אופטימיות
- "המורה יכולה לתפוס אותי שלא הכנתי 300 פעמים שיעורי בית רצוף , אבל אני אופטימי, מקסימום אני יעיפו אותי מבצפר ואני לא אעלה לחטיבה ואף אחד לא יקבל אותי לעבודה"
- "זה הסוף אדוני, אתה תעוף מבית הספר ולא תעלה לחטיבה ואף אחד לא יקבל אותך לעבודה"
- ~ המורה של התלמיד ממקודם
אופטימיות היא דרגה לפני קול.
איש אופטימי הוא אחד שמנותק מהמציאות ולא מעניין אותו כולם, בדרך כלל הסוף של אופטימים הוא רע מאוד מאוד, ובדרך כלל הוא מוות שנגרם על ידי בן-אדם,חפץ,רובה,חייל,טיל,קסאם וכמעט אף פעם לא מוות טבעי.
דרך החיים של אופטימים
בהתחלה, כשהאופטימי נולד, הוא בדרך כלל נולד מול תמונה של ג' יפית, או אחמאנידיג'אד.
במקום הזה, יש לתינוק המסכן 2 דרכים לשרוד.
- לוותר על העינים שלו ולהיות עיוור.
- להיות אופטימי.
בדרך כלל התינוקות המסכנים מעדיפים לוותר על העינים שלהם. אבל יש מקרים ובהם התינוק בוחר בלהיות אופטימי ולא להתייחס לזה. במהלך חייו הילד למד לא להתייחס לדברים, ובבית ספר, המצב רק נהיה יותר גרוע. לא אכפת לו שהוא קיבל 50 במבחן באנגלית, 0 בחשבון, 3 בהיסטוריה, לא אכפת לו שהמורות כועסות על זה שהוא לא מכין שיעורים. למרות שההורים שלו מספרים לו שבית ספר זה מאוד "חשוב" ומאוד "טוב" הוא ממשיך להתנהג כאילו שזה סתם זבל, למרות שזה נכון. בסופו של דבר, לא משנה כמה האופטימי חכם, מוצא את עצמו מנקה רחובות מסכן ועני שאף אחד לא רוצה לקבל אותו לעבודה.
אופטימיות בחברה
בדרך כלל האופטימים הם בודדים, כי הם לא מנסים להשיג חברה, לא אכפת להם שאף אחד לא אוהב אותם ושכולם לא רוצים להיות חברים שלהם אך לא אכפת להם מכלום (ע"ע אדיש). לעומת הדרגה המשוכללת של אופטימיות, קול, שיודע להשיג חברה למרות שלא אכפת לו מזה.
איך להיפטר מהמחלה.
אם מנסים מצליחים!ואם לא מצליחים אז הכי חשוב לשמור על אופטימיות!!!