משחקי ילדות

"אולי מלפני, אולי בצדדי, אולי מאחורי הגב"

~ עוזי חיטמן על מקום הימצאם של משחקי הילדות

משחקי ילדות הם משחקים שמבוגרים זוכרים שנהגו לשחק בהם עד לשלב התבגרותם. בדרך כלל לא יודעים לאן הם נעלמים כאשר מתבגרים, אך יש מחקרים ומערכת תאוריות ענפה בנושא. במהלך המאה ה-20 אנשי רוח, דת ומדע רבים העלו השערות בנוגע למקום הימצאם של המשחקים מעבר לעולם הזיכרון. מדענים טוענים שניתן לזהות משחקי ילדות בהתהוות, אך הבעייתיות בנושא היא שאפשר להוכיח את טענתם רק לאחר כ-15 עד 25 שנה. גם באמנות הפוסט-מודרנית, המודרנית, והקלאסית, ניתן למצוא אזכורים ותהיות לגבי משחקי הילדות.

משחקי ילדות מוכרים

ארגז החול - הסברה הרווחת היא שמשחק זה הוא מקבוצת משחקי קוף האדם. משחקים שהם - כמו עצם הזנב - עדות לכך שבעברינו היינו קופים. המשחק כולל רביצה בחול ולעיתים בוץ, זריקת חול זה על זה, בניית תלמים ולעיתים אף יצירות מחול. בסוף היום נהוגה שליית קינים מראש הילדים - גם היא תזכורת למוצא האדם.

תופסת - גם זה אחד ממשחקי קוף האדם, שבו ילדים רודפים זה אחרי זה ללא מטרה הגיונית נראית לעין. סוברים שהוא נוצר מתוך אינסטינקט הצייד והניצוד שתרם להישרדות האדם כאשר היה בורח מחיות טרף, או כמו כן רודף אחרי חיות שניתן לטרוף.

קלאס - משחק שמקורותיו ככל הנראה מרוסיה וכולל קפיצה מחזורית על מלבנים ממוספרים על הרצפה.

ילדים משחקים קלאס קלאסי

ארבע מקלות - הגרסה הארץ-ישראלית לקלאס. המשחק גם הוא עוסק בקפיצות חסרות משמעות אך מוסף לו אלמנט תחרותי יותר שכולל את הזזת המקל השני למקום דריכת כל שחקן. פעולה זו מגדילה את המרווחים בין המקלות עד שלא ניתן לקפוץ מעליהם יותר. המשחק ידוע כתורם עיקרי להסתבכויות פסיכולוגיות עתידיות של הילדים, שכן הילדים מפוחדים מכך שהמקלות יכולים להגיע לרווחים ענקיים ללא כל הגבלה חוקתית.

שוטרים וגנבים - במשחק מתפצלים הילדים לקבוצות ומדומים לשוטרים ולגנבים שצריכים לתפוס ולברוח זה מזה. במשחק זה מתפתחים פעמים רבות ריבים עקובי דם בין הילדים, ולאורך השנים אף נוצרו כתוצאה ממנו מספר ארגוני פשיעה.

משחקים טכנולוגיים

לגו - משחק מערכה שכוללת מאות לבני פלסטיק קטנות שמאפשרת בניית מבנים וכלים שונים ומשונים. משחק זה תורם לראיה מרחבית, מכיוון שהציורים בחוברות ההדרכה קשים מאוד לפעינוח ועל כן הילד צריך לפתח כישור זה על מנת להצליח במשחק. זהו משחק שאינו חברתי אך תורם כלכלית לאדריכלים עתידיים.

משחק הכיסאות - משחק שבו כל הילדים רצים מסביב למספר כיסאות הקטן באחד ממספר הילדים, בזמן שבו טייפ ישן מריץ מוזיקה. ברגע שהמפעיל (בדרך כלל גננת או קוסם בימי הולדת) עוצר את המוזיקה על כל הילדים להספיק להתיישב. הילד שנותר בלי כיסא נפסל ויוצא מהמשחק ויחד איתו ביטחונו העצמי כיסא נוסף. משחק זה גורם לקיפוח חברתי שבעקבותיו הילד שנפסל מספר הפעמים הרב ביותר צפוי להרגיש לא בנח, ואף לפתח בעיות אישיות קשות בעתיד.

