טרור

הערה: הערך הזה מקולל! ערך זה מקולל! - לא לקרוא תורה! לצרוח להלל את השטן להזריק חיידקי טשטשת לאנוס לחרבן ולקיים יחסי מין להשתין בלחיים בזמן קריאתו. בתודה בני גורן.

כמו כן, מומלץ לאכול קוקאין מיובש אחרי 48 שעות מתום קריאתו. בנוסף, הרבנות הראשית קובעת כי ערך זה הינו חמץ.

"פוחד מחיילים? הלחם באוטובוסים!"

~ שבתאי צבי על טרור

שמשון הגיבור - המחבל היהודי הראשון. גאווה ישראלית.

טרור הנו סוג של פעילות אנושית נפוצה הכרוכה באלימות והרס עצמי חסר פשר. זו אחת התופעות הנחשבות כיחודיות למין האנושי, אם כי טענה זו היא שנויה במחלוקת וישנם חוקרים הטוענים כי בידיהם הוכחות לכך שגם גרבילים עוסקים בטרור.

הגדרת המושג טרור

על פי ההגדרה של המוסר הטונטונטי המקובל במועצות הברית וגורורותיה, טרור הוא כל סוג של פעילות אלימה המכוונת נגד אנשים שאכפת לך מהם (או שאפשר להאשים אותך אם יקרה להם משהו רע) ומבוצעת על ידי אדם שאינך מכיר באנושיותו, או גורם שאתה לא מוכן להכיר בקיומו ואינך מבין מאיפה יש לו את החוצפה לטעון, שיש לו אותה זכות שיש לך להרוג ולפצוע אנשים בשם ההגנה על אורח חייו ותרבותו. מהגדרה זו נובע כי מעשים שנעשו על ידי מדינתך או גורמים שאתה תומך בהם ומגלה אמפטיה לסבלם ולמטרותיהם, אינם טרור אלא "מאבק לגיטימי בכיבוש" או "מלחמת גרילה" וכדומה. נגזר מכך גם שטרוריסטים (או "מחבלים" או "מפגעים") הם "יצורים מוגי לב ותת אנושיים עם שערות על הפנים ומשהו מוזר על הראש", בעוד ש-"לוחמי גרילה" (או "לוחמי חופש", או "חללים בשם המאבק"), הם "חתיכים שחורי שער עם זקן סקסי וברט עם כוכב".

התפתחות המושג

המושג טרור הומצא בימי החשמונאים על ידי איש נמוך אחד עם שפם קטן, שיש טוענים שהיה בעצמו טרוריסט, ושאסור באיסור חמור על פי חוקי מדינת ישראל לומר את שמו. לפני כן, היה הטרור קיים כבר, כמובן, אבל קראו בשמות אחרים, שגם אותם החוק אוסר להזכיר להזכיר, וזאת, ולא זה שאף אחד באיןציקלופדיה לא יודע כלום על זה, הסיבה לכך שהשמות לא יוזכרו בערך. רבים סבורים כי האיש הנמוך בעל השפם הקטן מת בידי גרביל בשם מכרסמוני, אשר היה שותף לצ'ינצ'ילה צ'ילי בעת מלחמת העולם הראשונה.

המחלוקת על ההגדרה

מספר אנשי רוח רדיקלים ובראשם הבלשן חועם נומסקי, טוענים כי ההגדרה הטוטנטוטית לטרור אינה מתיישבת עם השכל הישר, ואף אינה נכונה מבחינה פילוסופית-לוגית. תגובתם של התומכים במוסר הטוטנטוטי לטענות אלה היא "סתמו ת'פה או שנפוצץ אתכם במכות".

האם כל המחבלים הם ערבים?

