בנימין זאב נוסטרדמוס

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ShabtayTzvi.JPG הערה: קדוש

ערך זה הינו ערך קדוש! נא לא-

בזמן קריאתו.
כמו כן, מומלץ לא לאכול שישליק במשך 24 שעות מתום קריאתו.


בנימין זאב נוסטרדמוס (Benjamin "The Wolf" Nosterdamoose) הוא פילוסוף והוגה דעות החי בשנים 1720 עד 1855. מבין כתביו "הרקולס אדיר הכוח וגדול איבר המין" ו"ההתרחבות האליפטית של חיריה". כתביו של נוסטרדמוס נחשבים לקלאסיקה בקרב סופרים. כתבו האחרון היה "ערוותה של ההידרה".

בנימין זאב נוסטרדמוס כסופר נני.

ביוגרפיה

בנימין זאב נוסטרדמוס נולד בפולין בשנת 1721, בעיירה היהודית פוצקיל לדויד שליימל ואהרון נוסטרדמוס. כבר מילדותו, נמשך נוטרדמוס לכתביו המיסטיים של ברני המגניב.

ילדות

כמו שכתב באוטוביוגרפיה שלו "דמו של זאוס הזועם" וכמו שסיפרו חבריו הטובים יוסי סטלין ובני גורן, נוסטרדמוס ידע ילדות עשוקה. הוריו (אביו ואביו) נהגו לקרוא לו "שוורצע חייה" ולעשות בו מעשי סדום. נוסטרדמוס, בלית ברירה, ברח מביתו, לעבוד אצל חברו הטוב של הוריהם, הסתם סופר קוגל ברזילאי. נוסטרדמוס התמחה למשך 7 שנים אצל הברזילאי, עד שהחליט לברוח בהיותו בן 12, בגלל שהברזילאי הכריח אותו לצפות בכדורגל.

הבריחעע

מתוך הבריחעע. משמאל:נוסטרדמוס, מימין:מרדכי כל השאר: ניצבים

לאחר שנכשל להיתחבר לציויליזציה האנושית, פרש מרדכי למדבר. גם נוסטרדמוס עשה כדומה מאותן הסיבות... למשך 150 דקות ארוכות, חי נוסטרדמוס במדבר, אכל חרובים, סירק עורו במסרקי ברזל וקיים יחסי מין עם קקטוסים. בכתביו קרא נוסטרדמוס את המהלך "הבריחעע". בזמן שהייתו במדבר, התחבר נוסטרדמוס עם האלוהים, וכתב גבילי חוכמה תיאולוגיים בהם סיפר על שהייותו במדבר. הנה ציטוט:

"...הו, מה אכזרי הוא המדבר. אותו מדבר אשר ברא יהוה בורא החרובצקי. חש אני בחום הכבד, ביטני, אשר גדלה מרעב צוללת למכנסיי ומלטפת את איבר מיני. מסתכל אני על החרק האמריקאי, בונה לעצמו קן משמיכתי הקרה. לפני הגעתי למדבר הייתי מחסל אותו או כדומה אך, מאז הגעתי לכאן, הבנתי שהוא גם צורת חיים, והוא גם בן זונה מניאק! לך תזדיין יא חרק קוקסינל! אנוכי אכסח את האימ-אימ-אימש'ך! יא חתיכת חרה! מגלומאן! בן זונה! מניאק! לך תזדיין עם אחותך בגהנום יא בן זונה מוצץ זין דפוק..."
~ בנימין זאב נוסטרדמוס על ג'וק


לאחר 150 דקות, ב-1737 (ו-150 דקות), חזר נוסטרדמוס לביתו בפוצקיל אך גילה כי אביו אהרון נמצא בשלבי היריון מתקדמים (8 וחצי חודשים).

עינוי הפאקאצה

האילוסטרציה נופר הבוכייה מאת פאבלו פיאסקו

בשנת 1737, נולדה לנוסטרדמוס אחות, בשם נופר. בשנת 1749, שמלאו לנופר 14 שנים, החלה לענות את אחיה בנימין בפאקציות מתקתקה שגרמה לו לסבל ויגון רב. נוסטרדמוס, בהיותו בן 22, שקל ברצינות לשים קץ לחייו. עד שקרה הנס, וב-1751 פגיעה ישירה מברק חישמלה את נופר למוות. מאז כתב נוסטרדמוס הרבה על זמנים כאובים אלו בחייו, ותיאר אותם כ"מבחן שנתן לו האלוהים לבדוק את אמונתו"

תובנות פילוסופיות

הוריו של נוסרדמוס זעמו עליו בגלל מותה של נופר, ולכן החלו לכפות אותם עליו מינית. לאחר 15 שנה שלמות של עשיית מין רצוף אחד, הבין נוסטרדמוס שאין אלוהים. לכן, החל נוסטרדמוס לכתוב ספרי פילוסופיה על שאלות כגון "מהי משמעות החיים?" או "מאיפה משתין הדג?". ספרו הפילוסופי הראשון היה "טרזימלפפון" בו כתב על המוסד הפדגוגי ומטרד החינוך וקידש אותם (אלוהים ישמור!!!). מלבד ספר זה, זכה נוסטרדמוס להצלחה מסחררת ונחשב לאחד מחכמי העיר. אך לצערו הרב, לזמן מוגבל...

