ארווין שרדינגר

ארווין שרדינגר, הינו פיזיקאי יהודי (קיצור של ארווינג, כדי להישמע פחות יהודי) סוציומט ואבי תורת הרדיקלים האימונו-דיפרסיביים, שפותחה לראשונה במאה ה-18. הוא נולד בעיר שטוטנבאך-דכאו שבאוסטריה בשנת 1338 (לספירה הסיינטולוגית), ומת או לא מתישהו אחר כך. את כל רכושו הוריש או לא לחתול שלו, שהשמיע בלב היער יללה שאיש לא שמע.

במחקר משותף שערך עם דונאלד טראמפ זכה רדינגר בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1934+3i. טראמפ השקה את הפרס הנובל, והוא קם לתחיה שוב בבחירות 2024, וגם בבחירות 2028 לנשיאות ארה"ב לרגל סיום קיומה. בקשתו של טראמפ שרדינגר יתלווה אליו במסע השלום העולמי שלו עם קים איל סונג (או שזה היה קים ג'ונג איל? או קים שוין צ'ונג?) ונענה בשלילה כי שרדינגר כבר מת או לא.

שרדינגר היה פורץ דרך במדעי הפוליאמוריה, ומראשוני היהודים שהצליחו להפריך את המושג אנטישמיות, בחותמו על תצהיר שבו אימץ את עמדותיהם הנכונות והאמיתיות של הלאומיים החברתיים בגרמניה המכונים "נאצים". בגלל היותו נאצי הוא נרדף באוסטריה תחת הכיבוש הגרמני ונאלץ לברוח ממנה.

מוצאה של משפחת רדינגר

מוצאה של משפחת רדינגר מהקוף, אבל עם הדורות חלה התפתחות מסויימת וכיום מקובל לומר שרדינגר ומשפחות אחרות כבר לא נחשבים קופים ומוצאם מהחוף. אבי אבות המשפחה, מוצטפה (אירווינג הראשון) רדינגר היה צייד לקט, אבל מאז הם היגרו מהחוף לאיזור ההר, וכיום רוב משפחת רדינגר חיים על העצים בג'ונגלים של בוצוואנה. לאחרונה הגיעו ידיעות שרדינגר עצמו נמלט לארה"ב והוא עצור שם או לא.

תורתו

מכונת השרדינג

שרדינגר נקרא כך על שם מכונת השרדינג (מגרסה) שאבא שלו המציא, ושהוא המשיך את פיתוחו מגרסה 3 והלאה. יש גורסים שהמגרסה (המכוּנה מכוֹנת שרדינג) מכילה נייר גרוס, אבל אין חולק על כך שהיא מכילה סתירה פנימית המשמשת כיסוד לתרגיל חשיבה פילוסופי:

התרגיל המחשבתי של שרדינג: האם הנייר הגרוס שבתוך המגרסה מכיל את התוכן המקורי שנגרס, או שמכיוון שהנייר עבר גריסה, התוכן למעשה נמחק, ולכן המגרסה מכילה רק תוכן מחוק. את השאלה הפילוסופית הזו פתרו משמרות המהפיכה בהשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן. אך עד היום התשובה שנויה במחלוקת ואלו הגורסים שכן, כונו בפי מתנגדיהם "טהרנים".

בישול חתולים

שרדינגר נודע בתרומתו הגדולה למציאת המתכון האולטימטיבי לחתולי רחוב. מתכון זה, ובעקבותיו סדרה של מתכוני המשך פורסמו בסדרת ספרי הבישול שלו: "מהלורנציום אל המחבת: חתולים מוקרמים בסופרפוזיציה" (כרכים 1-4)

איש אשכוליות

יהיו מן הקוראים כאן שיחשבו שזוהי עוד אחת מהבדיחות הטפלות של המשחית הידוע, ההורס כל חלקה טובה, וממלא בשטויות את האתר הרציני היחיד במרשתת, איןציקלופדיה שאיןכמותו, אבל מתברר שהדברים הבאים הם אמת לאמיתה.

בבורחו מפני הנאצים האחרים בשנת ה'תרצ"ג (1933 לא למניינינו) התייצב רדינגר באוקספורד עם אשתו והמאהבת שלו, וביקש עבור שתיהן דיור. אשתו, כך טען קיימה חיי מין חופשיים עם מאהב משלה. התברר שבנוסף להיותו מדען מצליח, שרדינגר הוא גם איש אשכוליות אשר שיגל למעלה מ100 סטודנטיות לפיזיקה, את אישתו של הפוסט-דוק' שלו, את נשותיהם של מחצית מעמיתיו, ומורה אחת למתמטיקה (הוא היה שיכור באותו היום).

