שיחה:בורשט

אפשר להקטין את התמונה ל 125px? קראו לי תומר © (שיחה) 09:54, במאי 3, 2014 (UTC)

לידיעתך

בורשט הוא לא בורשט אלא משקה אחר עם אותו שם, ונמצא בסכנת הכחדה. אך כשאין סכנת הכחדה, יותר קשה למצוא אותו.

הבורשט הוא משקה צרפתי עתיק עם דם ספרדי, ויש אומרים דם צפרדעי. על פי התנ"ך, כשעשיו ביקש "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה, כי עייף אנוכי" ברור לקורא (או לצופה ההצגה) מה יעקב הכין שם למעשה... על פי הציווי המקראי: "לא! תאכלו על הדם!". בני ישראל הגיעו למצרים לאחר שהאחים ראובן ושמעון מזרחי זרקו את יוסף צדיקוב לבורשט, במסגרת חיסול חשבונות בין כנופיית ביבי נתניה לראשון לציון הרב דרעי שליט"א. הם עזבו את מצרים כאשר היאור הפך לבורשט, אחרי שפרעה ציווה על חרטומיו לחפש את התשובה לחידה שהציב לו משה: מה ירוק מבחוץ ואדום במפנים, שמים אותו במיקסר ויוצא מיץ טעים. משום מה, האבטיח לא עלה בראשם, ובמקום זאת הם ניסו לבדוק אם אפשר להיפטר מהצפרדעים בדרך זו. רצח הצפרדעים הוביל לקריסת מערכת האקולוגיה בארצם, ולריבוי יתושים ויבחושים שלא נאכלו בידי ההצפרדעים. קולות הכאת המצרים נשמעו עד ארץ כנען, וזוהי "מכת" - שבטעות נחשבת למכה אחת עם "בכורות". על שמה נקראת העיר מכה, מכה. וגם ארץ מרוקו נקראת על שם המכות האלו, כשיבוש של השאלה 'למה מה קורה?' הנאמרת באופן טקסי מיד עם תחילת המכות.

בעקבות מוצאו הצרפתי של הבורשט, אין לבטא לא את השי"ן ולא את הטי"ת שבו. כך נותרים עם משקה לאניני טעם ששמו בור. המשנה מזכירה את המשקה וקוראת למי שהוא צרפתי ללא תקנה: בור סוּד שאינו מאבד טיפה. הבורסה נקראת כך מכיוון שיהודי צרפת ניסו לצאת ממנה בשעת ליל הסדר, ולכן כל שנה נחוג יום נפילתה שבועיים לאחר מכן. אנשי "כספים" מהדרין, וקופצים מבניינים גבוהים, על מנת להראות, קבל עם ועדה, שאינם לוקחים אתם דבר לגהינם אליו הם קפצו, בוודאי שלא את ממונם. על מעמד יפה זה נכתב השיר 'דיינו' ובו המלים: "ולא נתן לנו את ממונם". יהודי מרוקו, ציינו את הטקס הזה בחג הממונה, ובו הם מנסים לחנוק את עצמם במופלטות, האלטרנטיבה לקפיצה ממגדלים, שהיו נמוכים מדי בארץ מוצאם.

עם הזמן הצרפתים הוסיפו אותיות לשם המשקה, והיום כותבים אותו בצרפתית (בלי לבטא חלק מהאותיות) Bouaeraxauntoauxe. שחקן הטניס היהודי ש"סה הכהן בוראט אימץ שם זה ממלכת אנגליה, שהכתירה אותו כאביר הלילה, וכאשר בעת המעמד לא הסכים להסיר את עניבת הפרפר - סמל היהודי הגאה בבנו בר המצווה, היא שאלה: מה נשתנה האביר הזה מכל האבירים? מתרגם האגדה חשב שמדובר בלילות, והשאר אסטוניה, ארץ שלא קשורה לסיפורנו באופן ישיר, כי האציל דרקולה נדד משם לאפריקה בחורף יחד עם שאר עטלפי החרקים.

התותחנים ואנשי שריון הקשקשים שבינינו, יזדהו עם מכשיר הבורסייד, המכשיר המשמש לכיוון תותחים לאור בוקר, שאינו אלא התפתחות צבאית נוספת מטקס הבורשט היומי, בצבא הצרפתי, שיוסד בידי קצין הבורשט היהודי, בוריס דרייפוס. דרייפוס הואשם בכך שלאורך השנים נהג להקפיד הקפדה פרוסית גרמנית באופיה על כללי הטקס, ולא להוסיף לה תבלינים. טעמו התפל היה ההשראה לבנימין (הזאב) הרצל לשנות את טעמו, ולכתוב את ספרו על מנת למנוע מהעם היהודי לטבוע בתוך ים של בורשט. באחד הימים היה על מרפסת מלונו בבאזל, ונשמע אומר: "בורשט שתו יותר ממיץ עגבניות!" ומכאן המקור לביטוי העברי, והמוטו של מדינת אכזיב: "שטויות במיץ עגבניות." אחרי שדבריו הוצאו מהקשרם והושרו במרק בורשט למשך כשעה, עם נגיעות נענע ופרוסות לימון.

לבורשט גם סגולות לאריכות ימים, וידוע שנשיא המדינה מר שמעון פרץ, אמו הערביה ודודיו בני ה-114 בקווקז ובאיי מאוריציוס זכו לאריכות ימים בעקבות הימנעותם מבורשט, מעישון סיגריות ומשתיית יין אדום.

ספרי ילדים נכתבו על בורשט: 'האריה שאהב בורשט', וכן 'מרק בורשט הארנב'. במקור הספר חמישה בלונים נכתב על ילד ושמו בוריס, ולו בלון בצבע בורשט. אלא שלא נמצאו חרוזים בשפה העברית והוא הוחלף באלון שמתחרז עם אדום. הבורשט משמש גם כתרופת הרגעה לילדים קטנים, בשעה שהם רואים סרטי אלימות בסמארטפונים של הוריהם, ומספרים להם שאין מדובר בדם אמיתי אלא בבורשט. בכך הבורשט גם תורם לשלום העולמי ולרגיעה הקיצונית במיוחד של לוחמי האיסלאם הסלאפי (הנקראים משום כך גם "מוסלמים קיצונים") רגיעה שנקראת "תהאדייה". (או "תאהדייה") (או "תאהאדייה") (שמשמעותה רגיעה). ביטוי לרגיעתם היא האמרה הנפוצה בפיהם והנהוגה על ידם: "בורשט ששתית ממנו, אל תיידה בו אבן." ברבות הימים אימרה זו שובשה, והיא הנקראת בקול רם בידי לוחמי האלטעזאכן, כשהם יוצאים לקרב. ישראל היתה הראשונה שהפרה את הרגיעה בכך ששלחה לאום את אבא אבן, ומאז המזרח התיכון כולו נתון במרחץ בורשט.

כאמור, הבורשט נדד (בימות החורף הקשים של הריווירה הצרפתית) מדרום צרפת למרוקו, ושם נקרא בורשץ, ראשי תיבות בנו וממשיכו רבינו שבתי צבי. הוא המשיך עד מרכז אתיופיה, שם לא שמעו על ש"צ ולא יודעים לבטא צד"י, ולכן קראו לו רק "ברא". מכאן התגלגלו הדברים עד שפותחה התיאוריה שהבורשט היה הנוזל הבראשיתי, שבו החלה התפתחות המינים והאבולוציה של הדינוזאורים וקופי הענן שהביאונו עד הלום, בעיוות היסטורי, על ידי דודו של הרצל, תיאו. על מנת לשמר בזיכרון האנושי הבין-דורי את הארוע הזה, הומצא הביטוי הנאמר בכל בר מצווה: "ותאודור, לא הוריי - שהביאוני עד הלום". הלום שימש לפתיחת ראש הילד הנוצרי להכנת הבורשט, בעת שהצעירים יוצאים מבית הכנסת ל"יזכור" ונותרים בו רק הפטריכלים של זקני ציון. ובכך נסגר המעגל ונוצר קצר.

יהיה בסדר מצדך אם אני אשנה את זה קצת ואשים את זה במקום מה שכתבתי? קומקום במלרע ולא קומקום במלעיל, / כמו טומטום במלרע ולא טומטום במלעיל! 11:22, במאי 13, 2014 (UTC)

לבורשט גדול יחשב הוא לי. אבל נא לשים לב (לא אמיתי, אלא של בורשט) שהוספתי ושיניתי, אפילו הפעם. האלמונימי שלא אהב לחתום.

אוקיי. זה ייקח קצת זמן. קומקום במלרע ולא קומקום במלעיל, / כמו טומטום במלרע ולא טומטום במלעיל! 12:51, במאי 13, 2014 (UTC)

למה בורשט 2

לדעתי, שלבי את זה כאן... הוספתי כמה תיקונים שם, שאפשר להשמיט ולשנות, כיאה לשנת השמיטה הקרבה ובאה. אם את רוצה, אני יכול לשלב (את הצעתי אכתוב בדף השיחה שם. -- מבקש לשמור על אלמונימיותו | לא זמין. אנא חזרו במועד מאוחר יותר.• י"ח באייר ה'תשע"ד • 23:31, במאי 17, 2014 (UTC)

הצעת השילוב ...

אם מקבלים הצעה זו, נא למחוק אותה מכאן, ולהשאיר רק שורה זו. אשמח אם תזכירוני בערך עצמו. לג שמח. -- מבקש לשמור על אלמונימיותו | לא זמין. אנא חזרו במועד מאוחר יותר.• י"ח באייר ה'תשע"ד • 00:06, במאי 18, 2014 (UTC)

אני לא בטוחה שרצית שאזכיר אותך ככה, אבל לא היה לי שום רעיון אחר. תודה רבה על העזרה. לג שמח! קומקום במלרע ולא קומקום במלעיל, / כמו טומטום במלרע ולא טומטום במלעיל! 16:10, במאי 18, 2014 (UTC)