העמותה לחציליזם חברתי
העמותה לחציליזם חברתי ע"ש העלמה איימי ויינהאוס הי"ד תנצב"ה זצוקלל"ה נוסדה ב-3 למאי, 1808 על ידי דארת' ג. יפית. העמותה שואפת להעניק תמיכה טכנית לחצילים הומוסקסואלים בהכחשה ולעזור להם בתהליך ההכרה בעצמם והיציאה מן הארון. העמותה פופולארית ביותר והיא מתקיימת למעשה ככת דתית פנאטית, בשם "מסדר החציל הקדוש".
היסטוריה
ב3 למאי, 1808 הגתה איימי ויינהאוס את רעיון העמותה לחציליזם חברתי. ויינהאוס החליטה שחצילים הומוסקסואלים בהכחשה הם קבוצה שבעיותיה לא זוכות למענה הולם, וראתה בהקמת עמותה שתסייע להם את משימת חייה. ויינאהוס הנרגשת מיהרה לשתף ברעיון את חברתה הטובה, דארת' ג. יפית. יפית, שעלתה מיד על הפוטנציאל העסקי של עמותה כזו, מיהרה לדחוף את ויינהאוס מהצוק הקרוב ולמנות את עצמה לראש העמותה. במהלך שהיסטוריונים כצביקה פיק כינו שנים לאחר מכן "צעד פוליטי מבריק", יפית החליטה לקרוא לעמותה על שם חברתה הטובה. כבר בימים הראשונים לאחר הלוויתה של ויינהאוס החלה העמותה את פעולתה ללא שהות. אלפי חצילים ברחבי העולם אומרים שהיא שינתה את חייהם. עם השנים, ככל שהעמותה צברה פופולאריות, חברים רבים בעמותה החלו להאמין כי דארת' ג. יפית היא למעשה המשיח. יפית לא הכחישה שמועות אלה, והאמונה פשטה כנפיים. בתחילה, העמותה המשיכה להתקיים כעמותה, וכמה חברים מיוחסים בה אף הוטבלו לחציליסטיות והוכתרו כחברי מסדר החציל הקדוש. עם השנים, הכת הפכה לחלק בלתי נפרד מהעמותה - כל חבריה הפכו לחברי מסדר, והויתור על אמונות דתיות קודמות הפך לתנאי קבלה לעמותה. חברים רבים בעמותה שסירבו לקבל את יפית כמשיח, זעמו על השינוי שחל באופיה, פרשו והקימו בשנת 1830 את "העמותה לחציליזם חברתי ב'". הם שאפו שעמותה זו תהיה תחליף ראוי לעמותה המקורית, אך נטול סממנים דתיים. חברי העמותה, שמנו כשש מאות וחמישים, הקימו את בסיסם בבאר שבע, אך חודשים ספורים לאחר מכן פלשו חייליה הנאמנים של דארת' ג. יפית אל הבסיס, וטבחו בבדלנים עד האחרון שבהם. בשנת 1864 הצליחו חברי הכת לרשום אותה כדת רשמית במשרד הדתות. בשנת 1903 מפלגת העובדים החציליסטית-סוציאלית כבר היתה מרכיב הכרחי בכל קואליציה ממשלתית. מאז הממשלה מעבירה ללא הרף החלטות שמטרתן לרצות את החציליסטים. עיקרי האמונה החציליסטית יפורטו בהמשך.
מנהלי העמותה
לעמותה שלושה מנהלים עליונים. מנהלים אלה שמונו, על פי השמועה, על ידי דארת' ג. יפית עצמה, אחראים על הפרוייקטים הסודיים ביותר של העמותה. זהותם האמיתית נשמרת בסוד מחשש להתנקשויות, והם ידועים רק בכינויהם: החציליסט הפציפיסט, החציליסט הנציונאל-סוציאליסט, והחציליסט הוונדליסט. מקום הימצאם נשמר בסוד אף הוא. יש הטוענים כי שלושתם מתחבאים בנתניה, ואילו אחרים טוענים כי הם פזורים ברחבי הגלובוס, משיקולי ביטחון. המומחים נוטים לצדד בגרסה השניה, מפני שכידוע, אף בן אנוש שפוי בדעתו לא ירצה להתגורר בנתניה, אפילו לצורכי חירום. השלושה נחשבים לקדושי מסדר החציל הקדוש. חציליסטים רבים מחזיקים בבתיהם פסלים של שלושת מנהלי העמותה, באמונה שהם מהווים סגולה טובה למזל ופריון.
עקרונות מסדר החציל הקדוש
מסדר החציל הקדוש שואב את עקרונותיו ממסדר אבירי הסית', שדארת' ג. יפית חברה בו. החציליסטים מחויבים במצוות רבות. כל חודש המנהיגה הדתית יפית שולחת כרוז לבתי המאמינים ובו היא מוסיפה מצוות ופסוקי הלכה שונים, שהחציליסטים מוסיפים למגילת המצוות שלהם. החשובה במצוות, והעתיקה שבהן, היא עלייה לרגל לעיר הקודש ירוחם פעם בשנה, בתאריך ה-3 למאי. חציליסטים נוהגים לגלח את הגבות שלהם, כתזכורת לברית שכרת אלוהים עם מנהיגתם. כשאדם מעוניין להפוך לחציליסט, נערך טקס חגיגי בהשתתפות נציגים בכירים של המסדר. האדם מוטבל לחציליזם בתוך מיץ פטל, מגלח את גבותיו, ולאחר מכן מוכתר כחבר מסדר רשמי.