חרינה
לא סתם מסריח פה…
כדאי לך לברוח. הערך הזה הוא זבל טהור. כן כן. אין בו שום תועלת, ואין שום הצדקה לקיומו, אך בכל זאת, כותב/ת הערך בחר/ה לבזבז משאבים אינטרנטיים יקרים מפז, זיהמ/ה את המרחב הציבורי וכיל(ת)ה את זמנך.
אם הערך הזה הוא שלך, אז כל מה שיש לנו לומר זה: אצבע משולשת, ובקרוב הערך הזה ילך לפח האשפה של איןציקלופדיה. נו נו נו.
אם סתם עברת כאן, כל עוד אין לך משהו טוב יותר לעשות בחיים - מי אנחנו שנפריע לך להשאר. ואם בכל זאת נראה לך שעדיף לעשות עם הזמן משהו טוב יותר, קליק קטנצ'יק פה ונחזיר אותך לעמוד הבית.
|
הערה: קדוש
ערך זה הינו ערך קדוש! נא לא- בזמן קריאתו. |
"כאשר מישהו מתפרגע על הכלי אומרים באנגלית: He is burning, ובעברית שורף. הקהל מגיב לשריפה צועק ומעודד את השורף. רמה אחת מעל שורף - חורך. בחריכה החורך כבר בשיגעון וטירו, - הוא מפזר את הטירוף בלהביור כך שכל הסובבים נחרכים יחד איתו, מתפרעים וצורחים בטירוף. הרמה הגבוהה ביותר היא החרינה - על אף שאנו משתמשים הרבה במילה הזו, יש להניח כי מעולם לא חווינו חרינה אמיתית במו עינינו, שכן המילה מגיעה מהמקרא: "חרון אפו של אלוהים". כל אדם שסופג את חרון אפו של אלוהים מת בו במקום. עם זאת, יש להניח שהחרינה לא תהרוג אותנו, אך תגרום לנו לאבד תחושה את השפיות. מחינה מוזיקלית, האגדה מספרת שהחורן משמיע סאונד מעבר לכל סולם, סאונד חזק וחד משמעי. החרינה יכולה לבוא כרצף צלילים עולה בהדרגה שמותפוצצת (פיק) או כצליל אחד ארוך, גבוה שמפעיל את טריגר החרינה. כמובן כדי להבין באמת את משמעות החרינה צריך לשמוע אותה. אני אישית ממליץ לשמוע אדם אמיץ מאוד שניסה לשבור את גבולות החרינה. שמו פרדי הבארד."
י. חרונתי