איןטקסט:עולם הדרקונים
|הסיבה לכך היא: {{{לא ידועה כעת}}}. אבל בכל אופן,אין עוד ערך כזה באיןציקלופדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בשיחה:בדף השיחה שלו. דרקון, חיה חמודה ונחמדה, מה זאת אומרת? יש פה סיפור מצחיק על זה, עולם הדרקונים:
פרק א' – הדרקון הוא כן קיים בארץ אחת, בעיר אחת, ברחוב אחד, בבית אחד, חיה לה משפחה. ארץ סודית, עיר סודית, רחוב סודי ובית סודי. לא סתם משפחה חיה לה שם, משפחה מיוחדת במינה, משפחה ובה חיים דרקונים. טוב, כמובן כל הארץ שיכת לדרקונים, אבל, בני האדם עוברים בארץ זו. לדרקונים, אין שום כוונה לפגוע בבני האדם. הדרקונים הם לא רוצחים, לא מחבלים, לא פושעים, אלא סתם חיות נחמדות, אך בעלות עוצמה רבה מאוד! אז נחזור למשפחה ונתחיל את הסיפור.
במשפחה חיים אמא דרקונית, חכמה, גבוהה מאוד (10 מטרים, אם לא יותר), וטובת לב. אבא דרקון, גם גבוה (בגודלה של האמא 10 מטרים ויותר), חזק מאוד, המלך של הארץ. ילד דרקון, בן 10, לומד בבית הספר. שמו הוא דרים. תינוק דרקון, בן 3, שוכב בבית ולא עושה כלום חוץ מלשרוף הכל. שמו הוא דרניקל. ואחרון, סבא דרקון, שחי במשפחה, בן 78, הילדים קוראים לו, סבא דרגון. אלה הם הבעלים של הבית, אבל אבא דרקון, המלך, ושמו הוא דרקנר, רוב הזמן עסוק, הוא מלך, לא? כמובן שהחיים מתרחשים בארמון, הרי מה, מלך ללא ארמון? דבר זה יתכן? המלך דרקנר, אשתו המלכה דירמי, דרים הנסיך ודרניקל. כל האנשים שעוברים בארץ, חושבים שזו ארץ רגילה, חיים בבתים ועוד. בשביל האנשים, הדרקונים הם אוויר, לא רואים אותם,לא נוגעים בהם, פשוט אוויר! לעומת בני האדם, יש דרקונים שדווקא כן רואים בני אדם. לגבי חוש המישוש, הדרקונים צריכים לעבור טסט במישוש בני האדם. הטסט מגיל 30. מי שעובר את הטסט הזה, חיב לעבור גם את הטסט שבסופו אתה יכול, לגלות את עצמך לעיני בן אדם ספציפי, ולחזור לבלתי נראה לעיני האדם. עדיין, הדרקונים חיים בעושר ואושר, גונבים אצל בני האדם כשהם צריכים, אבל עדיין, חיות נחמדות! בני אדם מעטים ראו את הדרקונים, אך הרב לא יודעים, שהדרקון הוא כן קיים. אז לאחר שקלטנו, שהדרקון הוא כן קיים, בואו נראה, מה דעתם של הדרקונים.
