סאדו מאזו

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search

סאדו מאזו או פיתה כאפות זהו שמה של סדרת סרטי אנימציה שהיתה פופולרית בשנות ה-40 בארה"ב. שמה של הסדרה ניתן לה מתוך שמות גיבורי הסדרה- סאדו ומאזו.


מבנה הפרקים

רוב פרקי הסדרה סבבו סביב אותו המוטיב- סאדו הוא חתול רעב עד מאוד שמאוד רוצה לתפוס ולאכול את מאזו- אישה יפה וחושנית המופיעה במועדון לילה. חוקרי תרבות רבים סבורים כי עצם העובדה שחתולים הפסיקו לאכול נשים יפות אחרי שנות ה60 מנעה מן הסדרה להפוך לקלאסיקה כמיקי מאוס. מן הצד השני חוקרים אחרים מפריכים טענה זו בטענה כי מיקי מאוס עדיין מפורסם למרות שאין יותר עכברים מדברים אחרי מלחמת האזרחים בארה"ב.

פרק של סאדו מאזו מתחיל בערך כך: סאדו מסתובב רעב ומדבר בקול מצחיק, הוא רואה את מאזו ומסתכל עליה באופן מצחיק, סאדו מנסה לצוד את מאזו במגוון דרכים ונכשל באופן מצחיק, סאדו ומאזו משלימים וסאדו לומד את ערכה החשוב של חברות אמיתית.

בניית הסדרה

בשנת 1935 נסע לו גדול יוצרי האנימציה לסלי נילסן ברכבת של אנשים עשירים במיוחד. לצערו של לסלי נילסן התעקבה הרכבת יותר מן הצפוי ובשל כך מצא את עצמו נילסן עם המון זמן פנוי בתוך רכבת. בגלל שללסלי נילסן לא היה מכשיר MP3 והוא שנא לקרוא, הוא החל לשרבט דמויות חמודות ומשעשעות על מפית שמצא על השולחן. בין הדמויות היו סאדו ומאזו.

פושע מקומי שהיה גם הוא במכונית וכינה את עצמו "וורנר בראדרז" גנב את המפית עליה צוירו הדמויות, פתח אולפן לאנימציה והחל ביצירת סרטוני הסדרה, כשהם רשומים על שמו.


ההצלחה

הסרט הראשון של סאדו ומאזו התפרסם בשנת 1937 ונחל הצלחה מרובה. שמה של הסדרה אז היה תום וג'רי אך שמה שונה בשל תביעה קטנה וקטנונית של יוצר סרטים מצויירים כושל.

מאז ועד לסוף שנות ה60 נחלו כל סרטי סאדו מאזו הצלחה רבה (מלבד הסרט השני, בשל "משבר הסרט השני"). ההצלחה הובילה למוצרי לוואי רבים לסדרה כמו כוסות, חולצות וסדרות קומיקס. לצערינו הרב, באותה תקופה קמה בארצות הברית תנועה של אמהות שכולות פמיניסטיות שהתנגדו לייצוגים מגדריים שובניסטים בקולנוע בטלוויזיה. אותה תנועה שרפה את כל מוצרי הלוואי של סאדו מאזו והחרימה אותה בשל העובדה שמאזו לא לובשת כלום.

שנות השבעים- דיוויד בואי שם קץ להצלחת הסדרה

במהלך שנות השבעים נכנסה לתודעה הציבורית דמות מצויירת חדשה ומשעשעת ושמה דיוויד בואי. אותה דמות, שיוצריה דאגו לעצב אותה באופן הכי פחות אנושי שאפשר, ודאגו להכניס בה שינויים לאורך השנים לקחה את ההצלחה של סאדו מאזו וגרמה לאבדנה בתהום הנשיה.


סאדו מאזו בישראל

בישראל נעשו שני נסיונות לייבא את פורמט סאדו מאזו לקהל הישראלי. הנסיון הראשון נעשה בשנות השישים. באמצע שנות השישים קם בישראל עיתון ילדים נסיוני ששמו "קומיקחוץ". העיתון ניסה לשלב בין סיפורים מאויירים מתורגמים לבין חדשות חוץ שונות. אחת מסדרות הקומיקס בעיתון היתה סאדו מאזו, שתורגמה לשם העברי "סעדו ומזל". לרוע המזל העיתון נסגר לאחר חודש בשל מחסור גדול בנייר.

הנסיון השני להביא את סאדו מאזו לישראל התרחש בשנות ה90, כשחיים סבן, מייבא הפאוור ריינג'רס, ניסה לייבא את סדרת ההמשך לסאדו מאזו- "הילדים של סאדו מאזו- ההמשך הדור הבא". הסדרה נחלה הצלחה סבירה למספר חודשים בהם שודרה, אך למרבה הצער הפסיקה להצליח כשהפסיקה להיות משודרת.

ראה גם