בחברה הישראלית

בחברה הישראלית משחקי ילדות הם חלק חשוב וחיוני מהתרבות. משחקי הילדות בחברה הישראלית משתנים בהתאם לאיזור המגורים של הילדים. ברצועת עוטף עזה לדוגמא (ובעבר בקרית שמונה ובצפת) אוהבים ילדים לאסוף חלקי קס"מים שהתפוצצו. בבני ברק ישנה מסורת של הקאת ילדות קטנות וסקילתן באבנים תוך כדי ליווי צעקות "שיקסע". בחברה הישראלית נהוג להיזכר מפעם לפעם במשחקי הילדות הישנים. העלאות זכרונות אלו מתרחשות בדרך כלל פעם בכמה שנים וכוללות יותר ריכוז גדול של העלאת זיכרונות מאסיבית מאשר היזכרות ספונטנית מפה לשם. נהוג במצבים כאלה גם להתחיל להריץ שמות של תוכניות ילדים אהובות ואת השירים שלהם. התקפים אלו הם מקור לתחושת נוסטלגיה עזה ולעיתים להתקפי לב.

מתבגרים משחקים בצבא

צבא - חלק מעצב ביותר בחברה הישראלית הוא מסורת סיום הילדות. בה נדרש מהילדים לשחק בֶּצבא במשך שלוש שנים אצל בנים ושנתיים אצל בנות (כיוון שבנות מתבגרות מהר יותר). משחק זה מהווה אבן דרך חשובה בעיצוב הילד וסיום הולם לתקופת הילדות. ישנם המסרבים להשתתף במשחק זה ובדרך כלל החברה מוקיעה אותם בעקבות כך. ילדים אלו מכונים "משתמטים" או "חרדים" ("דוסים" בפי החברה). לעומת זאת, ישנם כאלה שלא מוכנים להפסיק את המשחק וממשיכים לשחק בו עוד שנים מספר, ולעיתים גם שנים רבות עד גילאי 40 ואף 50.

במדע ובחברה המודרנית

מדענים טוענים שאפשר לזהות סממנים של משחקי ילדות כבר אצל ילדים קטנים. הסברה הרווחת בקרב החוקרים את הנושא, היא שילדים שגילם עולה על 10 ונזכרו או ביקשו לפחות פעם אחת לשחק במשחק שלא שיחקו למעלה משנתיים, יראו משחק זה בתור משחק ילדות בעתיד. עם זאת משחקי הילדות העתידיים כנראה יכללו יותר משחקים טכנולוגיים כמו בייבלייד, באקוגן, Angry Birds ומגוון משחקי סמארטפונים וטבלטים. יש כאלה שגם רואי את משחקי הwii בתור משחק ילדות עתידי אך קונפליקטים רבים עלו בנושא. חוקרים החלו כבר אף לשער אילו משחקי ילדות יומצאו במאה הקרובה וההשערה המקובלת בימינו היא שכל משחק הכולל שימוש בידיים וייתכן שאף ברגליים ייחשב כמשחק ילדות.

השפעות עתידיות

מלבד להתקפי הנוסטלגיה והתקפי הלב, משחקי ילדות גם יכולים לגרום להשפעות רפואיות ופסיכולוגיות קשות על מבוגרים. מבוגרים שרשומים כרווקים או בטולים עד לגילאים מאוחרים מודים שלא היו טובים במשחק הכיסאות בילדות ורבים מהם גם לא ברכבות במסיבות. חנון ידוע שמשחק הכיסאות שנוא עליו במיוחד עד היום הוא ביל גייטס (גייטס הצליח להתגבר על הקושי שלו בעזרת הכסף). ישנן עדויות שלמבוגרים רבים שאהבו במיוחד את ארגז החול יש פוביה מחול וכמו כן למבוגרים שאהבו תופסת יש פוביה מנגיעות.

ביל גייטס חשוד בפוביה עזה מכיסאות, שכן לעולם לא צולמה תמונה שלו יושב או אפילו עומד בנוכחות כיסא

בנוסף לכך חשש גובר הוא הנתון המדאיג שבכל שנה נעלמים כ10,000 ילדים בישראל בלבד בזמן שנצפו משחקים מחבואים ולא נמצאים אף פעם (מבוגרים רבים שחבבו את המשחק ממשיכים להעלם מדי שנה) כ27 מליון ילדים נעלמים מדי שנה ברחבי העולם כולו. בשנת 2009 התקיים שבוע המודעות הראשון בישראל למשחק המסוכן, ובו צעדו כ20,000 משתתפים בתהלוכה בתל אביב כשהם מתחבאים מאחורי עצים, פחים, בניינים ואף מתחת למכוניות. מחצית מהמשתתפים לא נמצאו מעולם. כמו כן, אצל ילדים שאהבו לשחק בדג מלוח שכיחה תסמונת פרקינסון. כ-20,000 קורבנות חדשים נופלים חלל בגלל המחלה מדי שנה. עם זאת המודעות למשחק אינה גדולה כמו למחבואים כי חוקרים רבים טוענים שהמחלה מתפתחת בכלל עקב ריקודים תכופים של מקרנה.