הגיון
|
ערך זה מבוקש על ידי הרשויות של איןציקלופדיה! ערך זה נולד מתוך בקשה של איןציקלופדיה בגלל היותו ערך פופולארי וסאטירי במיוחד. כן כן בטח, חרא של ערך, מי כתב אותו?! רק שנייה זה עדיין כותב? אהה ... אממ... לא אמרתי שום דבר! יופי של ערך! באמת! |
- "אלוהים לא משחק בקוביות"
- ~ אלברט איינשטיין על אלוהים
- "זה מה שאמרתי רק במילים אחרות!"
- ~ אלברט איינשטין על הציטוט הקודם
הגיון הינו רעיון קולקטיבי ונפוץ בעולם המבוסס על ההנחה כי קיימת עקביות מתמטית והסתברותית ב... הכול.
- הבהרה: אינציקלופדיה הוא אתר הומוריסטי, אבל ערך זה אינו. לכן מן ההיגיון היה שתקראו אותו באמצעות סורק דיגיטלי
מקור
ההגיון מקורו בספר תהלים, כאשר דוד המלך מצא הגיון בניגון בכינור. עם השנים ההגיון התפתח למנגינות נוגות יותר ויותר, שכל השומען היה פורץ מיד בנהי ובכי. מצב זה בא על תיקונו כאשר היהודים הליטאים (שזו סתירה מיניה וביה אם תשאלו את הליטאים הליטאים, אבל אף אחד לא שואל אותם וזאת הבעיה האמיתית עם פוטין) הקימו את 'היהדות הקרה' - המחושבת והאובייקטיבית, ללא רגשות, ובמיוחד תוך זלזול ברגש החמלה הדחוי והבזוי.
דגם זה של החשיבה המדעית אומץ בידי האומה הגרמנית ובראשם ישעיהו לייבוביץ' וחברתו לחיים חנה ארנדט. גישת חיים אובייקטיבית זו ללא רגשות מובילה בהכרח לצורת חיים יותר הגיונית בלי הצורך בכל מיני רעיונות יהודיים סובייקטיבים קמאיים ופרימיטיביים כמו אהדה, ריעות או אהבה אימננטית ותפיסה קוגניטיבית.
כיום, ע"י מקורותינו המתוחכמים, מדענינו הטובים ביותר וכן חמותינו זכרונן לרווחה, הגענו למסקנה כי ההגיון נוצר עקב מחסור של איןסולין במים, היוצר מוטציה שחיה בסינתזה ובאוטונומיה עם התערבות של ציאנוקובלמין (לבריאות) בבמוח (אגב, ציאנוקובלמין הוא בן דוד של שר הבריאות, איפה היינו? אה כן) אשר עודד מחשבה מרחבית, הבנה עמוקה יותר בנוגע לנתונים מתמטיים חשובים. במרוצת השנים (מ-2000 לפני הספירה עד ל-1289 לספירה), המתמטיקה התפתחה והגיעה להישגים מהותיים ומשמעותיים אשר הקנו לאנשים יכולת מוחית ומודעות, כולל היכולת לפענח משפטים ארוכים ומורכבים, והיכולת לזהות שגיעות כתיב תוך כדי קריאה גם ללא פיסוק יכולות אשר הובילו לפסילת תאוריות שעד אז נחשבו הגיוניות, אך התבררו כעורבא פרח, כמו האמונה שאנשים באמת יכולים לבצע ניסים ושקיום יחסי מין בתוך עץ מונע הריון. בימינו הגדרת ההיגיון שונתה, והאמונות האמורות לעיל נחשבות שוב הגיוניות, בעקבות מחקרים חדשים שפורסמו באיןטרנט על ידי שרברב חובב, ודעה זו אומצה בידי המכון הקוגניטיבי הבינלאומי למחקר הפסאודומדעי על שם פרוספר נטורופת. פרופסור פת כתב על כך מאמר מדעי שפורסם ביוטיוב בהרחבה. מה שמוכיח שזה הגיוני.
בעקבות הפרסומים, מר שתת, השרברב, הפך שרברב מקצועי מבוקש. בשנת 2003 נעצר בטעות על ידי השב"כ, ובשנת 2017 הצליח לחמוק מטיל שנורה לעבר מכוניתו בידי חיל האויר. בעיתון 'הארץ' פורסם שמדובר למעשה בסכסוך בין ארגוני פשיעה: צה"ל והשב"כ. אך גילויים ב'מחלקה ראשונה' ו'מקור ראשון' הראו שלמעשה מדובר במעגל הדמים הידוע ובסכסוך המתמשך בין שני הצדדים הניצים במזרח התיכון: ידיעות אחרונות ומעריב.
