חשבון אינפנטילי

החשבון האינפנטילי הוא מענפיה המרכזים של הטמטמטיקה. הוא נקרא כך שכן הוא הומצא כולו בידי ילדי פלא מתחת לגיל חמש. החשבון האינפנטילי עוסק בחקר פקצות, ובעיקר בשני תחומים עיקריים: מציאת הנרגזת של הפקצה, ומציאת האנטיגריל שלה.

השימוש העיקרי בחשבון האינפנטילי הוא להוכיח דברים מובנים מאליהם, כגון העובדה כי הפקצה היא ערסית ממין נקבה.

היסטוריה

יש הטוענים כי ראשיתו של החשבון האינפנטילי עוד ביוון העתיקה, וכי הומצא בידי ארכימדס בגיל ארבע בעת שאמו רחצה אותו באמבטיה. עם זאת, את היסודות לחשבון כפי שהוא מוכר לנו היום הניחו אייזק ניוטון וגוטפריד וילהלם לייבניץ, שנפגשו בגיל חמש על חוף בריטניה, שם אסף ניוטון חלוקים. לאחר שלייבניץ לעג לו על מבטאו, החלו השניים בקרב של יידוי אבנים, שעל מנת לזכות בו נאלץ כל אחד מהם להמציא את חוקי החשבון האינפנטילי כדי לשפר את קליעותיו. כתוצאה מהקרב ביניהם, פרץ סכסוך מר על זכות הבכורה של המצאת החשבון בין ניוטון ללייבניץ, והוא ללא ספק היה אחד הגורמים לבידודה של אנגליה מאירופה באותם שנים ולקרב על בריטניה.

במאה ה-19 חל מהפך עמוק בחשבון האינפנטילי עם כניסתו של אוגוסטין לואי קושי לזירת השלכת החלוקים. קושי הביע בוז לחשבון שפיתחו ניוטון ולייבניץ, שהתבסס על מושג ה"אינפנטיל", שמייצג פקצה בעלת מנת משכל קטנה לאין שיעור. על כן המציא קושי את מושג הגבול שבא לתחום את כמות הטיפשות האפשרית לפקצה (מושג שהוכח כשגוי במאה העשרים, כפי שבא לידי ביטוי בדבריו העמוקים של אלברט איינשטיין: "לשני דברים אין גבול: ליקום, ולטיפשות האנושית, ואני לא בטוח לגבי הראשון").

החשבון האינפנטילי הוכיח את עצמו כבעל שימושים רבים בכל תחומי החיים, כמו למשל שריפת מעבורות חלל והקרסת גשרים. בישראל החשבון ידוע במיוחד בשל החלטתו של משרד החינוך ללמד אותו כחשבון לכיתה א', החלטה שבגללה הגיעה המדינה למקום האחרון בכל מבחני ההישגים המתמטיים בכל שנותיה.