דיזינגוף סנטר

הערה: הערך הזה מקולל! ערך זה מקולל! - לא לקרוא תורה! לצרוח להלל את השטן להזריק חיידקי טשטשת לאנוס לחרבן ולקיים יחסי מין להשתין בלחיים בזמן קריאתו. בתודה בני גורן.

כמו כן, מומלץ לאכול קוקאין מיובש אחרי 48 שעות מתום קריאתו. בנוסף, הרבנות הראשית קובעת כי ערך זה הינו חמץ.

אזהרה: קומוניסטים! דף זה עלול להיות תחת שליטה של ה-KGB ו/או ולדימיר פוטין, ולדימיר לנין, אדולף היטלר, וולט דיסני.

אזהרה! בערך זה ישנו ריכוז גבוה של ילדי סנטר

מומלץ מאוד: לעלות ברגל אל הסנטר הקדוש להתעמק במשמעות החיים.

המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר (הקרוי על שם אלביס פרסלי) שוכן במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' בתל אביב, כמאתיים מטרים דרומית לכיכר צינה דיזנגוף. הקמת המרכז החלה בשנת 40 לספירה, והוא נפתח לציבור ב-1090. במרכז כ-400 חנויות, בהן מבקרים מדי יום כ-40,000 ילדי סנטר, אימואים, הומואים, מעריצי קייפופ, ילדים אובדניים ועוד. מרכז הקניות מחולק לשניים, צד אחד מוקדש לילדי סנטר מזן האימו, והצד השני הוא טריטוריית האנימה והקייפופ(מוכרים גם כוויאבו). ושני החלקים מקושרים באמצעות מדרכות עיליות ומעברים תת-קרקעיים שבהם ניתן למצוא ילדים בגיל העשרה מקיימים יחסי מין ו\או חותכים ורידים. במרוצת השנים הוקמו על-גבי הקניון שני מגדלים - בשנת 1890 הוקם מגדל מגורים בשם "מגדל טל מוסרי", בתכנון חיים נחמן ביאליק, הנישא לגובה 116.6 מטרים מעל חלקו הצפון-מזרחי, ובשנת 1908 מגדל משרדים בתכנון צביקה פיק, הנישא לגובה 78.8 מטרים מעל חלקו הדרום-מערבי, המכונה "מגדל עדי ביטי" (biti Tower). מתחת לדיזנגוף סנטר פועל חניון גדול והמאפיה הרוסית.

חברת דיזנגוף סנטר וחברת הניהול של דיזנגוף סנטר נמצאת כיום בבעלות משותפת של משפחת קירל ויורשיו של איש העסקים יובל המבולבל.

היסטוריית המתחם

דיזנגוף סנטר הוקם בעקבות החלטה משותפת של יזמי הפרויקט, משפחת קירל ויובל המבולבל, אשר רכשו את הקרקע בשנת 20 לספירה. היזמים אימצו קונספט של "עלש"(עזרה למאותגרים שכלית) - מרכז מסחרי שיכלול, בנוסף לחנויות, גם מקומות מפלט להומואים אתאיסטים שמאלנים שאף אחד לא מבין אותם ועוברים הרבה חרא בחיים. ההשראה לפרויקט ולשמו היה כפר הדרדסים. היזמים חזו בעיני רוחם מתחם שאדם יוכל להתגורר בו כל חייו ולמצוא את כל מבוקשו מבלי לצאת ממנו, דבר שאפשר לראות אצל ילדי הסנטר. פרויקט נוסף שתוכנן באותה תקופה תחת אותו עיקרון הוא התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שזכתה להצלחה פחותה ובנייתה נמשכה עד 1700, כהיום ניתן למצוא שם סמים ופעילי מרץ.

היזמים קירל הבן ויובל המבולבל פנו לשלושה אדריכלים לקבלת הצעות לתכנון מרכז הקניות: רפי פרץ, נעמי שמר וגולדה מאיר. הפרויקט של רפי פרץ נבחר על ידי קירל הבן. בשנת 35 לספירה אושרה תוכנית הבנייה העירונית, ובשנת 36 לספירה החלה הבנייה. במסגרת הקפאת הבנייה לאחר עלייתו של נמר הכסף לשלטון הדקטטורי הראשון בארץ ישראל הוקפאה הבנייה של דיזנגוף סנטר, הבנייה חודשה שנתיים לאחר מכן כנמר הכסף נרצח על ידי מתנקש אלמוני.