מלחמת שוורים
מלחמת שוורים, כיום צורת הבידור הפופולרית בבתי קפה בעזה ובקרב מרובעים החושבים כי מדובר במלחמת שברים, כאשר חצי נלחם בשליש וכדומה.
מקור הרעיון
זיבלוניו דון בררה, לימים מטאדור נודע, שאף כילד נהג (וגם בלי רשיון) ללכת בטייץ צמוד ובחולצת פאייטים בלא שיקראו לו הומו. מובן שהדבר לא היה בר הגשמה היות שתדמיתו כהומוסקסואל כבר הכתה גלים. אבל בררה היה בהכחשה, וכך, יום אחד, עלה במוחו הרעיון לפיו אם כאשר ילבש טייץ צמוד וחולצה של קוקסינל וילחם בשור, לא יעורר עוד לעג, כי כולם יהיו עסוקים בלהלל את חוסר היראה שלו מהשור.
הייתה רק בעיה אחת בתכנית שלו: השור. השור, חיה במשקל חצי טון עם 30 כוחות סוס, הייתה עשויה לגבור בקלות על בררה, שכוחותיו ככוחות שני פודלים זקנים, עיוורים וצולעים, הסובלים מדלקת פרקים. על כן הגה במוחו רעיון נוסף, לפיו השור יורעב, עיניו ייקשרו והוא יידקר בעכוז, וכך אולי יהא לבררה סיכוי שלא ייהרג כבר בהתחלה. למותר לציין, כי הרעיונות של זיבלוניו שאבו השראה מחוויותיו בשנות נעוריו, בהפסקות בית הספר.
התכנית עדיין לא הבשילה לחלוטין, אולם בררה מיהר לפנות למלך ספרד פרדיננד דון קרלוס מנחוסוס הראשון ואשתו, המלכה איזבלה אברבאנלה, אך שומר הראש שלהם זרק אותו מכל המדרגות. הוא התגלגל במדרגות ונפל על קבצן בשם מנואלו. אותו קבצן אקסצנטרי השכיר לו את מקום מגוריו, המזבלה הציבורית, תמורת טובות הנאה מינית לדודניתו לוקרציה. לוקרציה, היפהפיה והענוגה, נתפרסמה בספרד כאחת שבולעת מידי יום לארוחת בוקר עשר סלסלות של לחמניות, שתי עוגות חתונה וארבעה מגשים של קרואסונים. כמו כן השתמשה באי האיברי כערסל ובכל פעם שיצאה מהבית לשוק היה ליקוי חמה.
לוקרציה הסכימה מיד כי חשבה בטעות את בררה לאלון מזרחי שהחליט סוף־סוף לשחק בספרד ולא באירופה. לוקרציה, שנכספה לטעום טעמו של גבר ישראלי (זה לא רמז מיני, היא באמת התכוונה לאכול אותו), הקצתה לזיבלוניו את מגרש המשחקים במזבלה הציבורית, אך זיבלוניו לא עינג את לוקרציה כפי שהתחייב. לוקרציה הזועמת רדפה אחריו כשהיא מנפנפת מולו בבד אדום, בנסיון לעורר בו חשק. הוא התעלם ממנה, עינטז בגרביוניו הצמודים אל עבר השקיעה. הוא מעולם לא היה אדם נחרץ במיוחד, או כזה שעומד על עקרונותיו.
בררה קונן על מר גורלו, והיה בטוח כי סופו של הרעיון להיגנז, ויזם פנייה אחרונה־אחרונה, לאמרגן המהולל פיקה צביק. הוא נכנס למשרדו של צביקה, בתלבושת קוקסינלית, התיישב על הכיסא בביישנות, וסיפר לצביק על הרעיון שלו ועל המקרה עם לוקרציה בו זמנית. הוא לא חזה שברגעים אלו יצא לאוויר העולם רעיון חדש. צביק, שזיהה מלכתחילה את הפוטנציאל ברעיון של בררה, חשב לשלב בין שני המקרים שתיאר לו בררה. צביק הציע לבררה להופיע ברחבי ספרד עם השור. על מנת להעלות את העניין במופע הציע צביק שבררה יורעב, עיניו ייקשרו והוא יידקר בעכוזו. תחילה בררה סרב, עד שצביק שלף חליפה שנשארה לו בארון מימיו כזמר בשנות השבעים. זיבלוניו הביט בחליפה ודמעות נקוו בעיניו. זו היתה חליפת חלומותיו: צמודה, צבועה בלקה שחורה וזרועה בפייטים ובנצנצים. זיבלוניו הסכים מיד וכך החלו בסיבוב הופעות, בררה, צביק והשור.
מלחמת שוורים בישראל
בישראל, חוקי מלחמות השוורים נוקשים ומסובכים בהרבה. למעשה, מלחמות השוורים בישראל הן האכזריות ביותר באסיה וביקום כולו. על אף האכזריות והברבריות הייחודית לעם הסגולה, אין מלחמות השוורים מתרחשות בישראל אלא במכולות הישראליות, כאשר יש מבצע של חמישים אחוז על נתח אנטרקוט. הלקוחות רצים אל הקצב הקרוב ביותר ואז מתחילה המלחמה על השור. כולם מנסים לרצוח במזג חם אחד את השני, וכשהזוכה מגיע סוף סוף אל הקצב הוא תולש את כל הבשר ומתחיל ללקק אותו, להכניס אותו לגביע גלידה ולעתים קרובות אף לפזר עליו פצפוצי שוקולד. הגרסה הישראלית נוצרה בשנת 1984 על ידי חיים סבן, ואף שפיקה צביק מגלגל תמלוגים על חשבונו, אף הוא מניב רווחים בגבולות הנאים.
חחחחההה... בכלל שאלתי אותו הכנת שיעורים?
הוא שמע מלחמת שוורים.
אף פעם הוא לא היה מבריק במיוחד.
(אמא של זיבלוניו בררה על בנה).
