לימודי ספרות

לימודי ספרות באוניברסיטה היא אחת הדתות החשוכות ביותר שידעה האנושות, אך אחת הדתות היחידות בהן בעלי הסמכות אינם מבצעים מעשים מגונים בילדים.

כהן הדת הוא המרצה. המרצה הטיפוסי לספרות הוא כמו מרצה לבלשנות אבל עם חוש הומור. הוא לא יזיק אלא אם ירגיש מאויים על ידי חוכמתו ויצירתיותו של הסטודנט (אך גם זה משתנה כשהמרצה מגלה שאין באיום כל אמת, אי שם בשנה ג'). בשנה הראשונה לחניכותו נתקל הסטודנט לספרות אנגלית (להלן, סלס"א) בנציגי ועדת קבלת הפנים למחלקה, שהם המרצים לספרות אנגלית שנה א'. מטרתם של מרצים אלו בין השאר לגרום לסטודנט החדש להתוודע להיררכייה השוררת באוניברסיטה. בהיררכיה זאת, המרצה דמוי האל, מעניק סמכויות קורפורליות למלאכי השרת שלו (להלן-המתרגלים). אלו, למשך זמן חסד של שעתיים בשבוע יתגלו בפני התלמידים ויעניקו להם את בשורת המרצה, על מנת שישננוה וידרשו בה יומם וליל. ארבעת מלאכי התירגול נוצרו על מנת לסייע לסטודנט ולהבהיר לו את דבר המרצה, שכן הסטודנט אינו יכול לתפוס את מורכבותה השמיימית במוחו הארצי. מלאכי התרגול הם בעלי סמכות עליונה לבל ישוער מזו של הסטודנט ונופלים בסמכותם רק מזו של המרצה. אין תתווכח עם צדקתם ואין לעמיד דבר מתרגל אחד לנגד משנהו כי לעד יהיו המה שונות וסותרות.

עבודת האל

בעוד שאלוהי דתות אחרות מסתפקים בזבח או העלאת קורבן מזדמן, אלוהי המחלקה לספרות אנגלית ניזון מדפים כתובים. ולא זאת בלבד, כי אם ערימות על גבי ערימות של דפי A4 משובצים מחרוזות אין קץ של מלל בפונט times new roman 12. אל אכזר זה אינו יודע שובע ודורש הגשה שבועית של פלטי מדפסת על מנת לספק את רעבונו לטקסטים טריים. בנוסף לדרישה תובענית זו, מדובר בבורא אנין טעם עד עמקי כוליותו הנפשעת, אשר מחייב בהגשה נאותה ומהודרת של אסופת המחשבות הטריות המזדמנות לקרבו. המנה חייבת להיות טרייה. מקורות יודעי דבר מספרים על ראשים שהועפו על שלקחו מפרי יצירתם של אחרים.

The Horror, The Horror

פולחן שנתי זה חדל מלהתקיים כסדרו רק בעטיים של שני מועדים מרכזיים: המבחן, והעבודה המסכמת. במסגרת המבחן, זוכה המרצה לראות את תלמידיו כותבים את כל הכמות שהספיקו לכתוב במהלך השנה, בשלוש שעות. זו היא חווייה דתית עמוקה שמעטים יוצאים ממנה ללא רושם חזק לשארית חייהם (וגם, אחד המקרים הבודדים בחיים שאדם יכול להגיד שהוא מירקר טקסט מסויים בעזרת הדמעות שלו). העבודה המסכמת היא עבודה בת חמש עשרה עמודים שמתכוננים אליה למן היום הראשון בשנה וכותבים בדרך כלל במהירות ביומיים, בסוף השנה. גם כאן הלחץ הוא גדול וישנו דירבון מאסיבי מצד המתרגלים לבוא אליהם לעזרה, להגיש מספר טיוטות, שכן רק אחרי כן יוכל יציר כפיו של הסטודנט להיות בעל ערך כלשהו בעיני המרצה. אך גם עתה, אין כל קשר בין המתרגלים למרצה וכך גם לפנייה אליהם אל הציון הסופי שתקבל. הציון הסופי עומד ביחס הפוך למספר הימים בה נכתבה העבודה. לאחר קבלת הציון יכול הסטודנט לנשום לרווחה, להביט אחורה על המאמץ שהשקיע ולדעת, שהנורא מכל כבר מאחוריו. עכשיו נשארו לו רק לשרוף איכשהו עוד שנתיים ולקבל את התואר.

לימודי ספרות בטכניון

הטכניון, שהוא מוסד לטיפול בכופרים אשר מסרבים להצביע ש"ס, גם כן מחזיק במרצים ומתרגלים, ולכאורה מתפקד כמו כל אוניברסיטה אחרת. יחד עם זאת, מכיוון שהספרות מתחרה בש"סיזם על קהל המאמינים, אסר הרב עובדיה יוסף על לימודי תורה זו בטכניון.