כושים
| ||||||||||||||
כושים (בעברית ישנה: קרמבו) הם זן של בעל חיים הנפוץ בעיקר ביבשת אפריקה. הזן מאופיין ביכולות פיזיות מרשימות, אולם מוחם אינו מסוגל לעבד מידע רב ולכן הם לא יכולים לפתח מיומניות לוגיות, או להבין דברים פשוטים כמו קרוא וכתוב או הספרה 4.
היסטוריה
האדם גילה את הכושים בערך במאה ה-13, עם הגעת האירופאים הראשונים לאפריקה שמדרום לסהרה, שם הם גילו להפתעתם כמות בלתי צפויה של כושים שחיו בטבע וחיו על תנאי קיום בסיסיים. בתוך זמן קצר התגלה כי כושים הם ידידותיים לרוב (אלא אם מתקרבים לגורים שלהם) ולכן, הם קלים לאילוף. מסיבה זאת, ומפאת היותם נפוצים עד מאוד בכל אפריקה, הם נחטפו נלקחו לארצות אירופה ושם שימשו בין היתר למסחר, לעבודה, לבידור וכן כחיות מחמד.
עם הקמת מועצות הברית של אמריקה בשנת 1789 נזקקו החלוצים החדשים להרבה כוח עבודה, כי מישהו חייב לטפח את כל שדות הכותנה האלה. על כן, הם הביאו מאפריקה את הכמות הגדולה ביותר אי פעם של כושים שנסחרו על ידי התושבים המקומיים. הכושים התגלו כיעילים למדי, הרבה יותר יעילים מסוסים או פרות, אך טיפשים באותה המידה. עד מהרה התמלאה כל הפדרציה החדשה בכושים רבים שעבדו בשדות ובמפעלים, והכלכלה החדשה התבססה בעיקר עליהם.
אף על פי כן, שוק הכושים נתפס בידיי חלק מהלבנים האליטיסטי כ"ברוטלי" ו"וולגרי" מדי, ולכן התעוררו תנועות להפסקת השימוש בכושים לצורכי עבודה, בהן "חיי שחורים חשובים" או "התנועה לביטול העבדות", שהן המקבילות האמריקאיות לצער בעלי חיים הישראלי. בסופו של דבר הוחלט כי שימוש בכושים באופן זה הוא לא אתי, וחוקקו מספר חוקים כנגד החזקת כושים בשבי, כמו איסור על שימוש בכושים לעבודה וחקלאות, כמו גם איסור חמור על אכילת כושים (גם מבחינה דתית). תנועות שונות אף קראו להחזיר את הכושים לאזורי המחייה הטבעיים שלהם, וכך נולדו מדינות אפריקה.
כיום כושים הם ברוב העולם חופשיים ובעלי זכויות כמעט כשל בעלי חיים מתורבתים אחרים, אולם בעקבות הימצאות גנים של התפרעות חייתית ויצרים טבעיים עמוקים, אוכלוסיית הכושים היא כיום תוקפנית יותר כלפי בני אדם, ועשויה אף להביא להרג של עוברי אורח. בעבר כושים משוטטים נלכדו על ידי הרשויות ונוטרלו מכל סכנה כלפי התושבים הלבנים, אך באחרונה שוטרים רבים מפחדים להתעסק עם כושים משוטטים משום שארגוני בעלי החיים יצרו שיח גדול ברשתות החברתיות הדורש להפסיק את ה"התעללות" לדבריהם [דרוש מקור] שחווים הכושים. בארצות הברית ובאירופה אף הוציאו חוקים המונעים סירוס ועיקור של כושים, מה שהוביל להתרבות מהירה של כושים במדינות השונות. הפיתרון המוסרי שנמצא היה מחנות פליטים.
מאז שנות השישים, בעיקר במועצות הברית, קיימת בעיה חמורה בהתפשטות של כושים בלתי מבוייתים באזורים עירוניים. הימצאות הכושים בשכונות של בני אדם מובילה לירידה בערך הנדל"ן במקום, וכך נוצרות שכונות עניות שמרבית אוכלוסייתן מונה כושים.
איפיון
כושים מאופיינים בצורה הדומה במקצת לשילוב בין האדם לקוף, רק עם צבע עור כהה במיוחד. הם בעלי גובה רב, בין 1.5 ל-1.9 אצל נשים ובין 1.8 ל-2.3 אצל גברים, ויכולות אתלטיות מרשימות, הכוללות בעיקר ריצה מהירה למרחק. ראשו של הכושי לרוב יהיה מכוסה בשיערות שחורות ודלילות (בקרקפת), אף ושפתיים רחבים, קרניים ומקל קטן המבצבץ מבין השיניים (במקומות מסויימים מקל זה יתחלף בסיגריה). לכושים פין גדול במיוחד, שנועד למשוך אליהן נקבות מאותו השבט. כושים מאופיינים גם בקול ערב לאוזן המשמש אותם לקריאות שונות, כמו קריאת הזדווגות, קריאת אוכל או קריאת פאנק. בימי קדם קושרו הכושים ישירות לשטן בעקבות צבע עורם האפל, אך כיום אנו יודעים כי השטן הוא יהודי, ויהודים הם לבנים, ולכן השטן לא יכול להיות שחור אלא לבן[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מתוך ספרו של ד"ר יוזף מנגלה, "הגזע: תופתעו לגלות", 1937, עמ' 45-46