תנועת בראוניז

תנועת בראוניז הוא ניסוי פיזיקלי בכימיה אשר מראה את היסוד "בראוניז" בתנועה מתמדת ובודק מה תופעה זאת תעשה, הניסוי נועד לבדוק שני דברים:

1. התופעה הפיזיקלית בא בראוניז השוקולד יתפרקו למולקולות קטנות (או שלא).
2. את רמת הסוכר ביחס לרמת הקקאו בבלילת הבראוניז.

תנועת בראוניז הוא אחד השטויות מן הניסויים הכימיים הכי מעניינים ודיאטטיים שיש בשונה מן התהליכים הסופגניתיים היותר משמינים למרות שכל המשוואות הכימיות גורמות לך לרצות להקיא בטבעיות.

תנועת הבראוניז נקראת גם תנועת חומיות שהם בעצם סוג של רפרנס לכושים.

התאוריה של ניוטון

על-פי התאוריה של ניוטון שהייתה מאד מעניינת איינשטיין ולדימיר בראוניז היו חולי נפש שאוהבים להתעלל בתינוקות ולקשקש שטויות בפיזיקה שבכלל אין להם קשר, כמובן שכל זה קשקש ניוטון לאחר שנפל עליו אבטיח מעץ האבטיחים שמתחתיו ישב. ניוטון חשב שתיאום הקקאו והסוכר דווקא כן משנים את מהירותו של הטרקטורון עקב סיבוב הגלגלים הכחולים (לא הסגולים) ברור שהוא היה לגמרי עמום מהזעזוע מוח שהוא התחיל לדבר שטויות כאלה... כמובן שאלו היו הגלגלים הסגולים ששינו את תיאום הקקאו והסוכר על מהירותו של הטרקטורון ולא הגלגלים הכחולים...

הוראות הניסוי

1. קנה תינוק קטן בסופר-מארקט הקרוב ביותר לביתך ועדיף שיגיע במבצע כך שתקבל גם טרקטורון צעצוע שיגיע ביחד עם התינוק.
2. תרביץ לתינוק עד שהוא יפרכס בראוניז.
3. לאחר הניסוי תקשור את התינוק לכיסא ותשאל אותו מהי תנועת הבראוניז החד כיוונית לעומת התהליך הספרציה-אינדיווידואציה ואם הוא לא עונה לך חשמל אותו עד שהוא ידבר!

תהליכי הניסוי

היסטוריה

תנועת הבראוניז נחקרה וגולתה לראשונה בשנת 991 לספירה על-ידי ולדימיר בראוניז שבדק את ההשפעה של עוגת בראוניז שמזריקים לתוכה וודקה, בהתחלה שום דבר לא קרה אבל לאחר כמה רגעים... עדיין שום דבר לא קרה, אך לאחר שהוחלט להזיז את הבראוניז ראו שמתוך הבראוניז יצא וודקה! וואו לא ראינו את זה מגיע! התגלית המדהימה זכתה את ולדימיר בפרס נובל לפיזיקה ואף בתואר דוקטורט לכימיה. לאחר שולדימיר בראוניז מת בגלל הרעלת בראוניז (מישהו שם לו וודקה בתוך הבראוניז, אה כן וגם טרפנטין) אלברט איינשטיין בדק את התופעה והצליח להגיע לנוסחא מתמטית שמתארת את מהירות תנועת החלקיקים.

בשנת 1921 אלברט איינשטיין קבע שמהירות תנועת חלקיקי הבראוניז היא

${\frac {\hbar \omega ^{3}}{c^{3}(e^{\frac {\hbar \omega }{kT}}-1)}}={\frac {{\dfrac {A_{ul}}{B_{lu}}}{\dfrac {g_{u}}{g_{l}}}}{e^{\frac {\hbar \omega }{kT}}-{\dfrac {B_{ul}}{B_{lu}}}{\dfrac {g_{u}}{g_{l}}}}}$

או בקיצור 5 קילומטר לשעה. מה שבעצם אומר שיחס הקקאו לעומת יחס הסוכר ברמת הדם של הבראוניז משתנה בהתאם לקצב הוספת המהירות לטרקטורון הצעצוע, התגלית המאד מאד משעממת הזאת קובעת בעצם ש... כלום. בשנת 1924 נוסה ניסוי הבראוניז כאשר רמת הקקאו לא תואמת לרמת דם הילדים הנוצרים בעוגת הבראוניז מה שקבע שבראוניז הם עדיין אכילים אפילו לאחר הסעת טרקטורון הצעצוע במהירות שעולה על 5 קילומטר לשעה!

הסקות מן הניסוי

ההסקות שאפשר להסיק מן ניסוי תנועת הבראוניז הם שתנועת הבראוניז הכן משתנה כאשר טרקטורון הצעצוע מכיל בתוכו בראוניז עם דם של ילדים נוצרים וגם בלי דם של ילדים נוצרים אך לא משתנה בהתאם להשוואת הסוכר והקקאו בבראוניז מה שבעצם אומר שכושים לא השתלטו על אירופה בזמן מלחמת העולם השנייה. אם מניחים שבראוניז הוא $x$ והמהירות היא $y$ והיחס הקקאו בהתאם לסוכר הוא 15 ודם הילדים הנוצרים הוא 8 אז אפשר בעצם לקבל מתכון לעוגת חשיש טעימה ביותר. עיקרון עצם בסיס הטרקטורון לא משתנה בהתאם לקקאו והסוכר מה שבעצם אומר שילדים נוצרים לא נכנסים למצות שלנו בפסח!

עיקרון בסיס הגופים הנוסעים הוא טרקטורון צעצוע שמסיע אותו ילד קטן עם בראוניז קטן בתוכו מה שאומר שכימאי פדופיל מתעלל בילדיו בדרכים אכזריות ביותר בניסוי זה.

בנוסף אפשר גם לראות כיצד ניסוי הבראוניז משפיע על תזוזת תאי עצם המוח של התינוק הצעיר, אפשר גם לראות איך הניסוי עבר עליו ולתחקר את התינוק על עצם סיבוב הגופים סביב גורם עקיף. התינוק בטוח ישמח כמו כל ילד אחר שמאד אוהב ניסויים בפיזיקה סטטיסטית ובראוניז. לאחר שהתינוק עזר לכם בניסוי זרקו אותו לפח, תינוקות לא מועילים לאף אחד גם ככה.

מידול תנועה בראונית תוך שימוש במשוואות דיפרנציאליות

כן בהחלט.