בימים אלו ממש (1999) ההגיון חוזר ומקבל הסבר הגיוני יותר, בעקבות סידרת ניסים קליניים שנערכים בישיבת 'ובתורתו היגיון ' אך זהו תהליך איטי ובינתיים אין בו היגיון. באמצעות חקר ההגיון הגיעו מדענים למסקנה שניתן להשתמש בשיטות עבודה וכלי הסקה מובְנים ופורמליים באופן מושכל ולפתור בעיות באמצעות כלי ההגיון והשיטה האינדוקטריבית המובאות להלן, על פיהן מעובדות ברורות אפשר להסיק רק מסקנה אחת, כדלקמן:
מה ניתן יהיה להסיק מהעובדות הבאות?
- אדם נמצא בחדר חשוך
- האדם מפתח תסמינים המאפיינים את תחושת הפחד
- משמע: האדם מפחד מהחושך
- או משמע: האדם מאמין בתורה הקראית, ליל שבת עכשיו ואסור לו להשתמש באור, והפחד הוא טקסי, במסגרת "יראת שמים" (הפחד שמא השמים יפלו)
- או משמע: הסיבה שהאדם נמצא בחדר חשוך היא שהוא מתחבא ממחבלים שנמצאים באמצעה של התקפה על המלון בו הוא מתאחסן במומביי שבבומביי.
או
מה ניתן להסיק מהעובדות הבאות?
- לאדם מסויים דעות קדומות ומחשבות מרושעות האופייניות לו
- אדם זה גם על מדבר בשפה מוזרה שאינה מובנת לקורא העברי
- האדם המדובר נחשב טיפש
- משמע: זהו קים ג'ון איל.
- או: משמע שזהו (מלאו את החסר) שמו של (ראש הממשלה/הנשיא/המלך/איש אחד) (הגאון/העשיר/המכהן), והעובדות פורסמו בעיתון של המתנגדים לו.
הכלי המדעי לבחינת ההנחות ולהסקת המסכנות הללו נקרא הגיון: כלי לבירור האחוז המספרי וההסתברותי בין רצף הדברים המתרחשים לבין המסכנה המתקבלת מכך. הסיבה שהן מסכנות כל כך זה כי הן תקועות בשיעור המשעמם ביותר בעולם עם המורה המשעמם ביותר בעולם ואין להן שום דרך לצאת מזה, כי זה נוגד כל הגיון. המסקנה היחידה שניתן להסיק מכל זה הוא שזה לא הגיוני. אבל היות שזה כן, אז זה חייב להיות. הבנתם? אז זהו, זה ההגיון, ותיאלצו לחיות עם זה ככה, ואל תבלבלו לי עכשיו את המוח עם כל מיני "עובדות" כביכול.
התייחסות להגיון כיום
ההגיון הפך אצל רוב בני האדם לחלק אינטגראלי ממוחם ושיכלם. ביצוע פעולות תחביריות של נתונים הנקלטים מהסביבה הפכה כבר לתגובה בלתי רצונית ולרפלקס מותנה בקרבתה של מלכת יופי. ברם, יש הטוענים (כדוגמת הדתיים) כי ההגיון פוגע ברוח האדם ועלינו לחיות כאילו כרגע תקופת האבן ולהאמין בכוחות עליוניים אשר פועלים עלינו, שמכונות גילוח הן אויב האנושות ושזקן סבוך זה סקסי בטירוף. ההיגיון בכך הוא שאוכלוסיה החיה באופן זה באמת יכולה לשרוד על ידי כך שאחרים שטוענים שהם אינם מאמינים שאנו בתקופת האבן, תומכים באלו שכן, כי זה מרגש לפגוש חתיכת היסטוריה שעדיין חיה. עם זאת, עדיין ממשיכים מעט מהאנשים (מיעוט הולך וקטן) להיאחז בהגיון ככלי לחישוב ולפיתרון בעיות שונות ומשונות, ובמיוחד בניסיון למצוא דרך להשפיע על המתנגדים להיגיון לקבל את המסכנות ההגיוניות על פי ההיגיון. אלא שהמסכנות עצמן לא מעוניינות בכך. ובגלל זה הן נשארות וישארו מסכנות עד סוף חייהן, למרות שהזהרנו אותן ולמרות שזה לא הגיוני.
מעצם קיומו של ההגיון כפעולה בנאלית, טריוויאלית, אינטגראלית ואינטרגלאקטית חוסר ההיגיון (הנקרא גם בקיצור איגיון) באדם, עלול ליצור פגם נפשי ווגופני חריף. מדענים סבורים כיום כי העדר פעולות המאפיינות הגיון תקין, עלולות לחולל משהו, אבל אין לדעת. ובואו לא נכניס את עצמנו לדאגות.
עם התפתחות ההיגיון והתבססותו הוא החל להתפשט לתחומים נוספים, תחילה כבסיס למדעים המדוייקים, ומאוחר יותר גם לתחום הומור. עם כניסתו לתחום חדש זה התחום התמוטט, וגם הההיגיון התמוטט, ונותרנו קרחים מכאן ומכאן (בהרצה).
