חיל האוויר

חיל האוויר החיל החשוב ביותר בצה"ל. תפקידו לספק תפקידים לכל החנונים שסיימו תיכון במגמות פיזיקלית וריאלית, כדי שחיילי היבשה לא יביאו להם כאפות. החיל במקורו נקרא "חיל האווירה" והיה מיועד לשמור על מצב הרוח של החיילים.

תולדות חיל האוויר

חיל האוויר תחילתו בשירות האוויר של ההגנה. שירות האוויר החל שירחמיאל יונגר מפקד השירות קנה מדחס והיה מנפח לאנשי ההגנה את צמיגי האופניים. שירות זה התמחה בזריקת שקיות מים תחילה על אנשי אצ"ל ולח"י אחר כך על שוטרים וחיילים בריטים.

ב1944 הציע יחיאל אגוזי לקנות מטוסים ומהם לזרוק שקיות מים ושתן על הבריטים. בעקבות מעצר של מאות פעילי הגנה בקזינו בדצמבר 1944 הופעלו ארבעת מטוסי השירות בהתקפה על משרדי ממשלת המנדט. ברמת גן הם הצליחו לקלוע לתוך חדר האוכל של המשטרה ובירושלים אף שברו את קומקום התה של הנציב העליון בדיוק שהוא שתה תה, פעולה שהיו לה אדים רבים. השירות המשיך לפעול בעיקר בפעולות הסחה. ב1946 בחוף תל ברוך הם זרקו שקיות תה, מה שגרם לחיילים בריטים חמודים לעזוב את עמדתם ואפשר הברחת מעפילות שמיד החלו בעבודה.

אחת הפעולות המפורסמות כאשר איש שירות האוויר, עובדיה מזרחי (סבו של אלון מזרחי) תקף חיילים בריטים שחיפשו סליק. הוא רץ אליהם בידים פרושות וירק לעברם טבק לעיסה רק לאחר אבידות כבדות הצליחו הבריטים לעצור את עובדיה מזרחי. עובדיה מזרחי נחקר במשטרה ומסר את שמות מפקדי ההגנה וכתובתם בשל דיבורו הרהוט באנגלית וידיעתו המעמיקה בגיאוגרפיה החיילים הבריטים, שנשלחו ללכוד את מפקדי ההגנה הותקפו על ידי המון ערבי זועם בסמטאות אל עריש.

לאחר קום המדינה המשיך החיל במשימות של ידוי חפצים על ערבים. החוקר הנודע בני פיכסלזון גילה כי הערבים לא ברחו והשאירו את הנעלים, אלא הם הופצצו בנעלי נשים עם עקב סטליטו ונעלי עבודה כבדות. הפגיעות הקשות גרמו לבריחה המונית וגם לבריחה האוטובוס.

לאחר מלחמת העצמאות חלה הדרדרות בחיל ולכן שינו את שמו לחיל האווירה והקימו את להקת חיל האווירה. באותה עת החיל היה עסוק בעיקר בניפוח צמיגים ומזרונים מתנפחים. תקציב החיל קוצץ קשות בשנים אלו והרס"רים נהגו להעמיד עובדי רס"ר במקום עצים ולהשקות אותם בדליים (מכאן המנהג לשפוך על טייסים דליי מים). מפקד חיל האוויר החדש החליט להחזיר את הגאווה לחיל, וכיוון שלא היה תקציב לשקיות מים, הוא החליט במקום זה לזרוק אנשים מהמטוס. לצורך כך בחרו בחיילי חטיבת הצנחנים, כיוון שאם הם ייפלו על הראש, זה לא יעשה כתם על הכומתה. במבצע קדש ב 1956 הצליח חיל האוויר לא רק לזרוק את הצנחנים מהמטוס, אלא גם לזרוק אותם בחור כזה שלקח יומיים למצוא אותם. על כך הם קיבלו ציון לשבח מהרמטכ"ל.

חיל האווירה היה עדיין אחד מהחילות המשניים בצה"ל עד שהתמנה למפקד החייל עזר (מיידלע תעשי קפה) ויצמן. ראשית הוא הוריד את הה"א מהשם "מה זה הקקה הזה בשם של החיל" שנית הוא שיפר את להקת חיל האוויר "מה זה הכונפות האלו? תביאו לי כוסיות, לא מעניין אותי שלא יודעות לשיר, העיקר שיהיו ציצים גדולים". רביעית הוא הורה לדלג על מספר אחד. חמישית הוא הורה להפסיק לנפח מזרנים ולהשתמש במקום זה בחיילות. בעקבות ההוראה השישית שכל החיילות בחיל האוויר ילכו בלי חזיה ועם שלושה כפתורים עליונים פתוחים בחולצה החיל הפך לחיל המוביל בצה"ל.

מלחמת ששת הימים תפסה את הטייסים באליפות הפוקר החילית הם מיהרו להשמיד את כל חילות האוויר של צבאות ערב (כולל לורנס איש ערב) כדי לחזור בזמן למשחק הפוקר.

במלחמת יום הכיפורים הפרו המצרים והסורים את ההסכם שאמר בלי טילים, שוער עולה ואסור לגעת פעמיים בכדור. כתוצאה מכך היו לחיל האוויר אבידות קשות לאות אבל סגרו החיילות בחיל האוויר את החולצה עד הכפתור העליון מה שגרם לאווירת דכדוך בצבא כולו.

במלחמת שלום הגליל ושלומי שבת התבלטה טייסת התובלה של חיל האוויר שהצליחה להבריח לארץ 200 ארגזי עראק זחלאווי, 5 טון דובדבנים, מספר שקים של פיסטוק חלבי ו 5000 פקטים מלבורו. לאחר המלחמה נפתח מוזיאון חיל האוויר כדי שהחיילות הדוגמניות יוכלו להשתזף בעירום על כנפי המטוסים.

לאחר שנת 2000 לאחר שהותקנו מערכות ניווט חדישות במטוסים שגרמו שלא יהיה צורך במפה ולאחר שהותקנה מערכת חנייה אוטומטית במטוס התאפשר לצרף טייסות לחיל האוויר. למרות זאת מספר הטייסות קטן כנראה בגלל שאין מספיק דוגמנים בשביל הטייסות בשעה שלטייסים יש עודף של דוגמניות.

יחידות חיל האוויר

• להק דוגמניות
• להקת חיל האוויר
• יחידת החילוץ ששא"ה (שמוקים שאיבדו את הדרך)
• להק תנאים משופרים
• להק זימה ופריצות
• יטפ"ם (יחידת טקסי פרישה מפוארים)