שר הטבעות

שר הטבעות (באנגלית: The Lord of the Rings) הוא ספר קבלה אפוקליפטי שנכתב על ידי התנא האלוקי זרובבל בן שאלתיאל טולקין במאה הראשונה לפנה"ס. הספר מהווה המשך לספרו של אברהם אבינו, "סוד ההוביט", והוא נחשב לספר יסוד בתורת הסוד העברית.

שם הספר מתייחס לשר האופל סמאל, האנטגוניסט הראשי (להלן הס"מ). בראשית ההאצלה חישל הס"מ את טבעת הגאווה ששולטת בשאר היצרים הרעים, נשק רוחני אולטימטיבי בניסיונו להשתלט על עולמות אבי"ע. עולמות אבי"ע מאוכלסים בבני אדם ובגזעים כמו־אנושיים כשדים, בני אלוהים, מלאכים, שטנים ורוחות. עלילת הספר מביאה את מלחמת אחרית הימים דרך תיאורן של הדמויות, בעיקר בני האדם מנחם מנדל שניאורסון, סוקרטס, בצלאל ירקוני, וחמורבי הראשון.

אף על פי שמבחינת תוכנו שר הטבעות הוא ספר קבלי מובהק, חורגת השפעתו מהז'אנר הזה בלבד. התימות המרכזיות של הספר שאולות מתורת הסוד: היחיד מול האינסוף, בחירה מול ידיעה, שימור הבריאה מול הגאולה וטשטוש ההבחנה בין טוב לרע. בנוסף, הספר שונה מספרי קבלה אחרים ברקע רחב ובתשתית עמוקה שלתוכה הוא משובץ. לפני כתיבת הסיפור חזה טולקין בעולם אידאי שלם ומפורט הכולל שמות קדושים וכתבים עתיקים, מפות, וורטים, תורות השאובות ממיתולוגיות שונות, וניגונים. אף על פי שחלק הארי מתוך היצירה הענקית הזו איננו מופיע כלל בשר הטבעות, יש בו הרבה אזכורים והתייחסויות אליה. בכך מהווה סדרת הספרים חוויה מיסטית מיוחדת של התעלות לעולמות עליונים בעלי חוקיות אלוקית פנימית בעלת עומק חסר עקביות, כאשר המאורעות המתוארים מתרחשים במקביל ובמקומות שונים למעלה מטעם ודעת. מכלול הספרים המתארים עולם עליון זה, על רקעו מתרחשת עלילת "שר הטבעות" נקרא עולמות אבי"ע.

הפופולריות הרבה של הספר "שר הטבעות" זכתה להתייחסויות רבות בתרבות הדתית המודרנית, והיוותה השראה למגוון מדיומים, החל מחברותות בישיבות וכוללים בשעות לילה מאוחרות, וכלה בקבלה מעשית, יצירות קמעות וסגולות וחיבור ניגונים מרטיטי נפש וטרנסים לחוזרים בתשובה.

העלילה

"שר הטבעות" פורסם לראשונה בארמית בשלושה כרכים שנקראו "גאוות הטבעת", "שני הצריחים - סוד דוכרא ונוקבא" ו"שובו של מלך המשיח". שלושת הכרכים תורגמו לעברית על ידי המקובל גמליאל בן יהוידע זצוק"ללהה. במהדורה החדשה נוספו פירושי המתוק מדבש והסולם.

