זלמן שזר

זלמן שזר היה איש רוח, מוכר פרחים, נשיא מדינת ישראל וקוקסינל (אך לא בו זמנית).

ילדותו ועלייתו ארצה

נולד בשנת 1889 באימפריה הרוסית, וגדל במשפחת חסידי חב"ד.
למד עברית, ונהיה למעריץ של רחל המשוררת, ואף עלה לארץ כדי לחזות בהופעה שלה. בעקבות ההופעה פיתח אובססיה והחל לעקוב אחריה, עד שהוצא נגדו צו הרחקה ע"י המשטרה התורכית.
ביאושו פתח חנות פרחים, והתמחה בשזירת זרי פרחים מרהיבים. בעקבות זאת נפוצה ביישוב היהודי האמרה "זלמן שזר", המתארת עבודת יצירה מן המעלה הראשונה.

נשיא המדינה

לאחר מותו של יצחק בן צבי הוחלט למנות את זלטה האפונה הקומוניסטית העליזה לנשיאת המדינה. זלמן נתבקש לשזור זר פרחים מפואר לכבוד המאורע.
בשל תקלה מצערת (הקשורה, כך משערים, בוודקה ומקלות קינמון) נבצר מזלטה לקבל את התואר. על מנת להימנע ממבוכה מיותרת, הוחלט להעניק את הנשיאות לאחד הנוכחים, ולאחר משחק אבן נייר ומספריים סוער, עלה בגורל זלמן.

כנשיא, נהג זלמן להשתתף בלוויות רבות, בהן בלט בזכות הזרים המושקעים ששזר. על מנת שיזכה להלוויות רבות ככל האפשר, פעל המוסד לקיצור חייהם של מנהיגים רבים, בהם וינסטון צ'רצ'יל וג'ון קנדי. נעשה גם ניסיון לקצר את חיי האפיפיור פאולוס השישי במהלך ביקורו בארץ, אשר כשל מסיבות אנטישמיות.

נפילתו מהשלטון

זוהרו של שזר הועם לאחר שהחל להופיע בסעודות רשמיות כשהוא לבוש בשמלת ערב ונעלי עקב. בתחילה זכה כך לחיבתם הרבה של מנהיגי העולם, והיה עורך עמם התוועדויות ארוכות בלשכתו, אך צילומים שדלפו מפגישתו עם אידי אמין הביכו את מוסד הנשיאות והביאו להתפטרותו.

לאחר עזיבתו את כס הנשיאות החליט לעברת את שם משפחתו ל"שושי", על שם הפרח האהוב עליו.
הוא החל לשוטט באזור התחנה המרכזית, לבוש כאישה, ולבצע מתיחות טלפוניות.