משתמש:Pashute/יהדות - בשיא הרצינות

יהדות - בשיא הרצינות הוא דף רציני ויוצא דופן באיןציקלופדיה.

אזהרה: דף זה נכתב בשיא הרצינות, ונועד לאנשים כבדי ראש בלבד, או שיש להם כאב ראש והם לא יכולים להרדם, ועם הקוראים השמיכה.

• דף זה נכתב בכובד ראש ובהרכנת מצח, תוך הורדת התורן לחצי הדגל.

• לידיעת הקוראים דף זה אינו תלוש מהמציאות.

• הדף משמש לסגולה נגד עין הרע, נגד שריפות, עישון במקומות אסורים, פחד גבהים וכל מיני בחורות המתרגשות לבא לעולם. על מנת לממש את הסגולה אין צורך לקרוא אותו, ומספיק שיש לכם אותו בבית.

• דף זה שומר על הציווי 'לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה' ולכן אין בו תמונות ולא אנדרטאות או צלמים (לא צלמי נוף ולא צלמי עיתונות)

• דף זה מוסכם על כל תושבי המזרח התיכון, ואפילו אויבנו המרים ביותר מסכימים לתוכנו. על שם הדף הזה מוחמד דף קרא לעצמו מוחמד דף.

נא שמרו על קדושת הדף, ואין להדפיסו בשירותים. דף זה שומר שבת, שלומי שבת. דף זה הוא מאפה קדוש, שלום קדוש. דף זה שוחר שלום, שלום קדוש. דף זה הוא נגד הכובשים מלפפונים בחומץ (בגלל הסוכר), ובעד האנשים הטובים הפשוטים אוהבי האדם והנחמדים, שקונים במכולת וכותבים בלי שגיאות כתיב.

הדף נועד למי שרוצה להתבונן במקורות היהדות ולמצוא שם מקור להומור מעודן ואנין טעם, חמצמץ-מר עם נגיעות של היתוליות ועומק מפתיע. כמו שנאמר: צחוק עשה לי אלהים, כל השומע יצחק לי (תנ"ך כ"ג)

ממשה עד ממשה

בואו נסתכל ברצינות תהומית על משה רבנו, מנהיג העם. כידוע, היה מגמגם, וגם כבד פה ולשון. השפתיים לא זזו והלשון נתקעה.

עד שהצליח לדבר יצא מבטא של ט'ין קיבוט'ניקית, במקום שי"ן ובמקום סמ"ך.
הוא לא יכול להגיד את האות פ'. קשה לו לבטא ל'.

כשמשה רבנו מגמגם כשהוא אמור לקבל על עצמו את ההנהגה -
הנה, תנסו אתם להגיד: "שלח נא ביד - תשלח!". או "גם מתמול, גם שלשום, גם מאז דברך אל עבדיך, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי".
כשהוא מבקש לדעת מה הוא אמור להגיד למנהיגי העבדים הישראלים כשהוא יפגוש בהם, הוא אפילו לא יכול להגיד את התשובה - המלים "מה זה משנה" ('אהיה אשר אהיה'), שמו של האל בעברית עתיקה.

הסיסמה שבעזרתה יתחיל המרד היא "פקוד יפקוד אלהים אתכם מזה" והחג הראשון לכבוד גאולתם נקרא פסח! שוב מלים שתנסו להגיד עם גמגום, ולשון ופה כבדים. פקפקפק...

סיכום: גם היום אנחנו עומדים עילגים מול נסראלה-ללה ולא יכולים לענות לשטויות הרצחניות של שונאינו. גם היום, אחינו ואפילו אנחנו עצמינו לעתים קרובות מתפתים לדיבורים יפים, שנשמעים נכונים. או אז עלינו להיזכר במנהיג העילג שלנו, ובתרבותנו, המחייבת למוסריות, לאמת - אליה מגיעים אחרי התבוננות רצינית ולהקשבה, לעמידה תקיפה אך גם לסובלנות גדולה, בלי קשר לגמגום ולכבדות ול"צורה" של הדברים. ואקמול.

בלעם הצדיק

בלעם, נביא מדייני, ה"נופל וגלוי עיניים", ה"יודע דעת אמרי אל", הבעלים של האתון המדברת שלו בקולו של אדי מרפי. בלעם רואה יותר טוב מהאתון, ומנסה לקלל אותנו, ולגרום לדה-לגיטימציה של ישראל. אבל האמירה הסטירית שלו על טיב הבניה הישראלית במרכאות על מרכאות, הופכת לתפילת הבוקר של העם היהודי: "מה טובו אהליך יעקב".

סיכום: גם היום אנחנו עומדים עילגים מול נסראלה-ללה ולא יכולים לענות לשטויות הרצחניות של שונאינו. גם היום אנחנו מאמצים את הלשון של אויבינו ומשדרים אותה במהדורה הראשית של החדשות. במקום להתעצבן, שומה עלינו להתבונן בדבר בחיוך, ואפילו בהנאה. ואקמו"ל (אין קאן מקום להעריך).

• הערת המערפת: פיסקה זו נכתבה לפני שהשיר 'קוף תעשה ביגועים' הפך ללהיט. רק אומר.

הסוגיות הרציניות

מבוא לסוגיות תלמודיות רציניות כולל את החומר הבא:

הספסל של פפא בר אבא

הגמרא, ספר החוקים והתקדימים, שממנה מחליטים השופטים בבית הדין, דנה על שניים שישבו על ספסל בלי רשות, וכשבא וישב השלישי הספסל נשבר, מי צריך לשלם? זה שישב ראשון, או זה שישב אחרון? או כולם באופן שווה?