הפרדוקס
הפרדוקס, או בעברית סתירה פנימית מיניה וביה, הוא תופעה בה משהו אינו יכול להיות. משום כך הפרדוקס עצמו היא מילה שלא יכולה להיות. הסתירה הפנימית הזו מותירה את האדם ער אל תוך הלילה, ובסופו של דבר יכולה להביא אדם לידי טירוף הדעת, כפי שאמנם קרה לכמה מהפילוסופים היותר מפורסמים שמתו בגיל צעיר. מקור המילה ביוונית עתיקה שפירושה 'הבהמה של הדוכס'. פרדוקס מפורסם הוא זה שבו הדוכס שם לב שהפרה שלו נעלמה.
- התראה: הפיסקה הקרובה עומדת להתחיל במילים: "בימינו אנו המתנגדים להיגיון". יש לשים לב שהמדובר בביטוי "בימינו אנו" ולא באמירה בימינו, אנו... עם פסיק אחרי המילה בימינו. אף שמן ההיגיון אפשר היה לקרוא
- ראו ערך מורחב: פרדוקס
בימינו אנו, המתנגדים לשיטת ההגיון משתמשים בסתירות פנימיות הנובעים מטעויות ומקרים יוצאי דופן או חסרי פשר וסיכוי, אשר מערערים את יסודות ההגיון. מכיוון שאי אפשר לפתור סתירות, המסקנה ההגיונית היא בהכרח ובאופן הגיוני שאין ולא יכול להיות היגיון. סתירה כזו מכונה בעברית "כאפה" (וידועה גם בכינוה: סתירה או פרדוקס).
לדוגמה:
- "משפט זה אינו נכון" - אם המשפט נכון, אזי תוכן המשפט שגוי, ואם תוכנו שגוי, המשפט עצמו דווקא נכון, שלא כמו שהוא ניסה לומר. הבעיה היא שמצב זה הוא לולאה שאי אפשר להפסיק אותה באמצע, ולכן מומלץ לנוח היטב ולאכול ארוחה קלה כשעתיים לפני שמגיעים אליה.
עצם זה שהמשפט נוגד את עצמו, וטוען את ניגודו והיפוכו באותו עת, מביא לכאפה בין ההיגיון עצמו לבין המציאות, ומוכיח למעשה באופן הגיוני, שאין הגיון. אלא שזו גם כן סתירה פנימית. מה שמציל את ההיגיון מהסתירה הפנימית שמפרקת אותה היא הלולאתיות של הסתירה, שממנה אי אפשר לצאת. כל אויבי ההגיון תמיד נתקעים בלולאה הזו, ולשמחתנו לא יכולים לפגוע בהיגיון עצמו. זוהי הצלה טעונת רגשות ומרגיעה כאחת. בכל מקרה, אין בה הגיון.
דוגמאות נוספת:
- "כמה זמן ייקח לערס להבין את תוצאות המבחן?" - השאלה בעצם מתייחסת למשהו בלתי אפשרי: שערס יבין משהו, או לחלופין יעבור מבחן.
- "כמה דוגמאות יעברו, עד שנמצא אחת מצחיקה?" - השאלה בעצם מתייחסת למשהו בלתי אפשרי: שדוגמה בערך "היגיון" תצחיק. שימו לב למיקומה של השאלה בדף היגיון. אנו לקראת הסוף, ועד עכשיו רוב הקוראים נרדמו ונוחרים בקול רם, והמעט ששרדו מתבוננים במסך באימה וברטט, ושואלים את עצמם רק שאלה אחת (הגיונית למחצה): מתי כל זה ייגמר.
בדרך כלל, דוגלי ההגיון גוברים על הסתירות הפנימיות על ידי כך שהם שוחים במעגלים קונצנטריים ואט אט מגיעים לחוף מבטחים. גם תפילות לא יכולות להזיק.
סתירת ההגיון וההריון
לכאורה לפי ההיגיון, האדם הדוגל בהיגיון היה צריך לעודד את הילודה ולהמשיך את קיומו. אלא שלמרות שלפי ההיגיון אין הבדל מהותי בין ההגיוני למציאותי, מסתבר שהדוגלים בהיגיון גם דוגלים בהכחדה עצמית מתוך שנאת אלו שאינם דוגלים בהיגיון, והשלכת הכעס ושאר הרגשות הלא הגיוניים תוך הגברתן. זהו המנגנון הטבעי שבעזרתו ההיגיון מקטין את היקף הדוגלים בו, ומונע השתלטות מוחלטת של ההיגיון בעולם, דבר שהיה עלול להכחיד את הרגשות כולן. אם נתבונן באופן הגיוני בשתי המילים יושם אל לב שהאותיות שוות כמעט אחת לאחת למעט הרי"ש והגימ"ל המתחלפות זו עם זו בשפה הערבית. מכאן המסכנה ההגיונית היחידה היא שהיא זקוקה להרבה רחמים. אין מה להגיד, באמת מסכנה.
ראו גם
 (למופלצים נוספים)
|
העמידו ערך להפלצה או הצביעו למועמדים קיימים כאן! |