וינסנט ואן גוך
- "אופס."
- ~ הספר של ואן גוך על הרעידה שהורידה לוואן גוך אוזן.
- "אל תאשימו אותי, אני חולה פרקינגסון."
- ~ הספר של ואן גוך על ההאשמות החריפות כלפיו עקב כריתת אוזנו של ואן גוך.
- "חתיכת מניאק, הוא עושה עליי כסף!"
- ~ הספר של ואן גוך על היצירה הפנטסטית של ואן גוך.
- "ואן זה לא אוטו?"
- ~ שבתאי צבי על שמו המרתק של ואן גוך, הלהטוטן הירדני.
- "הוא תמיד אהב לאכול אוזני המן"
- ~ אמא של ואן גוך על כריתת האוזן
וינסנט ואן גוך (נקרא לעיתים גם "זה בלי האוזן", או "נו, המטורף ההוא שחתך לעצמו את האוזן") היה צייר אקספרסיוניסטי ידוע.
ביוגרפיה
וינסנט (ריח גפנים - הערת מחבר) נולד לאבא הולנדי ואמא פולניה. לאחר כ-12 שנה נפטר האב. עקב תסמונת האשה הפולניה, ווינסנט נאלץ לסבול את אמו. בילדות הוא היה ילד חברותי ופעיל מינית (כבר מגיל 7 ), אך במשך השנים החל לשנוא אנשים ולתעב את בנות המין השני.
ויניסנט פרש למנזר לבקנים בגיל 20 בשביל לחפש השראה ומוזה. במקום זה וינסנט החל לצייר (בגיל מבוגר יחסית לשאר האומנים) בהתחלה הוא צייר בעיקר בתים, ככל שכישרונו התפתח הוא החל למרוח דברים אחרים. למעשה המריחות של וינסנט החלו להיות אגרסיביות יותר ויותר וכמות הצבע בו השתמש גדלה (הוא פיתח התמכרות לאופיום אשר משמש כמרכיב מאחד בצבע).
וינסנט בגיל 27 החליט לעזוב את המנזר לפריז, עקב געגועים לצרפתים ולזונות. בהגיעו לפריז הבין כי אף אחד לא משתין לעברו ממטר, ולכן החליט לחתוך לעצמו את האוזן ברגע של טירוף רגעי (הוא אכל גם יונה לאחר כריתת האוזן ). האוזן הכרותה, שמאל או ימין, ואולי האמצעית, נשמרת כיום בצנצנת פורמלין בארכיונים הסודיים של הוותיקן ואילו העתק שנעשה בידי פאבלו פיקאסו מוצג בלובר לצד המונה ליזה.
בגיל 40 לאחר שנות בדידות ומחסור בכסף, וינסנט התחיל להזות באופן קשה. ההזיות גברו והוא החל לטפס על קירות ולדמיין שהוא ספיידרמן. אחיו תיאו ניסה להיות הפסיכוטרפיסט של וינסנט, אך עקב חוסר הכשרה מקצועית מתאימה (וינסנט היה בעל גלריה ונגר מוכשר ) נסיונותיו לא הצליחו.
לקראת יום הולדתו ה44 וינסנט ברח דרך החלון ויותר לא נראו עקבותיו(אם כי השאיר שלולית שתן אחריו )
(הוא מת בגיל 37,,,,,,,,,,)''''טקסט מודגש''''טקסט מודגש''''טקסט מודגש''''טקסט מודגש''''טקסט מודגש
=== === כותרת משנית ====== כותרת משנית === ===''''''''''
תרומה לעולם האומנות
יצירות האומנות של וינסנט ידועים בכמות שכבות הצבע הרבה בהם, והעובדה כי דרוש להיות על אסיד בשביל להבין את קומבינציות הצבעים. יש הטוענים כי וינסנט השתייך לזרם האימפרסיוניזם אבל מעדויות של שכניו עולה כי הוא היה פשוט משוגע ולא שייך לשום זרם.
היצירות החשובות ביותר הן :
- החמניות משדה השיפון
- 3 חמניות באגרטל
- 12 חמניות באגרטל
- חמניות
- אירוסים
- אירוסים
- אוכלי הבולבוסים
- ברושים
- ציפורים
- דיוקן עצמי (עם אוזן)
- דיוקן עצמי (בלי אוזן)
- לילה זרוע כוכבים וקווים עקומים ומוזרים
ורבות אחרות.