הגמרא עונה: "כגון פפא בר אבא" - רב ידוע ושמן במיוחד.

מתחיל דיון מפולפל. שמא הכוונה היתה שהשניים היו שמנים כמו פפא, והשלישי רזה? או אולי מדובר בשניים שהיו רזים, והשלישי היה פפא בעצמו, ומדובר בסיפור אמיתי? או ששלשתם היו שמנים? ואיפה בדיוק הוא התיישב? באמצע הספסל או בצד? ואם נניח שישב בצד של הספסל, אם אחד היה שמן ואחד היה רזה, והשמן השני ישב בצד השני, והרזה התיישב אחרון באמצע, ורק אז הספסל נשבר, מה קורה עכשיו? רגע, של מי היה הספסל, ואיזה סוג ספסל זה היה? כזה שמיועד לשמנים? אולי זה היה הספסל של פפא בר אבא עצמו?

שחיטת רבי זירא

סוגיה אחרת דנה בארוע שקרה בפורים: הרב הראשי של בבל (עיראק בימינו) השתכר כלומר שתה יותר מדי שיכר שזה בירה, השתולל ושחט את סגנו, שהיה האורח שלו - רבי זעירא הקטן. בעזרת כוחות מיוחדים ושיטות עזרה ראשונה חדשניות, הצליח הרב הראשי להקים את רבי זעירא לתחיה. בשנה הבאה, כשהזמין אותו למסיבה שוב, רבי זעירא אמר לו: "לא כל יום סומכים על הנס".

סיכום: גם היום אנחנו עומדים עילגים מול נסראלה-ללה ולא יכולים לענות לשטויות הרצחניות של שונאינו. גם היום אנחנו אוכלים יותר מדי, שוברים ספסלים ולא ממש מקשיבים להרצאות בקורסים של ההחייאה בארגון הכוכבית האדומה (לשעבר מגן דוד אדום). כל זה בזכות אבותינו שגם הם לא ידעו לענות לשטויות הרצחניות של שונאיהם (השכנים, משפחת גרינשטיין), אכלו יותר מדי, שברו ספסלים וידעו החייאה מהמסורת בלי ללמוד.

גם היום אנחנו לא סומכים על הנס. ובכל זאת הנס בסוף קנה מחליקיים של כסף והחליק על התעלות הקפואות באמסטרדם, וסוף טוב הכל טוב, הכל בא על מקומו בשלום, חוץ ממטוס אל על שאיבד שם את שני המנועים שלו, ונחת על העיר בהפתעה.

קול קורא לכבוד תשעת הימים

אנו נמצאים בעיצומם של "תשעת הימים" (הים התיכון, הים הערבי, הים ההודי, הים היווני, ים סוף, ים כינרת, ים המלח, הים השחור, והים הוא אותו ים בחוף עזה - בתשובה לשאלה: איזה ים הים?). לפני שלושים שנה, כשאשתי היתה ילדה, היא טסה באל-על עם אחיה הקטנים וללא הוריה. היה זה בתשעת הימים, "בין המצרים", ימים בהם לא אוכלים בשר. הדיילת פנתה אליהם עם חיוך ושאלה: "אתם הילדים עם האוכל המיוחד לתשעה באב?"

בתשעה באב, יום הזכרון לכל האסונות שעברו על עמנו, אסור ללמוד תורה. מסופר בחסידות על הרבי מקוזניץ שהיו לו כמה נערים פוחזים בחצרו, שאהבו להכין מלכודת של סומסום, שהיתה נופלת על מי שנכנס לבית המדרש. בתשעה באב הרבי הגיע מוקדם מהרגיל, והוא כוסה בסומסום. או אז אמר:

ריבונו של עולם! אף אחד לא רוצה את היום הזה. היהודים לא רוצים את זה, וגם אתה לא רוצה את זה. מי צריך את זה?

אם אתה כל כך לא אוהב את החג הזה, קח אותו מאיתנו!!

סיכום: גם היום אנחנו עומדים עילגים מול נסראלה-ללה ולא יכולים לענות לשטויות הרצחניות של שונאינו. גם היום, כמו פעם בתשעת הימים באב, אנחנו מתאבלים בחופשת הקיץ שעומדת להיגמר מוקדם מהצפוי - גולים מבתינו אל חופים צפופים מדי, לבושים בבגדים קרועים ומכנסיים קצרים מדי, מסתובבים עם כפכפים וחושבים כל היום על אוכל.

הערות שוליים

• הערה: שוליים
• אזהרה: היות שהשוליים צרים אין לרדת אליהם
• מחילה: בערך זה אין אזכור של שבתי צבי בגלל שתמיד האזכור של שבתי צבי כולל תמונה.
• הערה לגבי המחילה: בהערה הקודמת כשנכתב 'שבתי צבי' הכוונה להודעה של צבי המודיע להוריו שהוא שב הביתה, ואין הכוונה לדמות משיחית הנחשבת קדושה לקהיליית האיןציקלופים.
• הערה נוספת: תושב עזה מבקש מחילה.
• אם קראתם עד כאן, אתם בהחלט רציניים, וראויים. תבורכו בכל הבריכות, בשפע זוגות גרביים, ובתוכנה לתיקון שגיאות כתיב (אין כפל מבצעים).