפרצוף, ורמסו אותם בדרכם לשוק לגנוב קולורבי.

יחסים עם הקולורבים

לאחר שוועדת ניקוסיאה החליטה על ההתנתקות מהקולורבים, הקולורבים הגיבו ע"י השמצת הנופרים, וקריאות להשמדתם. הקולורבים התייחסו אל הנופרים בתור הנוכרים הכופרים וטענו שהם קרציות שמוצצות את דמן של המדינות הטובות, ולכן יש להשמידן. כחלק ממסע ההשמצה של הנופרים, הקולורבים אמרו שהשם נופר, הוא בעצם ראשי תיבות ל: נאחסית ופדופילית רעה. הנופרים הזדעמו מההשמצה של כוהנת הבצל הראשית והתכוננו להילחם בקולורבים אך הם היו מטומטמים, ושכחו איך בונים סירות ולכן וויתרו על הרעיון. יש שטוענים שהנופרים, הם אלו ששיכנעו את הגרבילים לתקוף את הקולורבים, אך שמועה זו לא אומתה. הקולורבים, שכחו ממסע ההשמצה נגד הנופרים כאשר התחילה המלחמה נגד הגרבילים. כיום, הקולורבים מכחישים את מסע ההשמצה, ואת הקריאות להשמדת הנופרים, הם עדיין מתייחסים אליהם בתור "הנוכרים הכופרים". הזכר היחיד לנופרים בבלרוס, זה שוק בצלאל, שנקרא כך משום ששם נופר החלה את ההפצה של דת אל הבצל.

רודוס: העיר הקדושה

רולדות מסורתיות של חג הרולדה

העפיפון בנ-דיקט-דוס ה2 היה הראשון מאז ימי השרת שהצליח לבנות סירה. הוא היגר לרודוס שמה בנה לעצמו ארמון שהוא קרא לו הענתיקן, וקבע את רודוס כעיר הקדושה של הנפרות. עד היום, רודוס נחשבת לעיר הכי מקודשת בנפרות, ורבבות נופרים, נוהרים לרודוס לראות את העפיפון הקדוש. אך גם ניקוסיאה, ונקולורבטראקטרקט, נחשבות ערים מקודשות. אלפי נופרים מגיעים לכנסיית הרולדה בנקולורבטראקטרקט, לחגוג את חג הרולדה, חג המציין את היום בו נופר הצליחה לאפות בפעם הראשונה, את רולדת הבשר עם בצלים שלה. אלפי נופרים מגיעים גם לניקוסיאה, לחגוג את חג הרַמָסָן, חג המציין את הרמיסה של אהוד הקירח.