פוליטיקלי קורקט
תקינות פוליטית (באנגלית: Political Correctness; בר"ת: PC) היא אורח חיים החל (על-פי רוב) על רוב אזרחי מדינות המערב ומטרתו לצמצם את השיח, במטרה להשפיע על אנשים לנהל שיח "תקין" ו"מכבד" בו אסור לומר עובדות אודות אנשים, כגון - מינם הביולוגי, צבע עורם, משקל או מבנה גופם ועוד. ברוב מדינות המערב, התקינות הפוליטית היא הכרחית על מנת להימנע מתביעות.
עקרונות התקינות הפוליטית
העקרון המרכזי בתקינות הפוליטית הוא עקרון ההימנעות, שבבסיסו ההימנעות משימוש בעובדות - לרוב גלויות, אודות האדם אליו פונים או שעליו מדברים. האנשים הדוגלים בתקינות פוליטית, עשויים להפגע מכל דבר ובמיוחד מציון עובדות אודותיהם. התקינות הפוליטית מאפשרת לאותם אנשים לשקר לעצמם, או במקרים אחרים להנעים לעצמם את האמת אודותיהם, ואף לכפות על אחרים את השקר כך שהם לא ייאלצו להתעמת עם העובדות בשום שלב משום שהם טרם השלימו עמם. כתוצאה מאופיים הרגיש של כופי התקינות הפוליטית, קיימים חוקים שונים אשר מטרתם לאסדר את החובה החוקית של כל אזרח להשתמש בשפה תקינה-פוליטית. בחלק מהחוקים, רשאי אדם שנפגע כתוצאה מ"אי-תקינות פוליטית" לתבוע את האדם שנקט כלפיו בגישה שאינה תקינה פוליטית.
בטבלה שלהלן ניתן למצוא, באופן חלקי, עובדות אשר שונו כך שיתאימו לכופי התקינות הפוליטית. כל עובדה המצויינת בטבלה (וגם עובדות אחרות שאינן מצויינות בטבלה) מחויבת להיות מסולפת כך שתתאים למונח התקין פוליטית.
| עובדה | מונח לא-תקין פוליטית | מונח תקין פוליטית |
|---|---|---|
| אדם שמן | שמן | "כבד משקל", "רחב היקפים", "רחב מימדים", "מלא במקומות הנכונים" |
| אדם עיוור | עיוור | "לקוי ראיה", "כבד ראיה" |
| אדם חירש | חירש | "לקוי שמיעה", "כבד שמיעה" |
| אדם גידם | גידם | "לקוי גפיים", "כבד גפיים" |
| אדם זקן | זקן | "ישיש", "קשיש", "ערירי", "אדם מבוגר", "לקוי ימים", "כבד ימים", "בא בימים" |
| אישה | אישה | "אדם בעל זכויות ממין נקבה" |
| גבר | גבר | "מפלצת אלימה", "אנס", "זנאי", "מקור כל הרוע בעולם", "מטרידן מינית", "אינסל" |
| אדם עני | "עני", "אביון" | "כבד כלכלה", "כבד כסף" |
| אדם בעל עור כהה שמוצא משפחתו מיבשת אפריקה | "אתיופי", "שחור", "אפריקאי" | "ישראלי ממוצא אתיופי", "ישראלי ממוצא אפריקאי", "כהה עור", "כבד עור" |
| גבר המעוניין להיות אישה, או אישה המעוניינת להיות גבר | המין הביולוגי שבו נולדו | המין שאליו החליטו שהם משתייכים |
| גבר הנשוי לאישה | בעל ואישה | "איש ובעלתו", "איש ואישה", "אנשים/ות", "משפחה מסוכנת" |
| גבר הנשוי לגבר, או אישה הנשואה לאישה | אדם הנשוי לבן או לבת מינו | "משפחה בריאה ומאושרת", "משפחה נורמלית", "משפחה תקינה", "משפחה נכונה" |
| אדם שמוצא משפחתו מאחת ממדינות ערב, ואינו יהודי | "ערבי", "מוסלמי" | "בן מיעוטים", "פלסטיני", "נכבש" |
| אדם יהודי שמוצא משפחתו באחת ממדינות ערב | מזרחי | "ביביסט", "בבון", "בור", "בן-גביריסט" |
| אדם יהודי שמוצא משפחתו באחת ממדינות אירופה | אשכנזי | "משלם מיסים", "משרת בצבא", "ציוני" |
| מחבל פלסטיני חמוש המבקש להרוג אזרחים חפים מפשע | מחבל | "קורבן של הסכסוך", "בן מיעוטים", "נער", "בחור צעיר", "מפגע בודד", "יחיד" |
| אנשים השוהים במדינה ללא אשרת שהייה וללא אזרחות | מסתננים | "מבקשי מקלט", "פליטים" |
| חייל צה"ל | חייל צה"ל | "חייל בצבא הכיבוש", "כובש" |