בכל פעם שפורץ ויכוח סביב נושא זה, תומכי התזה שגורסת כי לא כל המחבלים הם ערבים מזכירים את הטרוריסטים האירים הקתולים שהשליכו עגבניות לעבר השוטרים הבריטים והמפגינים הפרוטסטנטים שהתהלכו ברחובות בלפאסט וכן את הטרוריסטים הבאסקים שמטילים אימה על העם הספרדי בכל פעם שהם מטמינים נפצים בתחנות דלק ברחבי הממלכה הספרדית. כמו כן מזכירים את ארגון הטרור היהודי כ"ך שמאיים לפוצץ לכל הרוחות את הר הבית אם מישהו יעז לפנות יהודים מביתם בארץ ישראל.

האם כל הערבים הם מחבלים?

בעבר סברו שאכן כל הערבים הם מחבלים, אך מכון המחקרים של ד"ר מינה צמח גילה שיש גם ערבים שאינם מחבלים (בסביבות ה-4) . כמו כן נתגלו ערבים שמגנים פעילות טרוריסטית נגד האזרחים (בסביבות ה-3), ובעקבות כך נתגלו ערבים שמתנגדים גם לפיגועים נגד החיילים (בסביבות ה- 2). המשך המחקר המרתק גילה שיש ערבים שמכירים במדינת ישראל וחלקם אף מזדהים עם רעיונות הציונות ושרים את התקווה 5 פעמים ביום כשפניהם למכה (זה רק ערבי אחד וגם הוא בספק דרוזי). לאחרונה התפתחת זרם אבנגרדי בקרב הערבים הציונים, אשר טוען כי כהנא צדק וכי פלסטין שייכת ליהודים ואף מעודדים את אחיהם להגר למדינות ערב על מנת לאפשר ליהודים שטח מחייה רחב ככל שניתן.זה המרוקאים שבאו ממדינות ערב ולכן נקראו ערבים.

מניעים להפעלת הטרור

מי באמת היה במגדלי התאומים

המחקר בנושא זה נמצא עדיין בחיתוליו וחוקרי הטרור מתקשים להתקדם בו, בעיקר עקב חוסר בעדויות אמפיריות. מכיוון שטרוריסטים נוטים לפוצץ את עצמם ביחד עם קרבנותיהם, קשה מאוד לשאול אותם לאחר מעשה מדוע עשו זאת. התזה המובילה במחקר כיום, מתבססת על עדויות לגבי הבטחות שניתנו לטרוריסטים כי יקבלו טובות הנאה מיניות לאחר מותם. תזה אחרת (פופלרית הרבה פחות), גורסת שכשמחזיקים אנשים בתנאים של עוני, מחסור וניצול לאורך זמן, זה מביא לחלק מהם את הג'ננה וגורם להם לעשות כל מיני מעשים מטורפים.

דרכי המלחמה בטרור

בעבר הרחוק, ניסו אנשים חכמים ברמה שלא יכולה להיות מובנת לנו כיום, להיפטר מהטרור על-ידי קיבוץ כל הטרוריסטים שהיו מוכרים אז (722.25) על שטח הגובל בים ופיצוץ רצועת אדמה מסביב לשטח, שתהפוך את אותו השטח לאי. כל זאת תוך שימוש במכונה המופלאה של יעקבימוס טרנרימוס הראשון. הנסיון נחל כשלון חרוץ עקב מזג אוויר מניאקי, שימוש לא נכון במברשת שיניים ובאופן כללי- חוסר מזל, והביא (בטעות כמובן) לפיצוצו של דוד השמש בדירתו של השטן ובכך להיווצרותם של גזע יצורים מכוער, טיפש ובעל מניאקיות יוצאת דופן, המכונה- עובדי מס הכנסה. מאז, השימוש בשיטה זו נזנח כליל.

כיום ישנן חמש דרכים מקובלות למלחמה בטרור:

1. הענשה קולקטיבית של אנשים הנמצאים במקום גבוה בסולם ההקשרים המוסריים הטוטנטוטי ביחס למבצעי הטרור, מתוך כוונה לשנות את דעתם ולהפוך אותם לתומכים נלהבים של הצד שנגדו הופעל הטרור. למרות שקיימת רק עדות אחת (מהמאה ה-9 לפנה"ס, וגם היא מפוקפקת) לכך שטקטיקה זו הצליחה אי פעם, היא עדיין הדרך הנפוצה למלחמה בטרור. התומכים בה מצדיקים אותה בטענה ש-"מי שלא תומך בה הוא שמאלני יפה נפש".
2. כיבוש השטח שממנו פועל הטרור והחזקתו על ידי כוחות צבא סדיר. זוהי טקטיקה שממש ממש קשה להבין מה ההגיון בה, אולם ייתכן שמדובר בניסיון להפוך את הפעילות האלימה שבה מדובר מ-"טרור" ל-"התנגדות לגיטימית לכיבוש".
3. ישיבה באפס מעשה היא דרך בטוחה להלחם בטרור. היטיב להגדירה מר שרונאס אריאלוס, נשיא מדינת גלאקטיקוס, כשאמר: "איפוק הוא כוח, עצירות היא חולשה". ידוע, שכאשר מותקפים על ידי טרוריסטים, כדאי לחכות; על פי חישוב מתמטי, אם בממוצע בכל פיגוע התאבדות ישנם X הרוגים, מספיק שמספר המותקפים יהיה גדול פי X ממספר הטרוריסטים, על מנת שהטרור יובס - כל זאת ללא נקיפת אצבע. כעבור מספר שנים בודדות מרגע הפעלת המחבל המתאבד הראשון, ייגמרו המחבלים, אך יישארו Z-XY מותקפים, באשר Z הוא מספר המותקפים ו-Y - מספר הטרוריסטים. שיטה זו גורמת לתנופה כלכלית ולצמיחה במשק, כיוון שמכך מתפרנסים אנשים רבים: רופאים, קברנים, חברות ביטוח, בעלי בתי הימורים וחברות תעופה. גם ענף האבטחה משגשג הודות לדרך זו (בתנאי שמעסיקים עובדי אבטחה; צעד יעיל יותר הוא לא להעסק עובדי אבטחה, על מנת לאפשר למפגעים לנוע בבטחה אל יעדם).
4. חתימת הסכמים עם מפעילי הטרור, תוך אי הקפדה על אכיפת ההסכמים. מן ההיסטוריה לא ידועים מקרים כאלה, פרט לממלכת חלמוב השלישית; אמנם, היא נעלמה מן המפה לאחר חתימת ההסכם העשירי (שקדמו לו 176 "הבנות בטחוניות", 24.6 "מגעים בטחוניים" ו-45,345 "הסכמות הדדיות"), אך ככל הנראה היה זה בשל השפעה יתרה של קרני השמש על קצות רגליהם של החגבים בימי הביניים מבחינה מתמטית בממלכת חלמוב, ללא קשר כלשהו עם המציאות.
5. אכילת 5 גרם גזר גמדי 5 פעמים בשעה, תוך כדי רכיבה על רולר בליידס ידועה כמתכון בטוח ללחימה בטרוריסטים השייכים למגזר המונגולי.

במקרים (הלא כל כך נדירים) שבהם נכשלות חמש הדרכים הללו, ננקט בדרך כלל צעד קיצוני של השמדה תרבותית על ידי אמצעים כמו רצח עם, הגליה המונית, איסור על החזקה בסמננים תרבותיים כמו שפה או ערכים וכדומה. המוזר בצעד זה הוא שלעיתים מזומנות מבצע אותו הצד הנלחם נגד הטרור לא רק נגד אנשיו של הצד השני, אלא בו זמנית נגד אנשיו שלו עצמו.

ראו גם

• רצח פוליטי
• סיכול ממוקד
• השמינייה

(למופלצים נוספים)

העמידו ערך להפלצה או הצביעו למועמדים קיימים כאן!