אום כול תום

"את מכירה זמרת זיזי טריפו?"

~ שבתאי צבי על מוזיקה ערבית

פאטמה איבראהים בינת בוקרא פי אלמישמיש אל בלטאגי, או בשמה הידוע פחות "אום כול תום", שפירושו "שייבה של בורג לכל ילד יתום", הייתה ועודנה מזכירת המדינה המצרית, מומחית בעלת שם עולמי בתחום אילוף והשבחה של כלבים כנעניים, וזמרת סילסולים בשעותיה הפנויות.

הולדתה

אום כול תום נולדה לאמה איזדרכת רובינשטיין, רוכלת סדקית ומתמטיקאית יהודייה מהאסכולה האדלריאנית, ולאב לא ידוע ממוצא נבטי, בעיר בית שאן שעל גדת נהר הירדן. עת הגיעה פאטמה, שבאותם ימים עוד לא הייתה "אום" כי האו"ם הוקם רק ב- 1948, לפרקה, בגיל 7, היגרה המשפחה בשיירת כרכרות אש אל העיר נואיבה שלחופי הים האדום. סיבת המעבר: השאיפה של האם, איזדרכת רובינשטיין, לבצע מחקרים מרחיקי לכת בתחום האסטרונומיה, דבר שהתאפשר רק בתנאי היובש הקיצוניים של ג'בלאות סיני.

ילדות בצל הדקלים

  אום כולתום נולדה בל שכל לאחר שהמוך נמכר לרמדיה [היא הייתה אהבלה ואולי בגלל זה הרמדיה הורעלה] .אום כולתום גדלה בבג'אד איסלמי עם ניסים גרעמה ובן לאדן.היא והאחמדים עסקו בחירבון ומתו.

ימי המלחמה

אירוע מכונן בתולדות העולם אירע בסמיכות רבה להגעתה של אום כל תום לקהיר: פרצה מלחמת העולם השנייה. פאטמה, שהייתה נתינה מצרית טובת לבב וצייתנית, התייצבה בלשכת הגיוס בשכונת אל-זאוואבעיה, והתנדבה לשירות צבאי כקצינת קפה שחור עם אחד סוכר על אמגזית, תחום בו הייתה לה מיומנות אותה רכשה במשך שנים רבות של התכתבות עם מומחים בעלי שם מאוניברסיטת קאבול שבאפגניסטן. פאטמה, שהצטיינה בתפקודה ורקחה בתבונה רבה קפה שחור חזק עם פול ונענע עבור מיליוני חיילים מצריים וגרמניים, הועלתה לדרגת "רב-אחמד" (מקביל לסמ"ר בצה"ל), והוצבה בתור מש"קית קישור לכוחות הזרים במטרופולין המצרי הסואן רפיח. במהלך שירותה במוצב הגבול ברפיח ניהלה רומן קצר עם קצין צעיר ויפה תואר, אך לא נבון במיוחד, חוסני מובארק שמו, והרתה לו בסתר חצי-תריסר ילדים. לאחר תום המלחמה ניתקו הקשרים, ופאטמה חזרה להתגורר עם עשרת ילדיה בבקתת בוץ קטנה על גדות הנילוס, כמו 98% מהאוכלוסייה במצרים.

הדרך לפוליטיקה

במהלך חורף 1992, שהיה חורף טוב מאוד לחקלאים בישראל וחורף טוב פחות לשוכני בקתות בוץ במצרים, עלה הנילוס על גדותיו וסחף את בקתתה של פאטמה אל עבר קהיר. כאשר הגיעה לקהיר עלתה על אוטובוס, קו 4, ובמרכזית החליפה לקו 17, והגיעה אל בניין מזכירות המדינה. כמקובל בחברה הערבית, היא השתעלה פעמיים בכניסה, רקקה לכיוון דרום ופתחה את הדלת. כאשר נכנסה פנימה לא ראתה נפש חיה זולת השרת הזקן חמדאן אבו-דראטה, עלתה את הקומה הרביעית בסנפלינג, והתיישבה בכיסאו של מזכיר המדינה. רגע לפני שהתיישבה, מרחה את הכיסא בשכבה עבה של חומוס צבר, שתיכף ומיד התקשה והצהיב, ומאז היא דבוקה לכיסא. כחלק מהאג'נדה ההומניטרית שלה, יזמה פאטמה את פרוייקט "אום של בורג לכל ילד יתום", ומערבית בלהג מצרי, "אום כול תום", למען שוויון הזדמנויות בין-מגדרי וחוצה מעמדות בחברה המצרית השסועה.

הקריירה המוזיקאלית

לא כל כך חשובה.