גאוות הטבעת

אדון האופל הס"מ שמשכנו בחלל הפנוי חישל את הטבעת האחת בהר גריזים במטרה למרוד בבוראו ולשלוט בעולמות אבי"ע בבחינת "אני ואפסי עוד". בקרב בין כוחות האופל לשומרי אמוני ישראל, אביו של הראב"צ נהרג על קידוש השם על ידי הס"מ וכאות נקמה כרת הראב"צ את אצבעו של הס"מ ולקח את הטבעת. מאוחר יותר, הראב"צ נקלע לחבורה בליקוטי מוהר"ן עם קבוצה של ברסלברים, וענד את הטבעת כדי להשיג השגות, אך הוא אבד במחוזות האבסורד כאשר ענד את הטבעת, והיא החליקה מאצבעו. הוא נגלה על פני המים והברסלברים ראו אותו וקראו "שיש שיש", והתעורר קטרוג גדול בשמים. גולם הגר בעליית גג בצ'כוסלובקיה, היה הבא להשיג את הטבעת, והוא אצרה משך זמן רב בטרם איבד אותה לידי האדמו"ר שניאור מוורמיז'א (המכונה בלעז בילבו), לאחר שכשל להפריך סברה שהעלה כנגדו. מאוחר יותר ירש את האדמו"רות אחיינו של שניאור, מנחם מנדל שניאורסון (המכונה בלעז פרודו), ואיתה ירש את הטבעת, מבלי שהיה מודע לסודותיה. בינתיים, הגולם נתפס על ידי שליחי הס"מ, מלאכי חבלה מרושעים, שמיד אחרי חקירתו בחלל הפנוי יוצאים לחפש את הטבעת.

טבעת הגאווה

גנדלף הנביא לומד בעיון את סוגיית הטבעת, ופוסק למנחם מנדל לקחת אותה ולברוח מביתו שבמעלה אשתמוע. מנחם מנדל יוצא לדרך יחד עם העבד הכנעני הנאמן שלו, סוקרטס (המכונה סם), ועם שני משמשיו בצלאל ירקוני (המכונה מרי) וחמורבי הראשון (המכונה פיפין). במסעם המסוכן, הם עומדים בפני קשיי אמונה רבים ופיתויי היצר, ונרדפים כל אותה עת על ידי מלאכי החבלה של הס"מ, עבדי הטבעת ("נאזגולא" בארמית), שהם תלמידי חכמים שבעוונם חרגו מהשמינית שבשמינית שהותרה בגאווה. מספר דמויות מסייעות לחבורת המאמינים בדרכם, ובהם (ואולי החשוב שבהם) שבתאי (המכונה אראגורנא בארמית), יורשו של הראב"צ ונצר לשושלת בית דוד, ומלך המשיח הלגיטימי של כנסת ישראל, ממלכת האדם בעולמות אבי"ע. במהלך המסע מנחם מנדל נפגם אנושות מקללת פולסא-דנורא של אחד מעבדי הטבעת, אולם עבדי הטבעת מועלים לשורשם על ידי המלאך גלורפינאל, ומנחם מנדל מחלים תחת ידיו המרפאות של המלאך אלרונדיאל.

אלרונדיאל בינתיים זימן את מועצת גדולי התורה (למעשה המועצה זימנה את עצמה שלא מדעת מתוקף הנהגת הייחוד) ובה נציגי היצורים עובדי ה' של עולמות אבי"ע. במהלכה, חושף המלאך אלרונדיאל סודות עליונים על אודות הס"מ והטבעת, כמו הימלטות הגולם מהחלל הפנוי, היעלמותו של ארון הברית מהר המוריה, והידרדרות נשמתו של סארומן בן אלעזר, הכוהן הגדול. המועצה מחליטה כי מוצאם היחיד של עמיהם הוא להשמיד את הטבעת מהחלל הפנוי, המקום שבו חושלה. מנחם מנדל מתנדב להיות נושא הטבעת, ולצדו נבחרות דמויות מספר שתסייענה לו במסעו, בהם שבתאי, גמליאל בן גלוין הפלישתי, לגולסיאל בן תראנדיאל המלאך והמכיניסט המורעל בורומיריה בן ירבעם, משושלת בית יוסף, וכך נוצרה "חבורת מצוות".

המשלחת מקריבה עולה ושלמים ויוצאת לדרכה. בהמשך מגלה שהיא מוכרחה לעבור דרך מנהרות הר המוריה. במהלך מעברם במנהרות הם מותקפים על ידי ישמעאלים, וגנדלף הנביא, הזקן שביוצאים למסע והבכיר שבהם, נלחם בלית־ברירה בבאלרוגיאל, שד עתיק, ונופל לתוך קליפה עמוקה כדי לתקן את שורשו. יתר חברי המשלחת נמלטים מן המקום ומוצאים בממלכת התוהו לות'לוריין. מצוידים בקמעות ושמות קדושים שהעניקה המלכה גלדריאל, שאין לה מעצמה ולא כלום, חבורת המצוות ממשיכה בדרכה לצד גדות נהר דינור הגדול, ומגיעה לאמן־יהא-שמיה-רבה. שם, בורומיריה, בן ירבעם סוכן סבלות יוסף, מנסה לקחת את הטבעת מידי מנחם מנדל, ובתגובה האחרון עונד את הטבעת על־מנת לברוח. גאוותו גוברת מאליה והוא מתנתק מיתר החבורה וממשיך במסעו לבד, כשהוא מלווה רק על ידי עבדו המשכיל סוקרטס, המכניס ספקות באמונתו.

שני הצריחים - סוד דוכרא ונוקבא

הגולם בקרית בורגול, הוגה במושכלות

בורומיריה נהרג על קידוש השם בקרב גבורה עם ישמעאלים באמן-יהא-שמיה-רבה (הוא נסרק במסרקות ברזל), ומתברר בדיעבד שהיה משיח בן יוסף. בצלאל וחמורבי נחטפים בידי שיירת מדיינים, שהם ישמעאלים הכופרים בהשגחת האל (כפירוש רש"י בפרשת וישב). שבתאי, גמליאל ולגולאסיאל רודפים אחרי הישמעאלים ופוגשים בנביא גנדאלף, שחזר מן הקליפות וכעת מתקרא גנדלף הקדוש, לאחר שקידש יחד רוח וחומר. בצלאל וחמורבי נסים על נפשם בעת שהמדיינים נטבחים על ידי אנשי רומאן האדומים, ובסופו של יום מוצאים את עצמם בתוך יער פנגוריה, שם הם מתיידדים עם שבט הקיני, רועי העצים. גנדלף הקדוש מלווה את החבורה על מנת להפציר במלך אדום ארמילוס, מנהיגם של הרומירים, לתקן דרכו ולעמוד איתן מול צבאותיו של סארומן בן אלעזר, ששימש כהן גדול שמונים שנה אך לבסוף קיצץ בנטיעות וצידד בס"מ. ואכן, בקרב שהתרחש לאחר מכן הוכו צבאותיו של סארומן בן אלעזר, ואבני אלגביש ניחתו עליהם מן השמים. בה בעת הקינים הורסים את מקדשו של סארומן השוכן בהר עיבל. גנדלף הקדוש מגיע גם הוא למקום. סארומן מסרב לשוב בו מכפירתו, וגנדלף מגרש אותו מחבורת המקובלים, שולל ממנו את זכויות הכהונה ושורף את ספריו.

מנחם מנדל וסוקרטס לוכדים את הגולם ומשכנעים אותו לסייע להם להגיע להר גריזים. מסעם המשותף ארוך וקשה, ורצוף ספקות באמונה שמעלה סוקרטס. בשלב מסוים הם פוגשים באחיו של בורומיריה, פאראמיריה, שהתפרסם גם הוא בכשרונו לשלב ספרא וסיפא. הגולם בוגד במנחם מנדל ומוביל אותו היישר לתוך פיתוייה של שילוב ימ"ש, פרוצה דמוית עכביש, שממתינה במערות חשוכות שנמצאות במעבר ההרים קרית בורגול, ומחטיאה את הרבים. מנחם מנדל נפל בחטא עם שילוב ומאבד את טהרתו, אולם סוקרטס משיב לה כגמולה בעזרת שם קדוש מיוחד ("עוקציאל") ובעזרת קמע שקיבל מגאלאדריאל. בנקודה זו עובר סוקרטס מהפך אמוני, ומתחיל להאמין בסגולות וקמעות. סוקרטס, בהאמינו שמנחם מנדל הוא חוטא חסר תקנה, לוקח את הטבעת למשמורת, ומנחם מנדל נישא לצריח קירית בורגול על ידי אורחת ישמעאלים.

