משתמש:Duei shemba/הרקבת הקלה

ערך זה הינו ערך טיוטה שנכתב בידי המשתמש דואי שמבה. בבקשה, נא לא להסיר ערכי טיוטה הנכתבים על ידי המשתמש מאחר והם נמצאים במרחב האישי, ונא לא למחוק את התבנית הזו - זוהי התבנית שתלווה את כל ערכי הטיוטה על מנת להבהיר שמדובר בערך טיוטה במרחב הפרטי והאישי של המשתמש.
תודה.

!

ערך בשלבי הקמה כפי שניתן לראות, עתיד להיות כאן ערך. עבודה פה, עבודה שם, בדיחות קרש כאן, בדיחות קרש שם, ובערך, אי שם באפריל 2029, ייכתב כאן הערך Duei shemba/הרקבת הקלה. ועכשיו ברצינות, אני עובד בצורה משקיעה על הערך, ומעוניין שהוא יופלץ יום אחד בעתיד - אז תפרגנו בביקורת, אם יצא לכם לקרוא את הערך (שלילית וחיובית, חיובית תתקבל בברכה בלבד) ואם יש לכם הצעות אתם מוזמנים לשתף את ההצעות שלכם בשיחת המשתמש שלי.

הרקבת הקלה הינה מיזם אידיוטי לחלוטין, שהתחיל כניסוי לא מזיק בירושלמים ובאברכים והתגלגל (בטעות) אל לב הבוהמה התל-אביבית.

תחילת הדרך

(נא לא להתבלבל עם תפילת הדרך, שזה דבר שרצוי ומומלץ לקרוא לפני כל נסיעה בתוך תל אביב)

בראשית 1889, קבוצה של פועלים תאילנדים עלו ארצה, והחלו להשתקע בירושלים. הפועלים התאילנדים עסקו בניקוי מקלות במבוק, בסיוע ברחיצת קשישים, ובעבודות קשות בפרך. ישנה סברה כי הרבה חרדים נהגו להקריב תאילנדים כקורבן לאלוהים באותה התקופה, אך אין לסברה הזו כל אמת.

לקראת 1900, אירע פוגרום בירושלים. הפועלים התאילנדים הקימו את מיזם הרכבת הקלילה, שהייתה קלילה אך לא קלה ומכאן נגזר שמה והייתה מורכבת מחלקי גופות של פועלים זרים ואף כושים. הפועלים התאילנדים ניזונו מעצמות אחיהם, וכך גם הזינו את המנגנון שתפעל את הרקבת. את הכינוי "רקבת" קיבלה הרכבת לאחר שחלקי הפח שלה הרקיבו בימי הגשם. במהלך הפוגרום, עשרות עובדים החלו למחות על תנאי העסקתם מתחת לשכר המינימום, ונשיא המדינה דאז שמעון פרס נפגש עם מלך תאילנד, הוד פדתאיותו, והגיעו להסכמה טובה על תנאי העסקתם של אותם עובדים.

ההסכם לא ערב לחיכם של התאילנדים, ומרביתם החליטו לשים קץ לחייהם בעזרת בליעת אגרול. השאר נאלצו להיקלע למריבות עם תושבי מאה שערים שראו בהם כאנשים טמאים וגויים, ומצאו את מותם לצד ספרי תורה זרוקים שפגעו בראשיהם.