פיני כהן

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פנחס כהן, או בקיצור פיני כהן הוא מחזיק שיא ישראל בהטלת נעליים, בין השנים 2000-2010, וזוכה מדלית זהב בתחום זה באולימפידות 2004 ו2008. בנוסף הוא דובר איןציקלופדיה.

מספר האנשים שתקעו נאד ב15 השניות האחרונות ביישוב בית בושת

 

35px-CounterZero.gif35px-CounterZero.gif35px-CounterZero.gif35px-Counter5.gif35px-Counter4.gif35px-Counter3.gif35px-Counter2.gif



ילדות מוקדמת

פיני נולד בשנת 1958 בירושלים, פרטים מועטים ידועים על ילדותו. ישנה אגדה המתהלכת בסימטאות ירושלים לפיה אביו של פיני היה סנדלר ודודו היה כדורסלן. אביו של פיני לא יכל לקנות לו כדורסל, עקב תקופת הצנע ששררה אז, ופיני, שהיה חובב כדורסל מושבע, שיחק בנעליים שלו בתור כדור.

מלחמת ששת הימים

כל הנעליים שנזרקו על הלגיון הירדני ונלקחו כשבויי מלחמה מוצגות בעמאן, טקילת ירדן

בהיות פיני בן 9 שנים בלבד פרצה מלחמת ששת הימים. פיני, שרצה בכל מאודו לעזור לצה"ל, נדחה בלשכת הגיוס עקב גילו הצעיר. אמנם, פיני לא אמר נואש ושירת את מדינתו בדרך מקורית: הוא אסף נעליים מכל ילדי השכונה ויידה אותם על הלגיון הירדני. הלגיון הירדני המבוהל נטש את ירושלים וברח לגדה המזרחית של הירדן. מוטה גור, אלוף פיקוד המרכז, פרסם ברבים כאילו חטיבת הראל שחררה את הכותל, ולא הזכיר בכלל את תרומתו ה"צנועה" של פיני.

לאחר המלחמה

פיני לא אמר נואש ומיד לאחר שנעשה בגיר (בשנת 1976) תבע את צה"ל ומדינת ישראל על זכותו לקחת חלק בכבוד. השופט במשפט היה פיליפ מרכוס. לאחר דיון מזורז שנמשך 15 שנה בלבד (עד שנת 1991) השופט מרכוס פסק שאין אמת בטענותיו של פיני, וסירב לחייב את צה"ל לתת לו מדליית הצטיינות. באחד הדיונים אמר השופט מרכוס לפיני: "כיצד ייתכן שילד בן 9 ינצח לבדו את כל הלגיון הירדני?". פיני שכר בתגובה את שירותיו של עו"ד ירושלמי ידוע, ובאחד הפעמים הלך אליו כשהוא מדדה על קביים. העו"ד שנבהל ביקש מכולם להכניס את פיני למשרדו מיד. "מה קרה לך?" שאל העורך דין, ופיני הסיר את הקביים וחבט בהם בעו"ד בחוזקה. העו"ד נזקק לטיפול רפואי והגיש תלונה על פיני במשטרה. בחקירתו אמר פיני "אם יכלתי לשבור לעו"ד את היד זה אומר שאני חזק, אז הגיוני שאני הנסתי את הלגיון הירדני".

פיני בכלא

פיני נשפט על פגיעתו בעורך דינו בהליך מזורז מאוד, ולאחר 9 שנות משפט הוא נידון ל3 חודשי מאסר. בכלא הוא עבר תכנית שיקום מלאה, בה למד להוציא את הכעס שלו באמצעות פעילות ספורטיבית. הוא הצטרף לקבוצת מטילי הנעליים בכלא והתכונן לאליפות המליום של בתי הכלא בהטלת נעליים, שתוכננה לאוגוסט 2000. לקראת האליפות, ביולי 2000, פיני הובא בפני וועדת שיחרורים שבראשה עמדה שופטת בשם דורית בייניש. השופטת החליטה שפיני סבל מספיק בחודש ושבוע שבהם היה בכלא, ויש לשחררו מיידית. שיחרורו מנע ממנו להתמודד בתחרות בתי הכלא, בה היה צפוי לנצח. מאז נטר פיני טינה לשופטת בייניש, והייתה ידועה אמרתו "מרכוס לקח ממני את מדלית שיחרור הכותל, בייניש לקחה ממני את מדלית אליפות המלניום", כל השופטים אותו דבר.

המעבר לאזרחי

פיני החליט לגשת לקריירה עצמאית והתמודד באליפות הארצית לזריקת נעליים. הוא זכה בה בשנים 2000-2009 ואף יצג את ישראל באולימפיאדה בתחום זה פעמיים וזכה בשתי מדליות זהב. לקרא 2010 שמע פיני על אליפות חדשה של בתי הכלא, שתקיים באוגוסט 2010 והחליט שהוא יטול בה חלק עם או בלי רצונה של השופטת בייניש. לשם כך הוא רקם תכנית גאונית: הוא יפגין בפני השופטת את כישוריו, כך שהיא לא תוכל לפסלו יותרק מלהשתתף בתחרות. מזימתו זו של פיני צלחה והוא נחשב כעת למועמד המוביל באליפות העשור של בתי הכלא.

Bouncywikilogo.gif
עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על פיני כהן.