הס"מ מכין את צבאותיו, המונים כחול אשר על שפת הים, לקראת הקרב על ירושלים.

שובו של המלך המשיח

גנדלף הקדוש מגיע לירושלים שבממלכת ישראל יחד עם חמורבי הראשון על מנת להוכיח את יושביה על חטאיהם ולהזהיר אותם מפני הפורענות הממשמשת ובאה. בצלאל מצטרף לצבא רומאן. שבתאי עולה עם חבורתו ל"כף הקלע" ומגייס צבא של נשמות אשר רובץ עליהם עונש, והן תלויות בין גן עדן לגיהנום. גנדלף, שבתאי ויתר החברים בחבורת מצוות מסייעים בהגנה על ירושלים בקרב נגד צבאותיו של הס"מ. ירבעם, מושלה הנוכחי של ירושלים, מאבד עצמו לדעת לאחר שהוא חושב בטעות כי בנו פארמיריה יצא מהארון. עזרתם של פרשי רומאן וצבא הנשמות מסייעת בהבסת חלק ניכר מצבאות הס"מ, ובכך מתקנים ארמילוס והרומירים את שורש עשו אביהם. את גוג, מנהיג עבדי הטבעת, שפיקד על כוחות הס"מ, הורגת חפציבה, אחייניתו של ארמילוס, ומבואר בספר שרק נוקבא שאין לה מעצמה כלום יכולה לשבור את מידת הגאווה.

השמות הקדושים שנתנה המלכה גלדריאל לחבורת מצוות.

עם זאת, הגאולה לא נסתיימה למרגלות ירושלים. הס"מ שמר על כוחות רבים בחלל הפנוי, וכך כוחות עולם התורה מתקדמים לעבר קרב השיא של אחרית הימים, למול שער התוהו הסוגר על הכניסה לחלל הפנוי. במהלך המסע הם נתקלים בספק אמוני ובתגובה מתפלמסים ומתנצחים עם הכפירה. במהלכם זה קיוו הכוחות להרוויח זמן כדי שמנחם מנדל יוכל בינתיים לאתר את שורשה של טבעת הגאווה, הגם שהפולמוס נידון מראש לכישלון, שהרי אין הוכחות לקיום האל במציאות של הסתר פנים.

בינתיים, סוקרטס הצליח לטהר את מנחם מנדל מחטאו, ויחד הם עושים את דרכם לחלל הפנוי ולהר גריזים. על סף הטלת הטבעת לאש ההר, הגאווה גוברת על מנחם מנדל והוא מסרב להשמידה, ומכריז "אנא אמלוך". הגולם נאבק במנחם מנדל על השליטה בטבעת, תוך שהוא פוגם בנשמתו, ולבסוף נופל עם הטבעת לתוך התופת ואובד. חטא הגאווה מתוקן בשורשו, הס"מ מתפוגג מן העולם והמלחמה על גאולת עולמות אבי"ע מוכרעת.

שבתאי נושא לאישה את חיה-מושקה, בתו של אלרונדיאל, ונמשח למלך ישראל. מלכות ישראל חוזרת לשושלת בית דוד לאחר אלפי שנות גלות. מנחם מנדל נותר פגוע בגופו ובנשמתו, ויחד עם דודו שניאור והנביא גנדלף הם עולים בחייהם לחיי העולם הבא. שלושת חבריו חוזרים לביתם במעלה אשתמוע, ומעלים קורבנות תודה בבמה המקומית.

נספחים ותיקונים

שישה נספחים מופיעים אחרי החזיון העיקרי, ויחד הם מספקים סודות רבים בנושאים רבים הנוגעים לגאולה, ביניהם ציר זמן של כל האירועים, השתלשלות גלגולים, לוחות שמיטה ומידע בנוגע למלאכים ולשמות קדושים המופיעים בספרי טולקין.