פרק ב' – דרים זה שם מפורסם מאוד לארץ שגרים בה הדרקונים, לפעמים באים דרקונים נוספים, מהשמש. אל תחשבו שזה אומר שרק בשמש יש דרקונים. נעבור אחת אחת את כל הפלנטות ונראה. שמש: יש דרקונים, דרקוני אש במיוחד. כוכב חמה: לפעמים מבקרים שם דרקונים מכל הסוגים. נוגה: כל שנה, דרקונים אחרים שולטים בפלנטה. כדור הארץ: הארץ הסודית, בה שולט דרקנר. בכל שאר הפלנטות גרים דרקונים אחרים, קרח, מים, ברזל ועוד... ואגב, בכל הפלנטות, יכולים לגור דרקונים שונים מכל הסוגים. אז יום אחד, באו לבקר בארץ הסודית דרקוני השמש. בין כל הדרקונים שהגיעו, היו 80% דרקוני אש, 15% דרקוני ברזל 4% דרקוני רעל, חצי אחוז דרקוני קרח וחצי אחוד דרקוני מים. בסך הכל 1973 דרקונים. נערכה ספירה מדויקת. זה היה ברור שהרב יהיו דרקוני אש, זה הרי השמש, לא? איך דרקון קרח או דרקון מים ישרוד בתנאים האלה? אבל לא נורא! אצל הדרקונים המציאו מטבעות מיוחדות (ולא, זה לא כסף) שאם בולעים אותם, אתה יכול לשרוד לא רק בתנאים שלך. אז עכשיו, המלך דרקנר, הוא דרקון ברזל. כל משפחתו הם דרקוני ברזל. אז כשהגיעו הדרקונים מהשמש, דבר ראשון, הוא, דרקנר, המלך, צריך הרי לבוא לקראתם, לסדר להם מקום ועוד. דרקנר אמר במיקרפון משוחלל במיוחד שהמציאו הדרקונים: "רבותי וגבירותי, ברוכים הבאים אל כדור הארץ, אל ארצנו הסודית. כל האורחים שבאו לבקר במלון שמאלה, האורחים שבאו לעבוד כאן או בכלל לגור ימינה, וכל השאר, שהגיעו מסיבה אחרת, אחורה". כולם מיד הסתדרו לפי מה שאמר דרקנר המלך. המקרופון המשוחלל במיוחד, עף מעל כולם ושיעשע את כולם. אחר-כך, כולם כבר היו במלונות בבתים ועוד. לכבוד זה שהגיעו הרבה מאוד דרקונים, נערכו כל מיני פעילויות, משחקים, שעשועונים, חולקו ממתקים, כיבודים, פרסים, מתנות ועוד דברים כדי לשמח את האורחים ואת כולם. נערכה גם תחרות שמות ארצית. כל הארץ הוזמנה לתחרות, להגיד את שמם ואחר-כך לראות מי הוא השם הזוכה. כולם הגיעו לפעילות, כולל משפחתו של המלך דרקנר והצביעו. בסוף נבחר השם "דרים" לזכות בתחרות. כל הדרימים הוזמנו, ביניהם היה הדרים הזה בן 10, שהיה ממשפחתו של המלך דרקנר. "ובכן, אני מעניק את הפרס לכל הדרימים", אמר דרקנר. "הפרס הוא כרטיס כניסה חינם לכל פעילות שתיתקיים היום! שימו לב, זה חד פעמי. בבקשה, קחו..." כן, אין מה לעשות, דרים זה שם מאוד מפורסם. שימו לב, 2% מכל הדרקונים בעולם, ל2% קוראים דרים. יש בסך הכל מיליארד דרימים בעולם, בול! אז כמה יש בסך הכל דרקונים? אם לעשות חשבון 50 מיליארד. המשך יום נעים לדרקונים, כיף ונחמד.
פרק ג' – גם הדרקונים לפעמים פולשים למוניות
לאחר יום נחמד ומלא הפתעות והמון כיף, חוזרת המשפחה של דרקנר הביתה. כולם נורא עיפים, איזה יום קשה היה להם... בחזרה הביתה, דרניקל כל הזמן אמר "אני עיף נורא... אני עיף נורא..." ובקושי הלך. דרים, לאומת דרניקל, לא ממש היה עיף. אומנם דרים היה בהרבה יותר פעילויות, בגלל שהיו הרבה פעילויות המתאימות לגילו של דרים, אבל, דרים היה דרקון בעל עוצמה רבה מאוד, לא כמו דרניקל. ובכלל, דרקוני ברזל אמורים להיות יותר חזקים מדרקוני הקרח, האש, המים וכל השאר.
בדרך הביתה, כשנשאר עוד 100 קילומטרים, דרניקל כבר כמעט צרח "אני נורא עיף... אני נורא עיף..."
לבסוף לקחה אותו דירמי (האם) בידיים, והמשיכה את הדרך כשהוא על ידיה. דרניקל הפסיק לצרוח. מיד לאחר שלקחה דירמי את דרניקל, הוא התחיל לצרוח "אני נורא רעב... אני נורא רעב..."
"אוף, נמאס לי מהצרחות האלו", אמר דרקנר "בוא נפרוץ לאיזו מונית, אני אתגלה לעיני בני האדם ואגיד להם שיסיעו אותי עד לביתינו, או שאני שורף את המונית. הם יחשבו שרק אני במונית, הם הרי לא יראו אותכם. אז הם יסיעו אותנו, נגיע ככה מהר הביתה, ואז דרניקל יפסיק לצרוח שהוא עיף, שהוא רעב וכל שאר התלונות המעצבנות שלו".
כל המשפחה מיד שמחה לשמוע על הרעיון וכולם הסכימו. מיד הם רצו לכביש, וממש שכחו שהם נורא עיפים.
