קטשופ - רוטב הילדים

קטשופ (בעברית: חנות חתולים) הוא רוטב העשוי בעיקר מעגבניות שהן פרי המתחזה לירק ומרסק חתולים (לכן המילה קט בשם המוצר). המרכיבים הבסיסיים של הקטשופ המודרני הם חתולות רחוב גרוסות, עגבניות שהתנו אהבים עם השף אייל שני, חומץ מאנשים חמוצים שכועסים על ביבי, סוכר, ומלח. לעתים מוסיפים לו תבלינים ומרכיבים נוספים כגון: פלפל אנגלי, ציפורן, קינמון, בצל, סלרי או שילובים פלצניים אחרים.

הסיבה להיווצרותו

הורים רבים היו מתוסכלים מכך שילדיהם אינם אוכלים בריא או לא מסיימים מהצלחת. הם ניסו שיטות לגרום להם לאכול, בניהן להגיד "אם לא תגמור מהצלחת יבוא שוטר!". בעקבות המחדל ומחוסר בכוח אדם במשטרה השוטרים אינם נענו לקריאות אלה על אף העבירות החמורות.

הפרופסור דוקטור מר מזין החליט לתקוף בעיה זו בעזרת יצירת חומר שטעים לילדים - אותו ניתן לשפוך על כל מנה שקיימת ובכך לגרום להם לאכול כל דבר.

הוא הוסיף למרקחת מספר דברים שילדים אוהבים, למשל מחשב שמותקן עליו משחק פורטנייט, בובה של רובוטריק, שיערות של נועה קירל וטל מוסרי במלואו.

ההצלחה הייתה מסחררת כיוון שהלקוחות גילו שהדבר עובד ונפתח עידן בו ניתן לתת ילדים כל דבר - כל עוד הוא מכוסה בקטשופ. למשל מאכלים בריאים כמו ברוקולי ואורז, ובמקרים קיצוניים יותר גם נעל ישנה, קרטון, ואוכל פג תוקף שחבל לזרוק.

סוגי קטשופ

הקטשופ התחיל כסוג של רוטב העשוי מפטריות או דג מלוח עם עשב ורטבים, אך דבר זה השתנה בעקבות היותו מגעיל. קטשופ פטריות הזיה עדיין קיים בכמה מדינות, והלקוחות מספרים שהוא מגיע בצבעים שונים שהם לא אדום. עד היום לא ידוע אם הקטשופ אכן צבעוני כי ייתכן שפטריות ההזיה גרמו לסועדים לראות אותו בצבעים אחרים.

את הקטשופ נוהגים לאכול עם מזונות דלוחים וחסרי טעם שאין להם ייחוד ולכן זקוקים לרוטב הקסם. ישנם סוגים מתוקים יותר ופחות, וכן ברמות חריפות שונות בהתאם לעדה של הסועד. קטשופ מעורב עם מיונז מהווה לעיתים את הבסיס לרוטב מאלאנתלפים האיים. חברת היינץ מובילה את נתח שוק הקטשופ העולמי וזורקת עגבניות על כל מי שטוען אחרת.