הקורבנות של ברני

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search

הקורבנות של ברני

Barney and victims.svg

סמל "הקורבנות של ברני"

סוגהפדופיליה חינוכית
ארץ מקורContrary USA flag.JPG מועצות הברית
מספר עונות65
מספר פרקים10,232 (לא כולל לקטים, ספין-אוף וסרטים)

הפקה

מפיקContrary USA flag.JPG ארה"ב: PEDOTV

שידור

רשת שידורContrary USA flag.JPG ארה"ב: PEDOTV
תקופת שידור מקורית1991-2013


ערך זה עוסק בפדוזאור סגול; לערך העוסק במייקל ג'קסון, ראו פדופיל.
ערך זה עוסק בפדוזאור סגול; לערך העוסק בפדופיל מורשע שמזכירים אותו באיןציקלופדיה יותר פעמים משמזכירים בה את שבתאי צבי, גימל יפית או גרביל, ראו בני סלע.

הקורבנות של ברני היא תכנית טלוויזיה פדו-חינוכית המיועדת לילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי, שמקורה בארה"ב. ברוב מדינות העולם, ובמיוחד במדינות האיחוד האירופי, אשר בהן חל חוק איסור הצגת תכני פדופיליה בטלוויזיה, נאסר על הפקת גרסה מקומית של התכנית. רק 3 מדינות מלבד ארה"ב הסכימו להפיק גרסה משלהן לתכנית, ובהן ניתן למנות את אירן, צפון קוריאה וישראל.

כוכב הסדרה הוא ברני (מגולם על ידי איש העסקים בארני רייכשטיין), דינוזאור מדגם פינוזאורוס רקס (באנגלית: Penisaurus Rex או בקיצור פינוזאור), הייטקיסט מובטל באמצע שנות ה-30 לחייו אשר סובל מהתמכרות קשה למין ובעל הפרעות נפשיות וסטיות מיניות קשות, לרבות פדופיליה ופאראפיליה, הנשאר להשגיח על ארבעה ילדים תמימים כאשר הוריהם לא נמצאים בבית. בחלק מהפרקים מצרף ברני כמה מחבריו כשותפים לעבירה. בין השותפים לעבירה ניתן למנות את הפדופיל המורשע, בובי בן (בנישתי) (1965-2013), לימים התגלה כאיש סודו של ג'פרי אפשטיין, וצדוק שמחונוב, המוכר בשם הבמה בובה בון, מלכת דראג שמגיעה "להשתובב" עם הילדים כשברני יוצא להפסקת סיגריה (המקבילה הישראלית ל"הפסקת פרסומות").

היסטוריה

בארני רייכשטיין (נולד ב-9 בפברואר 1966) שימש בשנת 1990 מנכ"ל ערוץ הטלוויזיה האמריקאי "PEDOTV". ערוץ "PEDOTV" היה הערוץ היחיד בארה"ב שכל תכניו עסקו בפדופיליה על כל גווניה השונים באותה התקופה. ב-1991, תסריטאי החברה דאז ועבריין המין בהווה בני סלע ניגש אל מנכ"ל הערוץ והציע לו להפיק תוכנית ילדים חדשה המשלה את ההורים שיש בה תוכן חינוכי. לאחר פיילוט שבוצע וזכה לאהדת הקהל, הוחלט להריץ את הסדרה המוכרת. הסדרה שודרה בערוץ "PEDOTV" מדי בוקר לפני הגן ובית הספר, וזכתה לצפיית שיא. כשנתיים לאחר מכן, ערוץ "PEDOTV" מוזג עם ערוץ ילדים ונוער מקומי, וכך זכתה הסדרה לתהודה רבה יותר משקיבלה מלכתחילה.

הסדרה בישראל

בישראל נרכשה הסדרה לשידור על ידי רשע 15, ועלתה לשידור לראשונה ב-26 בדצמבר 1998, והופקו על ידי חברה מקומית שפשטה רגל. בניגוד לילדים בארה"ב, אירן וצפון קוריאה שהוחתמו על חוזי סודיות וחלקם אף הוצאו להורג לאחר הצילומים (בעיקר באירן ובצפון קוריאה), בישראל הסדרה עוררה שערוריה רבתי כשהתגלה כי היא מצולמת במבנים רעועים בסמוך למוסדות חינוכיים ולעתים אף במושב אחורי של סיטרואן ברלינגו 97', שגם היא חנתה בסמוך למוסדות חינוכיים ובעזרתה פותו ילדים רבים להשתתף בתכנית. חלק מהילדים שהשתתפו בתכנית שמו קץ לחייהם כשהגיעו לגיל הנעורים, ואילו החלק האחר התראיין לאותו ערוץ שבו התכנית שודרה ושם חשפו כי ברני ביצע בהם עבירות מין קשות שגבו מהם מחיר נפשי כבד בילדות ובבגרות. פסיכיאטרים רבים שלקחו חלק בתחקיר סיפרו כי המכנה המשותף לכל הילדים הוא ששיר הפתיחה שאותו אולצו לשיר "לא מרפה ממחשבותיהם" ונוסף על כך, מהווה עבורם טריגר.

שיר הפתיחה הישראלי

מילות השיר הקורבנות של ברני

ברני הוא מין פינוזאור בשכונה שלנו /
והוא גדול אז הוא יכול לגעת בכולנו /
ברני, יש לו חברים שמנסים לברוח /
ולתא השירותים דוחף אותם בכח /

כשברני מגלה דברים, אף פעם לא נעים הוא /
ועל ספסל במדרחוב הוא מאונן אפילו /
ברני, הוא ממש חרמן, יגמור גם בגביע /
ואם תסרבו יפה, אולי הוא לא יגיע


מילות הפתיחה של שיר הפתיחה הישראלי של התכנית נכתב על ידי האחים קורידו והולחן על ידי אדריאן שוורץ. בשונה מפתיחים אחרים, שמנגינתם עצובה (למשל, "הלב", "נילס הולגרסן" ו"פינוקיו"), מנגינת הפתיחה של "ברני" הינה מנגינה שמחה ועליזה.

ב-2020 התראיין אחד הילדים ששרו את שיר הפתיחה, נ', למקומון "קול העט" וחשף שם כי אנסו אותו לשיר את שיר הפתיחה תוך שהוא מחייך, אחרת, לדבריו, איימה עליו צוות ההפקה כי "ברני יגמור לו על המעיים". עורך דינו של ברני טען כי "הטענות שהועלו בכתבה הן שקריות" וכי "הילד מעליל סדרתי", ואף התלונן גם נגד הגננת שלו כשהיה בן 5 וחצי וטען שהתעמרה בו, כשלימים הוכח שהוא זה שבכלל הטריד אותה מינית. [דרוש מקור] בימים אלו מתנהל מאבק משפטי בין נ' לבין צוות הסדרה וברני עצמו.

לצורך הפקת הקליפ שליווה את שיר הפתיחה, עשתה ההפקה שימוש ב-3 דגמים של פינוזאורוס רקס שונים, שלאחר עיבוד תמונה נראו אותו הדבר, זאת משום שבכל פעם נאלצה ההפקה להשמיד את הראיות ובהם גם את דגם הפינוזאורוס רקס שבו השתמשה לצורך הצילומים. חלק מהצילומים התקיימו ברחוב המסגר שבתל אביב, וחלק מהצילומים נלקחו מהגרסה האמריקאית, שצולמה באגם מישיגן, בו הוטבעו למוות למעלה מ-70 ילדים שהוריהם איימו על ההפקה בתביעות.

Pirushonim.svg

לערך זה קיימת גרסה אלטרנטיבית!
קראו גם את "ברני"