לאחר ריצה של 5 קילומטר, היתה המשפחה מול הכביש. כולם חיכו . דקה אחת עברה. 2 דקות עברו. עברו 5 דקות, עוד כמה, עוד כמה, עוד כמה... המונית עדין לא הגיעה.
"יש לי רעיון!" אמר דרקנר "אני אנשוף אש על הכביש, אז יגיעו לכאן המון מכוניות, נתפוס לנו מונית, נחייב אותה לנסוע, מקסימום נשרוף את הנהג וניסה הביתה. מה דעתכם?"
לאחר הסכמתם של בני המשפחה ונשיפת האש של דרקנר נהיה שקט מוחלט. כולם חיכו למונית. ואז, הגיעו המון אמבולנסים, משטרה ומכבי אש. אף לא מונית ואך לא מכונית. אבל, לאחר כמה דקות, הגיעו 10 מכוניות ומונית אחת.
המזל, פעל! דרקנר ומשפחתו עפו מעל למונית, התקרבו לאדמה ו... דרקנר שבר את הדלת ופרץ פנימה. הנהג היה בהלם, דלת נשברת מעצמה? מה זה הנס הזה? ממתי זה קרה? איך? למה? מדוע?
לאחר שכל משפחתו של דרקנר תפסה מקום מאחור, התגלה דרקנר לעיני הנהג. בהתחלה הנהג כמעט התעלף. אחר-כך שאל בפחד "מ-ה ז-ה אמ-ור ל-ה-יו-ת?" לאחר חצי שנייה ענה דרקנר "מה שאתה רואה, דרקון, עכשיו תסיע אותי הביתה. רחוב יטרו מספר 8. קדימה, עכשיו!"
"זה יעלה לך 10 דולר" אמר הנהג. "מה זאת אומרת 10 דולר? תסיע אותי מיד, או שאני נושף עליך אש וזה הסוף שלך". באותו הרגע, המכונית נסעה במהירות של 100 קילומטר בדקה. איך, דרקנר עשה זאת, כי הוא דרקון, ולדרקונים יש יכולות קסם מיוחדות.
כשהגיעו הביתה, כולם היו עיפים. אפילו דרניקל שהיה רעב, במקום לאכול, מיד נשכב על המיטה. אחרי דקה הוא נרדם. ככה זה, זה מה שנקרא יום עמוס.
פרק ד' – דרניקל הוא דרקון בעל עוצמה רבה אסור לשכוח שאצל הדרקונים יש שיקויים שונים. שיקוי כח, שיקוי הגנה. שיקוי שהופך אותך למישהו אחר ועוד הרבה. אז בוא נתעמק בשיקוי שהופך אותך למישהו אחר. איך זה קורה? מה הסיבות לזה? מדוע משתמשים בזה ואיך משתמשים בו? את כל התשובות על שאלות אלה הדרקונים יכולים לענות. ובכלל, בדרך כלל משתמשים בשיקוי הזה כדי לרגל. כאילו, להפוך לאויב, להגיע אליו ולהרוג אותו בלי שהוא יחשוד בך. מגניב, לא? אז בבוקר, לאחר שינה חזקה מאוד, דרניקל קם ראשון (כרגיל) והעיר את כל הבית (כרגיל). מה אתה צורח? שואלים כולם. מה קרה, למה אתה מעיר את כל הבית? לדרניקל זה לא הפריע, הוא המשיך להציק לכולם. הוא המשיך בשלו, הפריע לכולם לישון. דרים, כל פעם שדרניקל הפריע לו לישון, קם ואיים עליו באש. דרניקל הבטיח לא לעשות יותר רעש, לא קיים. אבל דרים עדיין לא "שרף את דרניקל". ככה זה, דרקוני ברזל הם הדרקונים הכי שקרנים וגם הכי מעצבנים. ככה זה, דרקוני ברזל. הנה מה זה, ככה זה בחיים. דרים, לאחר שנפתר מדרניקל, הולך לבית הספר. הוא הכי אוהב את השיעור "דרקון האש". אבל הוא שונא את השיעור "דרקון הברזל". למה? כי הוא כבר יודע הכל על דרקון הברזל, הוא הרי דרקון הברזל, לא? אז הוא התחיל בשיעור הראשון, "הגנת דרקונים". "נא לפתוח את ספר דרקוגניה בעמוד 61" אמרה המורה. כולם פתחו. עכשיו, התחילו לקרוא, כל אחד בליבו. דרים התחיל לקרוא:
דרקונים, איך המציאו את ההגנה? אנחנו המצאנו הגנות שונות. על חלקם תקראו בעמוד זה. המון הגנות המצאנו אנחנו, אבל אחת, הכי מפורסמת היא הגנת האש. רב הדרקונים בעולם הם דרקוני אש, לכן הקדשנו את כל העמוד להגנה זו. 1. דרקוני קרח ומים הכי זקוקים להגנה זו. איתה הם יוכלו לשרוד בתנאי השמש. 2. הגנה זו יכולה לשמש לשנה, ל-10 שנים או לכל החיים. ההגנה לא מפריעה לחיות, כדאי לקנות! 3.אנחנו, אישית, מאוד ממליצים לקנות את ההגנה. כמובן, אם אתם דרקון מים, קרח או מהסוג הקר.