נספח א' מגולל את קורות חסידות נומנורווא, האדמו"רים הגולים, אריאדורא זצ"ל, ארנורא זצ"ל ויורשי הראב"צ, תולדות ממלכת ישראל ויורשי בית יוסף, כמו גם את סיפורם של שבתאי וחפציבה, בית דוד, רשימת מלכי רומאן ותולדות עמי ישמעאל; נספח ב' מתמקד בפרוטרוט בתיאור קורות אירועי העידן השני והעידן השלישי בהאצלה, והם למעלה מהשגת אנוש; נספח ג' מתאר את עצי הגלגולים של משפחות ההוביטים: מנדל וירקוני, אכד ומשפחתו של סוקרטס; נספח ד' מתמקד בתיאור לוח השמיטות של הפלך ותיאור חודשי השנה וסוד העיבור; נספח ה' מתמקד בכתיבת טעמים ואיות ובהיגוי שמות קדושים ודקדוק לחשי האנגרת'ים והטנגוואר; נספח ו' מתאר בחלקו הראשון את לשונות ועמי העידן השלישי, עידן הגאולה: המלאכים, בני האדם ובני רומאן מהצפון, הוביטים, הפלשתים, שבט הקיני, ישמעאלים ובודהיסטים, בחלקו השני מתמקד הנספח בתרגום השמות המופיעים בספרים.

תולדות החיבור ביהדות

הרמב"ם ורציונליסטים נוספים פירשו את הספר באופן אלגורי, אולם בספר שו"ת שכתב הרמב"ם בזיקנתו הוא תוקף את הספר וכותב עליו: "אינו אלא חיבור אחד מסופרי הפנטעזיא בערי אדום [...] השמדת אותו הספר והכרתת זכר ענינו מצווה רבה". רוב הרציונליסטים קיבלו את מהימנות הספר ונדחקו לפרש שמדובר במשל בעלמא מאחר ולשיטתם "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". הפירוש האלגורי המקובל ראה בטבעת סמל לכוח המדמה המטה את האדם משכלו העיוני, אותו מסמל בסיפור סוקרטס, ומפילו בתאוות העוה"ז.

בשנת 1216 ערכה האינקיווזיציה הספרדית ויכוח דתי בגוואדלחרה, בעידודו של אלכימאי יהודי מומר. הויכוח עסק בעיקר בשר הטבעות, בו מצאו נציגי הכנסיה ביטויי לעג מרומזים כלפי אותו הישו. מסופר שלרב היהודי ניתנו כמעט שתי דקות שלמות להגיב, בטרם הועלה על המוקד. בעקבות הויכוח נשרפו מאות כרכים בידי הכנסייה, אולם יומיים אח"כ נמצא המומר הנ"ל בביתו כשהוא מחוסר ראש וגפיים וכל גופו מכוסה שחין, והדבר נתפס כעונש מהשמים.

החיבור עמד במרכזו של פולמוס פנים יהודי סביב שאלת מעמדו ההלכתי. בעלי ההלכה שנטו אל הקבלה קיבלו את החיבור כסמכות הלכתית מוחלטת, ופסקו בדרכו בסוגיות כבדות משקל, כסוגיית שחוטי חוץ בזמן הזה למשל.

אגדה יהודית מספרת כי במאה ה-14 למניינם יצרו מקובלים גולם בדמות זה המופיע בספר, על מנת שיושיע את ישראל מהשעבוד למלכות אדום ויביא את הגאולה, אולם הגולם הוכיח אותם על שהתכוונו לעבור על השבועות, וחזר למנוחתו.

שר הטבעות ביהדות המודרנית

בדורנו זה, פורסמו ספרים רבים המוכיחים כי הספר הקדים את המדע בגילוייו. בין היתר, נטען כי אינשטיין גילה את נוסחאותיו פורצות הדרך מתוך התבוננות מדיטיבית בשר הטבעות, וכן שהפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג זכה בילדותו לברכה מאת המקובל גמליאל בן יהוידע זצוק"ללהה, מתרגם הספר מארמית.

תעשיית הקמעות המשגשגת בארצנו.

