משוואה

"לפתור משוואה בשני נעלמים, זה כל כך קל ונעים"

~ חזי פיפוש

"תפתור את התרגיל הזה, כי אני רוצה לפתוח מלחמת עולם שלישית!"

~ בני גורן לבנו

משוואה היא דרך להציג חוסר מידע כאילו הוא מידע, מתוך כוונה ליצור רושם מדעי ואמין.

הסינים הקדומים פיתחו את המשוואה, כנשק נגד אינטיליגנציה, ובני גורן שכלל אותה, על מנת שיהיה לו מה לכתוב בספריו הרבים.

מבנה המשוואה

כל המשוואות מתחלקות לשלושה חלקים:

נעלמים - מהווים את ליבה של המשוואה, ועיקר כוחה האנטי-נאורולוגי. תוך בהיה בנעלמים, המכונים לרוב $x,y$ , נעלמים תאי מוח בראש הפותר.
חזקות - נוחדו לחזק את יכולת השמדת התבונה של הנעלמים. החזקות נכתבות ב^{אות קטנה ומוגבהת}, וכך גורמות למאמץ מוחי מוגבר המביא להשמדה נאורולוגית יעילה.
מקדמים - נותנים התראה מוקדמת על האסונות העומדים לבוא. המקדמים הם לרוב מספרים שלמים, הנראים מוכרים ובלתי מזיקים. כך הם למעשה מעצימים את הנזק שיביאו בהמשך הנעלמים והחזקות.

למשוואות מעלות רבות, אותן מונה בני גורן בספריו:

מעלה ראשונה - הנשק הקל של עולם המשוואות. משוואות אלה אינן משתמשות בחזקות, ולכן פגיעתן אינה כה חמורה. עם זאת, כשמרכזים כמה עשרות מהן בדף מתקבל נשק אפקטיבי ביותר.
מעלה שניה - במשוואות אלה שמים חלק מהנעלמים בריבוע. לא ברור מה תפקיד הריבוע, אך הוא מסייע להיעלמות הנעלמים. משוואות אלה הן נשק אידאלי נגד נערים בגיל ההתבגרות.
מעלה שלישית - בשלב זה מתחיל השימוש בחזקות מעוקבות, המשמשות לעיכוב התאוששות תאי המוח.

סוגי משוואות מעולים נוספים:

משוואה דיפרנציאלית - משוואה המתארת את עצמה ואת השינויים בה בעת ובעונה אחת. משמשת נגד סטודנטים לפיזיקה.
משוואה דיופנאטית - למשוואות אלה אינסוף פתרונות, ולכן מומלץ לדרוש מהפותר למצוא את כולם.
אי-שוויון - לא ממש משוואה, אבל דומה. נשק מצוין נגד סוציאליסטים.

משוואת איינשטיין $E=mc^{2}$ - משמשת לגרפיטי אינטלקטואלי עאלק.
משוואת שרדינגר $H\psi =i\hbar {\frac {\partial }{\partial t}}\psi$ - משמשת לחישוב תוחלת החיים של חתול במעבדת פיזיקה.
משוואת דרייק $N=R^{*}~\times ~f_{p}~\times ~n_{e}~\times ~f_{l}~\times ~f_{i}~\times ~f_{c}~\times ~L$ - משמשת לחישוב מספר החייזרים ביקום.