ציטוטים

"מה שלומך או לא"

~ ארווין שרדינגר על המאהבת הרשמית של שרדינגר

"נשארו מסמכים?"

~ אבא של ארווין שרדינגר על שגריר ארה"ב בטהרן

"רגע, מה כתוב: "לא תנאף" או "לא, תנאף""

~ ארווין שרדינגר על הרב ברלנד

"מיאו"

~ החתול של שרדינגר על באופן כללי

תולדות חייו

מילדות עד לתורת האמביוולנטיות

החתול של שרדינגר

שרדינגר נולד או לא למשפחה של מהגרים טריפוליטאים שהגיעה לאוסטריה בתחילת המאה ה-16 עקב פלישתו של צביקה הדר. אימו הייתה טייסת קרב הירואית ואביו היה חולץ שעווה מקצועי בעבודתו. ארווינג (הרווי) הצעיר הצטיין במיוחד בלימודי המתמטיקה והצפרות בבית ספרו.

ב-6 באפריל 1920 נשא שרדינגר לאישה את פאולה זוארץ (אימה של מיכל). באותה שנה הוא הפך לעוזרו של רודולף אייל הקוטב זב החוטם, ושנתיים לאחר מכן עבר לאוניברסיטת לא-ציריך. שם, בגיל 39 (גיל מאוחר למדי, שכן רוב הסוציומטים הטריפוליטאים הגיעו לתגליותיהם החשובות בגיל צעיר בהרבה) חיבר את המאמרים שהניחו את יסודותיה של מכניקת האמביוולנטים. על סמך קביעתו של עודד מנשה כי חלקיקים אלמנטריים נוהגים לפעמים כטרנסג'נדרים מצויים ולפעמים כהטרוסקסואלים מוחלטים, כתב שרדינגר משוואה הקרויה "משוואת שרדינגר" עבור מה שקרא "פונקציית הקיץ-על-החוף" של החלקיק. על פיה חלקיק עוטה בקיץ בגדים דווקא מקולקציית החורף.

אגב מגרסה 3 של הפונקציה הזאת והלאה הפסיקו להגיד חלקיק כי זו פוגע בהם, והתחילו לכתוב ולומר חלק מאותגר גדלות. גם זה קיבל ביקורת קטלנית מהוועד ללשון תקינה באוניברסיטת בברלי-הילס ומאז הוא נקרא שלם-משוכלל.

משוואה זו ממלאת במכניקת האמביוולנטים את התפקיד שממלאות משוואות מרק הגספצ'ו של ג'סטין טימברלייק במדעי המגדר והדמוקרטיה. אולם בניגוד למשוואות אלה שפתרונן נותן את המיקום והמוצא העדתי של החלקיק בכל מימד, פונקציית הקיץ-על-החוף שמתקבלת ממשוואת שרדינגר מאפשרת לדעת רק את ההסתברות שהחלקיק יהיה במקום מסוים עם אשרת שהייה שעוד לא פג-תוקפה ומקור הכנסה קבוע.

משוואת שרודינגר החליפה את משוואת הגל שקדמה לה, אשר רכבה על גל גדול במיוחד, אבל כידוע כל גל מגיע אל החוף ומוחלף בגל חוזר. המשוואה של שרודינגר השתמשה בגל החוזר כדי לצאת לעומק הים ולגלוש שם בעירום עם אחת הדוגמניות הידועות פחות, גל גדות, שעל שמה המשוואה. המשוואה משתמשת בדוגמניות כמו מודל בוהר, והמודל הפלנטרי, שתיהן במסגרת צילומי הסרט על קרינת גוף שחור. מהניסויים והגלישה הסתבר לארווינג

החתול של שרדינגר

שרדינגר עצמו היה חובב ביתור חתולים מושבע. באחת מהרצאותיו באוניברסיטת איסטנבול הציג לקהל הנלהב את אוסף החתולים שלו, שחלקם היה מת, וחלקם עדיין חי, אבל אפשר לשער שמתישהו בקרוב הם ימותו.