כמו כן, הוכח למעלה מכל ספק כי דור המייסדים של תורות הזן המזרחיות הושפעו עמוקות מ'שר הטבעות', והתגלו אף פסלים שלמים המציגים את גאוטמה בודהא מעיין בכרך שתורגם להינדית (ידועים לרוב סיפורים של חוזרים בתשובה שלאחר השירות בצבא הלכו "להתפרק" במזרח ודווקא שם נתקלו במסורת ישראל סבא, בדמות ספרי שר הטבעות). עובדה זו עודדה בימינו התפתחות של שיטות מדיטציה יהודיות על בסיס הספר, בחינת החזרת הניצוצות לשורשם.

רבות נכתב אודות גימטריות ותמורות מופתיים שהתגלו בחיבור. קפיצות חוזרות בין סופי תיבות נמצאו מבשרות על "רצח ג'ון סנואו" וכן על "אורן חזן ראש הממשלה הבא". ראוי לציין שכבר בימי הגאונים התגלו התאמות גימטריות מפליאות: "גנדלף" = "משה ואהרון בכהניו", ו"שבתאי" = "סוד ראשית נעוץ באחרית".

פולמוס חריף שליווה את הספר נבע מהתחדשות לימוד הפשט בדורנו. גדולי הדור יצאו חוצץ כנגד ניסיונות שפלים לראות את קדושי האומה כאחד האדם, ולהציג את גיבורי הספר כחוטאים. כל זאת בניגוד לדבריו המפורשים של הנביא נתן העזתי בדבריו לדוד - "כל האומר מנחם מנדל חטא אינו אלא מקצץ בנטיעות".

פולמוס נוסף, גדול מקודמיו, התגלע בשנים האחרונות לאחר שזרמים נאו-קונסרבטיבים ניסו לאמץ את שמו של הכרך הראשון כדי לתת מקור מסורתי למצעד הגאווה, רח"ל. ניסיונם לא צלח.

בשל סגולותיו המוכחות של הספר, נהגו בקהילות ישראל לפתחו באקראי לקבלת תשובות לשאלות השעה. כמו"כ, מדינת ישראל ידועה ביצוא משגשג של קמעות המבוססים על הספר והסודות הגנוזים בו.

גם יהודים חילונים רואים בשר הטבעות מורשת תרבותית מפוארת שהעניקה היהדות לעולם המערבי, וע"פ סקרים מעודכנים של מינא צמעח כ-99.9% מהישראלים עורכים משחקי נבוכים ודרקונים משפחתיים בכל ערב שבת.

ביקורת הטקסט

מראה טיפוסי של גבעה בשטחים, שם ע"פ המחקר נעשתה העריכה האחרונה של 'שר הטבעות'

קיימת הסכמה באקדמיה כי לכל המאוחר חובר הספר קודם ימי יאשיהו, שהרי מופיעה בו הקרבה במות ללא כל זכר למחאה. במקורות המסורתיים ההסבר המקובל הוא שמדובר בהוראת שעה של הנביא גנדלף.

התיאוריה השלטת כיום במחקר מכונה "תורת התנודות" (על שם התנודתיות הרבה המאפיינת אותה), והיא מחלקת את החיבור לחמש תעודות שונות, שנכתבו בזמן ובמרחב שונים:

מקור D - מקור מבית דוד שהתנגד לבית יוסף, והחדיר לספר הלצות על חשבונו.

מקור P - מקור כהני חשמונאי שמגמתו להצדיק היסטוריוסופית את דחיית בית הכהונה מצאצאי אלעזר, דרך דמותו השלילית של הכהן הגדול סארומן.

מקור F - מקור פמיניסטי מחוגה הפרוגרסיבי של יעל אשת חבר הקיני, שהחדיר לעלילה את דמותה של חפציבה.

מקור H - עורך חב"דניק מאוחר, ששינה את שמות הגיבורים לשמות חסידיים, ושתל ביקורת מרומזת על חסידות ברסלב.

