איןמסע:צפון קוריאה
.jpg)
יומן איןמסע: צפון קוריאה
בטיול הנפלא שערכתי לאחרונה בצפון קוריאה, קרו דברים רבים. תחילה, מכיוון שלא ניתן לטוס לצפון קוריאה נאלצתי ללכת לצפון קוריאה. ההליכה הייתה ארוכה מאוד אמנם אך הייתה שווה את זה מכיוון שיצא לי לעבור במקומות מדהימים כגון עיראק, סוריה, לבנון, איראניום ועוד. כשהגעתי לגבול בין סין לצפון קוריאה, לא הבנתי איך אמורים להכנס, אז זחלתי מתחת לגדר החשמלית. אני ממליץ על כך בחום, מאוד מעורר ופותח את היום מחדש. לאחר שנכנסתי כמה שחקנים מחופשים לנאצים סינים החלו לרדוף אחרי, ככל הנראה כחלק מהצגת רחוב כלשהי. כמובן ששיתפתי עמם פעולה (לא רציתי להרוס לקהל את ההצגה, אפילו שלא ראיתי אף אחד) לכן ברחתי במהירות עד הכפר הקרוב ביותר פאנגין.
פאנגין, כפר קטן ושובה לב על יד הגדר החשמלית, חומת הלבנים, חוטי התיל, נהר התנינים ורובי הלייזר. שם נכנסתי לבר מקומי וביקשתי מהמוכר בירה, אך כל מה שהוא הציע לי זה כדורים של אקדח. כנראה "שבירה" ו"תירה עליי באקדח" בקוריאנית זו אותה מילה. יצאתי משם כי לא רציתי כדורים של אקדח אבל רשמתי לעצמי את שם המקום כדי שאולי אחזור לשם ביום מן הימים (מקום חמוד ומומלץ, בשם "מטה המשטרה הראשי של פיוגיאנג"). המשכתי משם במעלה הנהר לכיוון העיר הבירה פיוגיאנג. פיוגיאנג היא עיר הבירה של קוריאה הצפונית והיא יושבת על הנהר הירוק הזוהר גווערץ, ושם נמצאות כל האטרקציות.
ברחבי העיר שמתי לב שצפון קוריאה מחזיקה בתואר "בירת הדיאטות העולמית". אני חייב להבין את הסוד שלהם להיות כל כך רזים! כל האנשים ברחוב, בעיקר אלה עם הרגליים השבורות בצידי הדרך, כל כך רזים וחטובים! בזמן שיטוטי בעיר ראיתי בניין גבוה ורחב עם מלא שומרים, גדר חשמלית, חומה, נהר כרישים, רובי צלפים, חרבות אור ומסוקים חמושים - בבירור מלכודת תיירים קלאסית. אבל הסקרנות גברה עליי, ונכנסתי דרך הפרצה בחומה כדי לראות מה יש בפנים.
היו שם כל כך הרבה מסדרונות ארוכים וצרים עם תמונות של סינים שמנים שהלכתי לאיבוד. אבל זה רק העצים את תחושת ההרפתקנות שלי, והנחתי שזה מין מבוך לתיירים. הדם על הקירות, לוחות השנה עם 5009 ימים בשנה, תמונות של בכירים אמריקאים עם איקסים אדומים עליהם ועוד כל מיני אביזרים קטלניים ברחבי המתחם רימזו לי שאני כנראה בחדר בריחה.
ניסיתי לצאת מחדר הבריחה, כפי שהבנתי שאמורים, ומאוד התפעלתי מהמקום (אפרופו, זהו מקום נפלא לתיירים בשם "המטה הסודי של ארגון הביון הצפון קוריאני") ומהתפאורה. אפילו היו שני שחקנים מחופשים לנאצים סינים, כמו בהתחלה, שרדפו אחרי בכאילו ואני כאילו רצחתי אותם בסכין מטבח. הבנתי שצריך לרצוח אותם בסכין לפי הרמזים שהיו מוחבאים בחדר. זו כנראה הייתה סכין מתקפלת והם רק עשו את עצמם מתים, אבל אני מעריך מאוד את ההשקעה בדם המזוייף - זה היה נראה אמיתי מאוד.
די נמאס לי מהחדר בריחה הזה אחרי שעה-שעה וחצי והצפון קוריאנים, שידועים בשירות המדהים שלהם, מיד הגיעו (עדיין מחופשים לנאצים סינים) ועזרו לי לצאת מהמקום. הם אפילו ארגנו לי מקום ללון בו, מקום נפלא עם ארוחות מצויינות וחדרים יפים בשם "בית המעצר של קוריאה האמיתית". ישנתי שם במשך כמה לילות שבהם התאמנתי עם השחקנים על כל מיני סצנות מתוך הצגות הרחוב שלהם - באחת הם הכו אותי בשוט, באחרת הם חתכו לי ורידים וניסו עליי מגוון של פעלולים כגון מסיכת ברזל רותחת, קטיעת איברים, חיתוך ורידי העיניים ועוד. זה קצת כאב, אבל הייתי שמח על כך שנתנו לי לעזור להם להתאמן.
עכשיו יצאתי משם קצת לפני שהבנתי שהם הולכים לתלות אותי. לא שהיה לי משהו נגד, כי זה היה בבירור חבל צעצוע שלא יעשה לי כל רע, אבל נהייתי רעב וכבר הגיע הזמן לעבור לטיול שלי במדינה הבאה. יצאתי מתוך הפרצה בחומה כפי שנכנסתי ואמרתי שלום לשחקנים הנאצים הסינים (הם היו באמצע הצגת רחוב שבה הם ירו בגב של מתנגד משטר, אז הם לא שמו לב אליי. לא רציתי להפריע להם בעבודה אז המשכתי בלי להגיד כלום). יצאתי מצפון קוריאה ואני מדרג את המדינה ב-
9/10 כוכבים - מומלץ ביותר!