עמוד 61 קריאה מהנה! עמוד 61
לאחר שקרא את הקטע 3 פעמים, הסתכל דרים על המורה. "סיימת, דרים?" שאלה המורה.
"כן", אמר דרים "סיימתי לקרוא 3 פעמים". "כל הכבוד!" שבחה אותו המורה, "קחו דוגמא מדרים, דרקון מדהים".
כל שאר השיעורים עברו בשלום. במבחן אש הדרקון הוא קיבל 100, בתעודה של המחצית הראשונה הכל היה לו "מצוין" (באותו יום חילקו תעודות של המחצית הראשונה).
כשחזר הביתה, חיכתה לו הפתעה. הארמון, כמעט כולו היה שרוף. כל החפצים, בקיצור, הכל.
דרים ראה את דרניקל יושב על המיטה שלו (החפץ היחיד שנשאר בחיים) ושורף את מיטתו. אחרי כמה שניות הוא כבר שרף את המיטה שלו. דרניקל נפל על הרצפה. אף אחד בחיים לא ידע שדרניקל הוא דרקון בעל עוצמה רבה כל-כך! איך הוא עשה את זה? למה? למה הוא כזה דרקון טיפש?
עכשיו, דרים יצא החוצה וחיפש דרקונים מומחים בתיקון. מצא דרקון מים מומחה בתיקון. קרא לדרקון ושילם לו 500 דרגון גולד (כסף דרקוני). דרקון המים תיקן הרבה דברים, אך לאחר שעה, אמר שהוא צריך כבר ללכת. דרים היה צריך לגמור כמה דברים. כשסיים את העבודה, צילצל לדרקנר דרך טלפון דרקוני משוחלל במיוחד.
"דרקנר מדבר" אמר דרקנר. "יש לי חדשות" אמר דרים. "מי זה" שאל דרקנר. "דרים" ענה דרים. "מה קרא?" שאל דרקנר. "דרניקל שרף את כל הארמון, מזל שתיקנתי אותו" אמר דרים. "לא הבנתי, מה הקטע פה?" שאל דרקנר. "דרניקל שרף את הארמון" ענה דרים. "מה זאת אומרת?!" שאל דרקנר. "לא נורא, תיקנתי אותו" ענה דרים.
"לא הבנתי ממש ת'קטע, אבל כשאבוא אבין. בכל מקרה, כל הכבוד לך אם תיקנת משהו. ביי".
לאחר שיחת הטלפון דרים הלך לנוח. דרניקל היה עצבני במיוחד.