| אנשים המסרבים להזריק לעצמם חומר ניסיוני לגוף | שפויים | "מתנגדי חיסונים", "מרססי נגיף עם תת מקלע", "מכחישי מדע", "מאמיני כדור הארץ השטוח וה-5G", "מטורללים", "הזויים", "רוצחי סבתות", "לכלוא אותם בבתים", "אנוכיים", "לפגוע להם בעסקים", "זבל של בני אדם", "לכלוא אותם בלב ים", "להשליך אותם בלב ים", "לגרור אותם באוטובוסים כמו בסין", "מכחישי קורונה", "מפיצי מחלות" |
| יהודים דתיים | יהודים | "מיסיונרים", "הדתה", "כפיה דתית", "מתנחלים", "מאמינים באלוהים שלא קיים", "סכנה לדמוקרטיה", "הומופובים", "חשוכים", "בורים", "גזענים", "מזרחים", "חמדנים", "מיזוגנים", "שוביניסטים" |
| ערבים דתיים (אסלאם), או נוצרים | "אנשים דתיים", "אנשי דת", "מאמינים" | |
| אנשים חסרי דת (אתאיסטים) | אתאיסטים | "אנשי הנאורות, המדע והקדמה", "אשכנזים" |
| תקשורת הנוטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית | "תקשורת מאוזנת", "תקשורת הגונה", "עיתונות" | |
| תקשורת הנוטה לצד הימני של המפה הפוליטית | "ערוץ ביביסטים על מלא", "שופרים", "תועמלנים", "עיתונאים פח", "ערוץ זבל", "ערוץ תעמולה" |
גישת התקינות הפוליטית, כחלק מהפרוגרס העולמי, גורסת כי כל דבר שאינו מתכתב עם ערכי הפרוגרס (דהיינו, עם ערכי ה"קדמה"), הינו דבר חסר ערך ואף דבר רע. על אף זאת, בקרב כופי התקינות הפוליטית רווחת ההשקפה לפיה השמרנים הם מקור כל הרע בעולם ואיתם גם הדתות. כך למשל, אסור "להשפיל" אדם שמן באמצעות ציון עובדה אודותיו, אבל כן מותר להשפיל אדם דתי בשל היותו דתי, ובפרוגרס הישראלי אף רצוי ומותר להשפיל אדם אם האדם הוא "מתנחל". קיימות הרבה סתירות בתקינות הפוליטית, כך שלמשל כופי התקינות הפוליטית הם בד"כ דמוקרטים נאורים המתנגדים להשתקת עיתונאים או רופאים כל עוד הם משתייכים לצד הנכון של המפה הפוליטית, אבל מותר ואף רצוי לבזות רופאים או עיתונאים המשתייכים לצד הלא נכון של העמדה הפוליטית או לחילופין אם מדובר ברופאים ועיתונאים הנמנים על קבוצת "מתנגדי החיסונים מכחישי המדע".
גישת התקינות הפוליטית עזרה רבות ליצור שיח חדשני ברחבי העולם, ואף לייצר מציאות חדשנית שטרם הייתה כמוה בעבר, בין היתר בפן המיני, המכונה כיום "מגדר". אם בעבר המין האנושי נחלק לשניים - "זכר" ו"נקבה", כיום המגדר הוא אין-סופי, ויכול לכלול בתוכו וריאציות שונות, כגון חסרי מגדר ספציפי, מרובי מגדר, ואפילו "Vae"[1] וחתולים.[2] כמו כן, התקינות הפוליטית המציאה יש-מאין את העמדה הפוליטית המתכנית "מרכז", המיועדת לאנשים חסרי עמדה פוליטית, שמעוניינים להביע עמדה פוליטית שנשמעת טוב לכלל הצדדים ואינה מרגיזה אף אחד, אבל גם אינה מסוגלת להביע עמדה נחרצת בנושאים מסוימים. כך למשל, חברי ה"מרכז" מתנגדים לבזבוז כסף ציבורי כאשר מדובר במימון פעילות דתית (למשל, הרבנות), ומנגד הם בעד בזבוז כסף ציבורי כאשר מדובר במימון פעילות חבלנית (למשל, הפעלת תחנת הרדיו הצבאית "גללי צה"ל"). עם זאת, קיימות החרגות שבהן חברי המרכז יכולים לסתור את עמדתם שלהם, למשל במקרה בו הם בעד הפעלת תחנת רדיו צבאית במימון משלם המיסים - אך מתנגדים לכך שבתחנת הרדיו הצבאית ישדרו מגישים שאינם מחזיקים בתפיסת העולם האידאולוגית או הרעיונית שלהם (בין אם הם משתייכים לימין ובין אם משתייכים לשמאל). התקינות הפוליטית המציאה בעזרת כך את המונח "קיצוניים", שמגדיר את כל מה שאינו ב"מרכז" וב"מיינסטרים", וכך ימנים תמיד יהיו קיצוניים ושמאלנים תמיד יהיו קיצוניים, אך המרכז תמיד יהיה "ממלכתי, הגון ומאוזן", גם כשהוא יעשה את כל הדברים שהם ההפך מממלכתיות, הגינות ואיזון.