מקור G - מקור מתנחלי מתנועת גוש אמונים, ששתל במהדורות האחרונות את השם 'מעלה אשתמוע' כמקום מגוריו של הגיבור, מתוך ניסיון לייחס לאידיאולוגיות שלו גוון משיחי אותנטי.

כתבי יד

כתבי יד קדומים של הספר התגלו במערות ים המלח. בכתבים אלו קיימים מספר הבדלים המעידים כנראה על השקפתם המיוחדת של כת האיסיים. באותם הכתבים, המשיח שבתאי עובר בסוף הסיפור מוטומורפוזה שהופכת אותו למלאך הבכיר מטטרון. זהו כנראה ההסבר לשידוכו יוצא הדופן למלאכית חיה-מושקה, אך הקטע הוסר מהמסורת המרכזית מחשש לעבודת זרה.

הכרך קדום ביותר של שר הטבעות מכונה 'כתר גונדור', ומתוארך למאה הרביעית למניינם. הוא מוצג כיום במוזיאון ישראל בשלמותו.

שר הטבעות בחקר הקבלה והדת

דור המייסדים של חקר הקבלה בימינו החזיק בעמדה כי שר הטבעות הוא למעשה זיוף של סופר פנטזיה יצירתי ושאפתן. הראיה המרכזית לכך היא עדות של מבקר ספרות בן המאה ה-13, שבבלוג האישי שלו מתואר מסע דקומנטרי שערך במטרה לחשוף את שורשיו של 'שר הטבעות', ששימעו הגיע לאוזניו הערלות. בתיאור מסעו מופיעה עדות פילגשו של המוציא לאור, וכך לשונה :

"כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם מעולם ספר קבלה מקורי היה עם אישי, אבל מראשו ולבו וחיבתו לפאנטעזיא כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מוציא לאור ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב, הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך, ומי יודע, אולי אף יפיקו סרט מספרך. ויען אלי ויאמר: אוי חומר חם ולח, אילו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם רובל אחד, כי יאמרו כי סופר אלמוני ופרענק חיבר זאת, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר 'שר הטבעות' אשר חיבר התנא זרובבל בן שאלתיאל ברוח הקודש אני מדפיסם, יקנו אותם בדמים יקרים, וישימוני לשר ונגיד עליהם, כאשר עיניך רואות".

חוקרים אחרים פסלו עדות זו מטעמים אנכרוניסטיים, והיחס אליה טרם הוכרע.

תיאוריה מחקרית אלטרנטיבית הרווחת כיום, מציעה שהספר חובר בידי חבורת גיקים במסגרת מפגשי 'נבוכים ודרקונים'.

קבוצת חוקרים סהרורית מתארכת את החיבור לתקופת הזכייה של ישראל באורוויזיון 2018, על רקע המתח המשיחי ששרר בעם ישראל באותם הימים.

חקר דתות כללי

חוקרי דתות חשובים זיהו בספר שורשים גנוסטיים ומסופוטמים, ויש שהתעקשו על השפעה של פולחן מיתרה הפרסי על המחבר/ים. תזה זו מוצגת לראשונה בספרו המונומנטלי של מירצ'ה אליאדה - "שר הטבעות, אלאוסיס, וג'יי קיי רולינג".

חוקרי דתות אחרים טענו להשפעה יוונית, והצביעו על חטא הגאווה כגלגול עברי לחטא ההיבריס היווני.

לאחרונה נמצאו בגניזת מרנפתח עדויות מהימנות שהספר נצפה בספרייתו של פאולוס, כשהוא מוסתר מתחת לערימת ספרי קומיקס, ונראה ששר הטבעות וחידושיו המפליגים השפיעו מאוד על התגבשות הנצרות בצעדיה הראשונים. יש הרואים בכך הוכחה ניצחת לגרסתו ההיסטורית של הספר תולדות ישו, בה מתואר פאולוס כיורד מרכבה שהתנדב להרחיק את הנצרות מגבולות היהדות.

ראו גם

• משיח
• עולמות אבי"ע
• גרשום שלום

קישורים חיצוניים

• תבנית:וואלה!