משתמש:Shagiss/רחובות לציון

רחובות לציון Rehoboth LeZiyyon מדינה ישראל ראש העירייה רז מלול קימברלי שטח 2560 קממב"ר תאריך ייסוד 1887 קידומת rlz

רחובות לציון היא העיר השנייה בגודלה במדינת ישראל, המורכבת משיירי הערים-לשעבר ראשון לציון, נס ציונה ורחובות. מיזוג הערים, אשר התרחש בשנת 1998, הפך את "רחובות לציון" למעצמת הערים הישראליות, ויש הטוענים שהושפעה מאיחוד הקריות וחיפה לעיר "חיפה על שם סמי עופר", שהתרחשה שנה קודם לכן, על מנת להפוך את חיפה לעיר השלישית בגודלה. בעצם האיחודים שהתרחשו באותה תקופה, הפכה תל אביב לעיר הרביעית בגודלה בישראל.

היסטוריה

1887-1900: המייסדים עולים לרגל

ראשוני המתיישבים ברחובות לציון עלו למושבה הניסיונית "ראשון לציון" בשלהי שנת 1887, וכל מה שמצאו בה היה עשרות אלפי מבנים בקריסה, ותכניות תמ"א שלא אושרו על ידי ראש העיר דאז, מאיר (הסב) ניצן. באותם ימים, המושבה נשלטה על ידי אשכנזים מיוחסים בעלי ממון, שרכשו בה דירות במטרה להורישן לדורות הבאים. צעיר אלמוני ממוצא מזרחי (1863-1921) שעלה באותם ימים למושבה, לא התקבל בשל מוצאו, וכונה "פרענק" בפי התושבים. אותו צעיר אסף מתיישבים שהתאכלסו בעיר הסמוכה, "בת-ים", ויחד עמם ביצע הפיכה, שהפילה את הסב ניצן מתפקידו.

הצעיר וחבריו פלשו לדירות, בהן דירות פנטהאוז, דירות גן ואף דירות בבניה, שלא אוכלסו על ידי בעליהן, מאחר והם חששו ובמקום זה השכירו את הבתים לאנשים מהמעמד החלש, ממנו מגיע הצעיר. חלק מחבריו לפעילות נהרגו בזמן ששהו במבנים שיועדו להריסה. אך לא הפלישה היוותה זרז לעצירת המהפיכה, וגם לא ניסיונם של השוטרים למנוע בגופם מהפורעים להמשיך במעשיהם.

בליל ה-5 במארס 1921, הצעיר וארבעה מחבריו יצאו עם מספר פריטים בנות העדה ומגדרן נשים, לבילוי שגרתי כדרכם בשטחי העיר. קבוצה של רוסים שהגיעה למקום התאהבה בפריטים הנקביים, ואחד מהם החליט לבצע מהלך אל עבר אחת הפריטים. אחד מחבריו של הצעיר נשא על גבו סכין מטבח תוצרת סין, ואיים על שלושה מהרוסים שנכחו במקום כי אם יתקרבו לנקבה שלו, הוא "ישחט אותם". הרוסים, שלא הבינו את השפה אך כן הבינו את האיום, הרגישו סכנה לחייהם והחלו להגיב. הפריטים, ממין נקבה, נסו על נפשן, בעוד שהזכרים, הן הרוסים והן המזרחים, נפצעו אנושות בקטטה, כאשר הרוב נפטרו מפצעיהם. בין ההרוגים בתקרית היה אותו צעיר, שהוביל הפיכה מוצלחת נגד אשכנזי המושבה הצעירה.

למרות מותם של מנהיגי המחאה, הבלגן רק החל. כשלושה ימים לאחר מכן, החלה התקוממות קשה כנגד אוזלת היד של המושבה, וחוסר היכולת שלה למגר את הפורעים הרוסים והמזרחים. אשכנזי העיר נטשו את אספרסויהם, והחלו מוחים מול ביתו של ראש העיר עם קאפות. ראש העיר לא נענה למצוקתם, והפשיעה החמירה אף יותר.