עוד דוגמה יעילה להמצאה מוצלחת של התקינות הפוליטית היא החוסר-הגדרה בעלת המונח "צמחונות", שהיא מחד אינו אכילת בשר (צעד ה"קיצוני" בעיני כופי התקינות הפוליטית - שכן "בשר הוא רצח"), ומאידך גם אינו טבעונות - שבעיני הצמחונים אף יותר קיצונית מאכילת בשר (שכן "טבעונות היא אנורקסיה", וגם "מה כבר נאכל אם לא גבינות וביצים?? נלחך עשב?"). המונח "צמחונות" מתנגש עם הצמחונות הלכה למעשה - רוב ה"צמחונים" נמנעים אך ורק מבשר ומעוף, אך לא נמנעים מדגים, גבינה, ביצים, דבש ומוצרים אחרים מן החי, אשר נוצרים בלא-פחות סבל מבשר עצמו. הגישה הצמחונית גורסת שאדם שנמנע מבשר הוא אדם טוב וטהור יותר מאנשים שאינם נמנעים מבשר, ומנגד הוא גם "שפוי יותר" מטבעונים, שכן הם "קיצוניים פסיכיים שקושרים את עצמם לגדרות של מפעלים". הגישה הצמחונית מאמינה כי דגים אינם סובלים כשאוכלים אותם (אחרת הם לא היו מאכלי ים) ושייצור של גבינה וביצים אולי מסב סבל לבעלי החיים שמייצרים אותו, אך אין מה להשוות בין סבל שנוצר כתוצאה מעריפת ראש של יצור חי לבין סבל שנוצר כתוצאה מאניסה של אותו יצור חי. כך הצמחונים מייצרים לעצמם ולסביבתם מראית עין של אנשים נאורים, שנמנעים מלהסב סבל לבעלי החיים או לכדור הארץ, אבל מנגד גם לא ממהרים ליפול לקיצוניות של כת הטבעונות המסוכנת. בפועל, האנשים הצמחוניים יותר אנוכיים ומסוכנים הן מה"קיצוניים" הטבעונים והן מ"הרוצחים אוכלי הבשר", משום שהצמחונות נטולת כל אידאולוגיה פרט להססנות ופחדנות לנקוט עמדה כלשהיא, אך היא עוזרת לנוקטים בה למרק את מצפונם כך שירגישו שהם עושים דבר טוב במהלך חייהם, למרות שבפועל הם עושים יותר רע - לרוב צמחונים חוזרים להיות "רוצחים אוכלי בשר", ומי שלא הופך להיות "טבעוני קיצוני מטורלל".
ביקורת
בחוגים שונים בחברה האנושית ניתן לראות מתנגדים רבים לתקינות הפוליטית. על אף ההתנגדות העזה לתקינות הפוליטית, קומץ משמעותי המחזיק בעמדות מפתח בחברה (למשל: עיתונאים, פוליטיקאים - בעיקר מהצד השמאלי\"ליברלי" של המפה ובעלי אינטרס שונים שלרוב הם גם בעלי הון) מצליח לכפות אותה על חברות שלמות, בעיקר בחלק המערבי של כדור הארץ - ארה"ב וגרורותיה (כולל את כל מדינות אירופה למעט הגוש הרוסי וטורקיה, וכמובן את מדינת הסטארט-אפ ישראל שבה מסוגלים להמציא בינה מלאכותית שיכולה לבנות בניין בשעה, אבל לא יכולה לנצח את הבירוקרטיה של מינהל מקרקעי ישראל שגוררת את תהליך הבניה על פני שני עשורים שלמים כבר 75 שנה). המבקרים את התקינות הפוליטית גורסים כי התקינות הפוליטית הורסת את השיח ומנסה לסלף את האמת, כך שאנשים יוכלו לשקר לעצמם מונח נעים יותר מאשר את המונח שאכן מתאר אותם - במקום לקבל את המציאות ולהשלים עמה כמו שהיא.
על מנת להשקיט את הביקורת, קבוצות הכוח הכופות את השיח התקין-פוליטית המציאו מספר חוקים המקנים אפשרות לתבוע אדם המסרב לפנות בלשון תקינה-פוליטית, בין היתר באמתלות של אפליה, דיכוי ו"נסיבות" אחרות. על-פי רוב, תביעות שכאלו מתקבלות, לעתים אף ללא כל הוכחת נזק ל"נפגע" או ל"נפגעת", וכך מיוצר מעגל הרתעה המשתמר - כאשר השופטים בעצמם הם אלו שמעודדים את שימור השיח התקין-פוליטית, במעין נקיטת עמדה לטובתם של יוזמי הרעיון - וזאת משום שהם משתייכים, לרוב, לעמדה הפרוגרסיבית והנאורה הגורסת כי אין לנהל שיח שאינו כולל בתוכו מילים תקינות פוליטית.