7,996
עריכות
בגד כפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
תינוק מפונק (שיחה | תרומות) |
תינוק מפונק (שיחה | תרומות) |
||
|
== היסטוריה ==
במאה ה-16, טרם המצאת בגד הכפת, נהוג היה לגבס את צווארם וגפיהם של החולים הפסיכיאטריים על מנת למנוע מהם יכולת לזוז. המצאה זו כונתה "גבס כפת".
בגד הכפת הראשון הומצא ב-1785, בבית החולים הפסיכיאטרי "Sickness and Sorrow" במחוז אסקס שבאנגליה. מרבית חולי אותה התקופה נהגו לקבל טיפול אינטנסיבי בבית החולים, שמטרתו המוצהרת היה להשיבם לחברה, ואילו מטרתו הסמויה הייתה להטיל בהם מומים לצרכי ניסוי בבני אדם. הצורך בבגד כפת התעורר לאחר שמספר חולים פסיכיאטריים נהגו באלימות פסיכוטית כלפי חבריהם למחלקה וכלפי עצמם.
עד להמצאת האגרוף לשיניים, נפגעה יעילותו של בגד הכפת משמעותית, משום שהמטופלים הפסיכיאטרים הכפותים מצאו דרך אחרת לכלות את זעמם בגופם ובחבריהם, וזאת באמצעות קניבליזם. לאחר מספר מקרים של קניבליזם חולני כתוצאה מפסיכוזה חשוכת מרפא, הוחלט לשבור את שיניהם של החולים ולהשליכם פצועים ומדממים בבידוד. ידוע לפחות על 7 מקרים של אכילה עצמית ועל 125 מקרים של אכילת מטופלים אחרים בעודם חיים ובהכרה במחלקות הפסיכיאטריות של אותם ימים.
עם עליית מקרי הקניבליזם והתלונות על נזקי השיניים של החולים הפסיכיאטריים, הוחלט להמציא את מסיכת הראש הידועה בציבור כ"'''מסיכת חניבעל'''", אשר משמשת כיום כאמצעי משלים לבגד הכפת. מסיכה זו מונעת מן החולים הפסיכיאטרים להשתמש בפיהם לצורך גרימת נזק בקרב הסובבים אותם.
=== מקור השם ===
שמה של החליפה, "בגד כפת", הוטבע בעברית לראשונה על ידי אליעזר בן-יהודה. ע"פ הבלשנית [[מרים וובסטר]], {{ציטוטון|בֶּגֶד כֶּפֶת (כָּ-פַ-ת) - ביגוד המשמש לצורך כפיתה של אדם}}.
| |||