מרדכי ואנונו

תיבות משתמש

מרדכי ואנונו (בגיל 20 שינה שמו לביל קוסבי) היה פטריוט בוגד, פחדן עשוי ללא חת, מחרחר שלום, ימני קיצוני ממפלגת השמאל, אב למופת שהתעלל בילדיו ומועמד לפרס נובל על פעולותיו האמיצות כנגד עמו.

קורות חייו

ואנונו נולד בשנת 1954 של המאה ה-18, ובגיל 21 עלה ארצה מארץ מולדתו ישראל. עם סיום שירותו הצבאי הוא למד אופנה בבית-הספר של טובל'ה חסין, וכך מצא את עצמו לבסוף עובד במפעל הטקסטיל הגדול אשר בדימונה, שם החליף את הומר סימפסון וכיהן כאחראי קרינה ראשי.

לאחר שפוטר מעבודתו בעקבות חילוקי דעות בינו לבין הבוסית שלו, נסע לרוסיה, שם המיר את דתו לדת הבולשביקית. לאחר-מכן, נסע לשווייץ וניסה להתקבל לכת מעריצי פומיקי, אך נכשל לאחר שאלה סירבו לקבלו. מיד אחר-כך הוא נסע לצרפת שם המיר את דתו לניהליסטיות, אך חזר בו אחרי שגילה שאין כזו דת. לבסוף הוא חזר שוב לישראל והתגיינצסלם.

הפרשה שהסעירה את העולם כולו

כשנה לאחר פיטוריו של ואנונו מעבודתו, התרחשה הפרשה שהסעירה את העולם כולו שכתוצאה ממנה הוא נאסר ונשלח לכלא לאינסוף שנים שם למד קריאה בכף-היד ואף כתיבה עליה.

מרדכי ואנונו. מפגין את הכישורים שרכש בזמן שהותו בכלא.

אח של מרדכי

עם שחרורו הצטרף מרדכי לצוות של סידרת הטלוויזיה אנדרומדה. בסדרת הטלויזיה הוא שיחק בתור הדמות המצויירת היחידה בקאסט, וכן שימש כצלם לעיתות מצוא.

ב-14 במאי 1998 הוא נמצא מת על רצפת חדר העריכה. בהלוייתו השתתפו כל זוכי פרס נובל לדורותיהם, ואפילו אלפרד נובל עצמו.

החזרה בתשובה

ב-2001, לאחר התקופה הניהיליסטית שבה הוא היה כלום, חזר ואנונו אל החיים הציבוריים. בתחילה הוא הסתובב בגנים הציבוריים, וניסה לשכנע אנשים להצביע בעד אמנסטי אינטרנציונל בבחירות, אולם כשהתברר שבג"ץ פסל את התנועה הפשיסטית מלקיחת כל חלק בבחירות, הוא נאלץ להעביר את תמיכתו למפלגה אחרת. בראיון רדיו היסטורי עם רפי רשף, כשברקע מתנגן שיר של קורין אלאל, הודיע ואנונו על העברת תמיכתו למפלגת הירוקים.

אחת מהמועמדות ברשימת הירוקים לכנסת, יוקו לנון, אשתו לשעבר של ג'ון אונו, סולן הביטלס, התאהבה בואנונו, והם החלו לקיים תעמולה משותפת בגנים הציבוריים שהוזכרו לעיל. רק לאחר ביקור בדוכן של תנועת חב"ד הפסיק ואנונו את תמיכתו בלנון, והחל להניח תפילין ולהתפלל פעמיים-שלוש ביום.

התנתקות

במהלך ההתנתקות, השתתף ואנונו בכוחות שפיזרו אורניום מדולל על תושבי גוש קטיף, ואף ספג בעינו שלוש טיפות של נוזל חומצתי ששימש את חברת אגרקסקו כדי להתניע את מטוסיה. הטיפות בעין גרמו לו לעיוורון, הובילו אותו לתבוע את מדינת ישראל על שימוש לקוי בכוח אדם ועל תשלום זעום למנכ"ל משאבי האנוש, והוא קיבל מהסוכנות היהודית, בתור פיצוי, קיוסק בשכונה של פרסים. במהלך התביעה שהגיש לפיצויים כנכה למשרד הבטחון הסתבר שהעיוורון נגרם כתוצאה משימוש מוגבר בידו הימנית במהלך שהותו בכלא, שם גם כונה בשם "חזיר יבלות" עקב היבלות שצצו על כף ידו והעובדה שהיה "מחזר" על הפתחים ואחרי כל מה שזז. הסרט שהופק כחמש שנים לאחר מכן, "כף ידי הימנית" היכה את המבקרים בהלם, שהרי הם חזרו וטענו "לא ביקרנו אותו בתאו מעולם". הדובר של דובר זצוקללשוילי המפיק טען שאין לו דבר וחצי דבר בקשר עם העניין והדבר דבור על אופניו.

"ראיתי אותו פעם! הוא ניסה למכור לי משהו."

~ שבתאי צבי על ואנונו