פרק ה' – הטרולים מגיעים לנוגה בערב, הגיע דרקנר והגיעה דירמי. בבית, דרים ודרניקל כמעט הרגו אחד את השני. "אז מה שרפת, דרניקל? מאיפה היתה לך את העוצמה הזאת? ממתי אתה כזה חזק, שורף לי את הארמון?" שאל דרקנר. דרים ענה במקום דרניקל: "הוא שרף את כל הארמון, הייתי צריך להגיע ולתקן הכל". "כל הכבוד, דרים" אמרה דירמי. "רק שיש לנו חדשות רעות" אמר דרקנר. "מה עכשיו?" שאל דרים. "הטרולים הגיעו לנוגה" ענתה דירמי. באותו זמן, מגלקסיה אחרת, הגיעו טרולים, שפלשו לנוגה, הפלנטה החלשה. כל הדרקונים מכל הפלנטות נאספו כדי להילחם בטרולים. "אנחנו צריכים לעזוב את הבית וללכת לנוגה. עלינו לעזור להילחם בטרולים, אני כמובן המפקד, אני הרי המלך" אמר דרקנר. "מקווה שלא תהרסו את הארמון" הוסיף מיד. דרים הסתכל על דרניקל ואמר: "אני גם מקווה, אם דרניקל לא יחזור על המעשה שעשה היום". "אז דרניקל, אנא ממך, על תשרוף את הארמון" אמר דרקנר. יש כאלה יצורים מעצבנים בעולם. טרול זאת דוגמא מצוינת. איך לתאר במילים, שמן, טיפש, גדול וחזק. אבל עדיין, דרקון זה יצור יותר חזק מטרול. הבעיה היא, שהטרולים מתקיפים בכמויות גדולות (זאת אומרת באים המון טרולים מעצבנים ומתקיפים אותך), בגלל זה צריך לאסוף הרבה דרקונים לקרב. בקיצור, יש 100 מיליארד טרולים. אם אתם שואלים איפה יש מקום בישבילם, התשובה פשוטה. בכל הגלקסיות ביקום, יש מקום ל-100 מיליארד טרולים בטוח. אז אני חושב שהכח של איזה אלף טרולים שווה לכח של דרקון בגילו של דרים (10). זה אומר שאם כל הדרקונים יבואו להתקיף את הטרולים, אז... הטרולים כבר היו נעלמים מהעולם הזה..בקיצור, דרקון הרבה יותר חזק מטרול. דרקנר אמר: "אז להתראות דרים ודרניקל. דרים, שמור על דרניקל שלא ישרוף את הארמון". ככה נגמר היום ההוא, כשדרקנר ודירמי הלכו ודרים ודרניקל נישארו בבית. מיד שניהם נרדמו. זהו, הם נורא עיפים.
פרק ו' – המלך החדש של הארץ הסודית' לאחר שקמו בבוקר, דרניקל ודרים, דרים אכל והלך לבית הספר. דרניקל נשאר בבית. דרים ביקש בבוקר מדרניקל לא לשרוף את הארמון כשההורים במלחמה נגד הטרולים. כשהגיע לכיתה (באיחור), ראה רק תלמידים, מחכים. לא היה שם אף דרקון מבוגר. המנהל נעלם, המורות נעלמו, המורים נעלמו, מה קרה? דרים שאל את כולם ואף אחד לא ידע את הסיבה. לאחר שעה, מישהו צעק: "אני יודע למה אף אחד לא מגיע! נזכרתי! הרי כל המבוגרים הלכו להילחם בטרולים, כולל המנהל והמורות והמורים. עכשיו הארץ הסודית כולה שלנו! אנחנו עכשיו הרי התושבים היחידים של הארץ (חוץ מהאנשים, כמובן)". מיד כולם הלכו הביתה, לפלוש לכל מיני חנויות, לגנוב ממתקים, הרי אין מבוגרים בסביבה. כולם הלכו ליהנות, חוץ מדרים. דרים הלך ישר אל המקום של המלך. הוא ידע את הקוד ועבר. יצא למרפסת שרואים ממנה את כל העיר ורואים אותה מכל העיר, התישב על הכיסא, הסתכל על הדרקונים הצעירים שגונבים ממתקים וחשב: 'עכשיו אני נותרתי לקחת את תפקיד המלך. כל המבוגרים הלכו, לכן אני חיב להישטלט על כולם ולהחזיר אותם לשיגרה. צריך להראות להם מי כאן הוא המנהיג.' דרים קם, לקח את המיקרופון המשוחלל במיוחד וצעק על כל העיר:"כולם מיד לבוא אל המרפסת של המלך ולהיתישב לפני המלך החדש, דרים!" לאחר שצעק זאת, השליח את המיקרופון המשוחלל במיוחד לשכנע לבוא את כל מי שעדיין לא בא. אחרי דקה אף אחד לא בא. אבל אחרי חמש דקות, ראה דרים את המיקרופון שלו עף לכיוון המרפסת ואחריו כל הדרקונים הקטנים שלא יצאו למלחמה נגד הטרולים. "למה לא באתם לבד אלא המיקרופון שלי היה צריך לשכנע אותכם?" שאל דרים. "אני הרי המלך עכשיו, עד שדרקנר לא מגיע!" מיד הוסיף. מיד ראה דרים את דרניקל מאחורי השער למרפסת. דרים שלח את המיקרופון שלו לגרש את דרניקל. המיקרפון עשה כדברו. לאחר כמה שניות חזר המיקרופון אל דרים. "עכשיו שאף אחד לא יעז לגעת בממתקים ולגנוב אותם! מי שרוצה, שיקנה אצלי. ליד פתח הארמון, אני אשים את דרניקל למכור. ודבר אחרון, כל פעם שאני קורה לכם, אתם תבואו לבד! זאת הפעם האחרונה, אני מקווה, שהמיקרופון היה צריך להביא אותכם. יום טוב!" מיד אחרי זה רץ אל דרניקל וצעק: "עכשיו אתה תהיה צריך למכור ממתקים ליד פתח הארמון. כל יום שתעבוד, תקבל מספר ממתקים שיגיע לך. קדימה, מהר, לעבודה!" דרניקל מיהר לעבוד. הוא עבד עד הערב וקיבל 5 סוכריות כפרס.