החורבן

שנת 1800, שבטי היהודים מונציה (השיילוקים) תוקפים את העיר פוצקיל. לאחר קונפליקט ארוך ועקוב מדם, כבשו השיילוקים את פוצקיל ושינו את שמה ל"פוצוויל". השיילוקים גם אנסו בחוסר רחמים את תושבי העיירה, מלבד נוסטרדמוס, שברח לכפר מראר, יותר ממאה קילומטרים מפוצקיל.

ילידה מחדש\הבריחעע 2

מ-1800 עד 1850, נשאר נוסטרדמוס בכפר מראר. בגלל מוחו החריף וריח רגליו החריף עוד יותר, התקבל נוסטרדמוס בברכה בקרב ראשי כפר מראר. בכפר מראר כתב חלק גדול מכתביו המפורסמים, כגון ספרו האנטישמי אלטנוילנד שהשפיע מאוד על גרמניה הנאצית ועל עודד מנשה. לפי כתבו "הרקולס אדיר הכוח וגדול איבר המין" שכתב בכפר, טען כי בכפר נולד מחדש, ולכן הוא מעריץ את יושביו וממליץ למצרים לשחרר את הנביא הזעם אזעם אזעם. בשנת 1851, עזב את הכפר בצער רב וביגון קודר. יש הטוענים כי ארומת רגליו היחודית עדיין מרחפת שם.

מותו הטרגי

מהשנים 1851 עד 1854, נדד נוסטרדמוס בין כפר ערבי אחד לאחר, מעביר לשם את דברי חוכמתו, את אזהרותיו מההתרחבות האליפטית של החיריה שתקרה ביום הדין ואת ריח רגליו האורגני. ב-1855, לאחר אורגיה ארוכה עם נשות העיר, נדבק נוסטרדמוס באיידס, ומת 15 דקות לאחר מכן. בנימין זאב נוסטרדמוס נקבר בעכוזו של אריאל שרון.


כתביו

ספרו של נוסטרדמוס חרטות הדוכיפת

כתביו של נוסטרדמוס הם ללא ספק רבים מאוד במספר. בנימין זאב נוסטרדמוס כתב 215 ספרים, 12 מחזות, וחצי רומן. הנה רשימה של שישה מכתביו, שזכו להצלחה מספקת:

  • חרטות הדוכיפת- כול תובנותיו ומחשבותיו של נוסטרדמוס. ספרו השני, ואחד מהידועים ביותר בספרות הניאו-פילוסופית.
  • דודי ממזר II- מחזה. יוליה, אשתו של השוטר דודי עזרן, חוזרת לנקום בבנה. מי ינצח? מי יכשל? מי ימות? מי זה מרדכי? כול זאת ועוד במחזה שהועלה על ידי עורך זין ליאור קורן בבית המשפח.
  • אלטנוילנד- ספרו המפורסם ביותר של נוסטרדמוס, בו הוא מורה על תלמידיו להשמיד את כול יהודי העולם. ירד מהמדפים ב-1946.
  • הרקולס אדיר הכוח וגדול איבר המין- ספר מפורסם של נוסטרדמוס, שכתב בכפר מראר, בו ממליץ למצרים לשחרר את חברו נביא הזעם אזעם אזעם.
  • לא לוסי!- ספר ילדים חינוכי, בו מלמד נוסטרדמוס את הילדים איך להתנהג ברחוב, ואף להיזדיין בבית, במילים שילדים מבינים.
  • רומני- חצי רומן על דודאי, רומני נאיבי שמוצא עצמו בנפתולי החברה הפוסט-מודרנית, עד שמאבד את שפיותו. ספר ידוע, לא נמכר ברומניה.
  • הבריחעע- אוסף של דברי חוכמה שכתב נוסטרדמוס בזמן "הבריחעע". ספר זה זכה למהדורות רבות ושני עיבודים קולנועיים. לא לילדים בשלב האוראלי.
  • להתנדנד זה כיף-תיעוד חייו של נוסטרדמוס עד מותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים