עופרת יצוקה
- "לא לתת!"
- ~ רוני דניאל, הכרוז הרשמי של צה"ל בעת מבצע עופרת יצוקה
- "מה זה זה? זה לא היה במצע הבחירות שלהם"
- ~ עזתי ממורמר שהצביע חמאס
- "נילחם בבתים, עם ילדים, בבתי ספר, במתנסי"ם... לעולם לא ניכנע"
- ~ גרסה חמאסית לנאום צ'רצ'יל
- "סוף סוף מישהו משתמש בדוקטורינה שלנו"
- ~ נשיא רוסיה בקרמלין
עופרת יצוקה היה מבצע צבאי שנועד להוריד את מחירי הדירות בעזה. נכון להיום המבצע לא השיג את מטרותיו, מפני שלא נותרו בתים ברצועה. וגם נהרגו איזה 1,000 ומשהו ערבים בלה בלה בלה...
סיבות ליציאה למבצע
בסוף 2008, כשאולמרט היה כריש נדל"ני וגם ראש ממשלת ישראל בשעות הפנאי, הוא חיפש מקומות חדשים להשקיע בהם ולקנות נדל"ן. הוא זכר שיחה עם חבר ותיק בשם אריק שרון שביקר תכופות ברצועה בענייני עסקים ובילוי. בשיחה בין השניים ב-2006 שרון אמר לאולמרט שהיה אז סגנו, שצריך להיכנס לעזה, לנצל הזדמנויות ולהפעיל כלים כבדים. לאולמרט התחלפו האישונים בעיניים בסמלי דולר, והוא שש לקפוץ על ההזדמנות העסקית.
תחילת המבצע
ביום שבת המשהו למשהו 2008 (תאריך מדיוק יש לבדוק בויקיפדיה), הפציץ חיל האויר עשרות מטרות בעזה וביניהם מטרה חשובה מאוד- בית הספר לשוטרים ולפקחים. הפצצת בית הספר נועדה למנוע קבלת דוחות לטנקים ולנגמש"ים של צה"ל מאחר וכל טנק עושה טריפל פארקינג. צה"ל המשיך להפציץ את עזה במשך שבוע שלם וגם השתמש בזרחן לבן על האוכלוסייה, כדי לעורר מודעות ברחבי העולם לסכנה שטמונה בחומרים כימיים.
לאור מספר ההרוגים הגדול ברצועה שהמשיך לעלות, קמו השמאלנים, כמו גדעון לוי נורמן פינקלשטיין וחבריהם וקראו לסנקציות חריפות על ישראל. למרות צעקתם אף אחד לא הקשיב להם כי הם טרנסג'נדרים ואמא שלהם זונה. עיתון הארץ גם הוא גינה את ישראל, אך מאחר שרק אנשים בני 85 ומעלה קוראים אותו, הם שכחו.
אחרי המבצע
לאחר סיום המבצע מדינות רבות גינו את ישראל וחלקם אף הפסיקו את היחיסים הדיפלומטים איתה (אוי לא, ונצואלה כבר לא חברה שלנו, באסה). האו"ם הקים ועדת בדיקה שבראשה עמד ריצ'רד גולדסטון, שבאותה עת שיחק Hang Man עם כמה כושים בדרום אפריקה. במסקנות הדוח על עופרת יצוקה כתב גולדסטון "תליתי בסך הכל כמה עשרות כושים. רק רציתי להיות מקובל".
כמה חודשים לאחר המבצע חיברה מקהלת הילדים של חמאס (הג'יהאדמורנית) את השיר המוכר והאהוב, "הילדים של חורף שנת 2009":
אנחנו הילדים של חורף, שנת 2009
הפצצתם אותנו לראשונה עם שחר, בתחילת הקרבות
הייתן נשים ערביות שלא ידעו מה זה קרוא וכתוב
וכשהריתם אותנו מהדוד שלכם מחמוד
נכנסה הסיירת ופירקה עלינו מחסניות.
הבטחתם טרור, חומוס עם שמן זית,
הבטחתם קסאם, בבית,
הבטחתם יהוד, בבית קברות,
הבטחתם לקיים, מצוות,
הבטחתם ג'יהאד...
לקריאה נוספת
- מיין קאמפ, היטלר, הוצאת וורמכט זמורה-ביתן
- ג'ינג'י- לאן נעלמו ארגזי התפוחים?, גלילה רון-פדר עמית