פרק ז' – דרניקל יוצא מהמיטה באמצע הלילה לאחר יום עמוס, היום הראשון שבו דרים היה מלך, הלך דרים הביתה. דרניקל בדיוק סיים לאכול את חמשת הסוכריות שקיבל כפרס על עבודתו. "אני מחר צריך להמשיך להיות מלך", אמר דרים לפני השינה "ההורים עדיין בקרב מול הטרולים. אין מה לעשות, אני צריך למלוך על הארץ או שהם יהרסו את כל הארץ הסודית". "אני מחר צריך להמשיך לעבוד?" שאל דרניקל. "אם אתה רוצה לזכות בפרס", ענה לו דרים "מחר הפרס יהיה 10 סוכריות". דרניקל מיד מסכים, כי הוא הרי דרקון שמת על סוכריות ואומר שימשיך לעבוד בשימחה. "אז עכשיו, לך לישון, מאוחר!" אומר דרים, נשכב על המיטה ונרדם לאחר כמה דקות. זה בדיוק מה שדרניקל רצה. הכל הלך לו לפי התוכנית. עכשיו דרניקל קם בשקט, עובר על יד החדר של דרים, בודק שהוא ישן וממשיך בדרכו. דרניקל עובר בשקט במזדרונות הארמון, גונב ממתקים מהסל וממשיך בדרכו. לאחר שהגיע אל שער הארמון, ראה שהוא סגור. דרניקל לא חשב על זה. ואז נזכר שהמפתחות כמובן אצל דרים. דרניקל חוזר בשקט אל החדר של דרים ורואה שהמפתחות על צווארו. דרים שכח להחביא אותם. דרניקל התקרב אל דרים, בזהירות ו... דרניקל לקח את המפתח אבל דרים התחיל להתעורר. דרניקל רץ מהר, בשיא המהירות אל השער, כשהגיע, שמע שדרים התעורר ובא לראות מאיפה הרעש. דרים עוד רגע מגיע לשער. לדרניקל לא היה זמן לפתוח את השער, לכן התחבא מאחורי פסל הדרקון. דרים הגיע וראה שאף אחד לא נמצא. הוא חזר אל החדר ושם לב שדרניקל לא נמצא שם. מיד הלך אל השער וצעק על כל רחבי הארמון: "הגנב שחטף את דרניקל לבוא מיד לפה, או שאני אשרוף את הגנב". לאחר כמה שניות, הבין דרים שאף אחד לא נמצא. לכן רצה לפתוח את הדלת ולחפש בחוץ. אבל אז, שם לב, שהמפתחות כבר לא על צווארו. 'מה קרה?' חושב דרים. 'אני בטח חולם' חשב. ומיד הלך למיטה ונרדם. דרניקל היה חופשי, ניצל את הרגע, לקח את המפתחות, יצא מהמחבוא ויצא החוצה לאור הירח והכוכבים.
פרק ח' – המלכודת
קרב מסוכן התרחש בנוגה. זאת אומרת מסוכן לטרולים. מיליארד טרולים התנפלו מיד על דרקנר (המפקד).
כנראה שהם היו מחסלים את דרקנר, אבל מיד ניגשו לעזרתו אלפי דרקונים וחיסלו את כל הטרולים.
הקרב נמשך במשך שבוע. אתם בטח מתפלאים, איך הדרקונים לא ניצחו קודם, יש סיבה.
"חזרה אל הפלנטות שלכם!" הודיע דרקנר לכל הדרקונים שבאו לקרב ובעצמו, הלך עם דירמי הביתה אל כדור הארץ. מיד חזרו כולם אל הפלנטות שלהם בתחושת הקלה שסוף סוף סיימו את הקרב עם הטרולים.
ביינתיים אין המשך של הסיפור, יעודכן בקרוב