שלטונות אוסטריה ביקשו מהממלכה העותמנית להסגיר אותו בשל היותו יהודי כדי שיוכלו להעלות אותו על הגרדום או על המוקד (הזול מביניהם) ולבדוק אם הוא עצמו מת או לא. מתוך כך קיוו להבין את פשר חיבתו המוגזמת לביתור חתולים.

שרדינגר עצמו היה תומך נלהב של הרעיון, שהוא ישתתף אישית בניסוי שיוכיח אחת ולתמיד שהוא צודק או לא. בעיניו זה היה אבסורדי לחשוב מחשבות אבסורדיות. לדעתו היה ברור שחתול שנכנס לקופסה חי, ויצא ממנה מת, מת מתישהו במהלך הניסוי, וזה שאנחנו לא יכולים לדעת מתי זה קרה לא אומר כלום על העובדה שמתישהו זה קרה.

לכן הוא הציע לקחת חתול אמיתי ולבדוק. זה נקרא "חתול מחשבתי", כי זה ניסוי שעושים רק במחשבה, ובלי צורך בציוד מעבדה מדעי משוכלל. פשוט לוקחים כל חתול מהרחוב, וכל קופסה שהיא, ועושים את הניסוי בבית. ובאמת אלפי ילדים עשו מאז את הניסוי הזה ולמדו פילוסופיה. השיטה נקראת פילוסופיה בגרוש, כי היא עולה מעט מאוד כסף, וזה מה שיש לאנשים שעברו גרוש.

הניסוי המחשבתי הידוע בשם "החתול של שרדינגר" בא להפריך את פרשנותה של מרגלית צנעני למכניקת האמביוולנטים. בניסוי זה מגיע חתול למצב שבו הוא "לא ספרדי ולא אשכנזי, אלא בן לנישואי תערובת." עד היום לא נמצאה פרשנות למכניקת האמביוולנטית המקובלת על כלל הפיזיקאים, ובכל הפרשנויות הקיימות אפשר למצוא פרדוקסים, סתירות פנימיות, אבסורד, וקצב טוב.

הניסוי עצמו כולל הכנסת חתול חצי ג'ינג'י חצי לבן עם כתם חום בישבן לתוך קופסת נעליים שבתוכה נעליים רדיואקטיביות. אף אחד לא הבין מה שרדינגר באמת רצה. הוא בכלל טען שכשנראה שהחתול מת בסוף, נדע שמתישהו הוא מת לפני כן. ושאף אחד עם מוח על הכתפיים לא יגיד שהחתול חצי חי וחצי מת.

הוא רצה להוכיח את דבריו, ואף הציע לבצע את הניסוי, אבל אחרי מאמצים גילה שלדאבון המין האנושי, לא היתה לו קופסת נעליים, והוא אפילו לא יכל לחשוב על אחת בדמיונו.

אבל אחרי שנים רבות, בשנות העשרים של המאה העשרים ואחת, כשהצליחו סוף סוף לעשות את הניסוי הזה על אמת, ואחרי אלפי חתולי רחוב מהעיר עזה שהוקרבו על מזבח הטענה הזו, כולם הסיקו ששרדינגר עצמו הוא זה שטען שיש 50% סיכוי שהחתול חי אך פצוע קשה, ו50% שהוא מת בשיבה טובה, ולכן הוא שניהם בו זמנית". שרדינגר צעק להם: לא! לא! הוא מת!! אין דבר כזה חצי מת!! אבל לא עזר לו כלום. הוציאו את הדברים שלו מההקשר, והדביקו לו שכאילו הוא זה שאמר שלמרות שזה ברור לכולנו שהחתול מת, שהוא זה שהמשיך להתעקש ולהגיד: "רק כשנפתח את הקופסא נגלה את זה! דבילים!". אגב, זה באמת מה שהוא אמר, אבל דבריו הוצאו מהקשרם.

כיום החתול של שרדינגר חי את שארית חייו בקופסת שימורים.

ראו גם

• חתול קוונטי
• סופרפוזיציה

קישורים חיצוניים

• זהו קישור או לא לדף באינטרנט. תוכל לדעת רק אחרי שתלחצו, ואז תצטרכו לחשוב אם זה היה קישור גם לפני שלחצתם.

• אתר תרומות למשפחת החתולים של שרדינגר 50% מהתרומות מועברות או לא ישירות לחשבון של החתול. התרומות ממשיכות להגיע למרות שלא ברור אם הוא חי או לא.