חמין

"מי אכל את החמין שלי..?"

~ אבא דובי תימני לאחר הפריצה

"כל הקיבה לטובה"

~ ישראל אהרוני על חמין

החמין מתאר סוגים רבים ושונים של מאכלים שנשמרו בסירים מספר חודשים תחת שמירתם ההדוקה של משפחת גרבילים מקומית. החמין מיוחס ברובו למזונות המוגדרים כנכים, ובעלי שימוש נוסף במידה והושרו במי ביוב כשרים למהדרין. החמין מכיל בדרך כלל ביצים, נייר טואלט רווי, עיסת פפיון, סנאים, חמוסים ובני מינם. יש הנוהגים להוסיף תבלינים הנותנים הרגשה עדתית ונעימה בקרב המשפחה, כגון חשיש ומריחואנה טבעית. מקור השם חמין הוא בשילוב השפה האנגלית והעברית: חם+in=חמין.

היסטוריה

החמין הביתי הומצא בשנת 1712 על ידי רוכל יהודי מתימן, זהרחוב חמונאי, שנקרא על ידי חברו להמציא פח מכני שיכיל תבשילים על מנת לשרת את זקני הכפר. יש לציין שבאותה שנה פלשו עורבים סעודים בהמוניהם, שבסך הכל חיפשו מקלות קינמון מקומיים. אותם עורבים ברחו, לאחר שהריחו את ריחו של החמין החדש, כאשר יש האומרים שחלקם שומשו להכנתו באותה תקופה. באשר לזהרחוב חמונאי, מצבו הוגדר כמוגבל נפשית, והוא נהרג שלוש שנים אחר כך, כתוצאה מסיקול אבנים על ידי קבוצת סקנאים נודדת, כשבראשה עומד סקנאי המק-מק האגדי.

עם התפתחותו, החמין הפך עד היום לסמל מין ולתשוקה עזה, ומכאן שמו (חם-מין). הוא מוזכר פעמים רבות בספרות לאורך התקופות השונות, ואף נכתבו לו שירי תהילה מפורסמים ומשפטי חוכמה מסורתיים. דוגמא לכך היא דבריו של יוסוף תימניון, במסכת שבת:

"מי שאינו אוכל חמין,

צריך בדיקה אחריו אם הוא מין,

ואם מת יתעסקו בו עממין.

וכל המאמין,

צריך לבשל ולהטמין,

לענג את השבת ולהשמין,

ויזכה לקץ הימין"

באופן אירוני, יוסוף מת בשנות ה-50 לחייו, כתוצאה ממחלת מין נוראה, כנראה מאונס נמייה חולה, כאשר הוא סובל מהפרעות אכילה קשות ועודף משקל.

החמין כיום

כיום, החמין מופיע גם בתרבויות השונות, בפרט לתימנים. ישנם אף אשכנזים הנוהגים לאוכלו, ללא ידיעת הסכנות הטמונות בכך. החמין כאמור, מתבשל על פי המסורת זמן רב מאוד, ורק בשבת מוצא למאכל בבתים רבים. עם זאת, חוקרים רבים שגילו את ערכו התזונתי של החמין כבר הסכימו והוסיפו יחד עם חז"לינו, שמקומו האמיתי הוא באסלה.

החמין לפני האדם

אחת מהעדויות הרבות לקיום חמין לפני קיום האדם

בשנת 2066, הגיע למסקנה המדען הדגון איזיק ניוטון כי החמין נוצר לפני האדם. ניוטון טען שהרוכל התימני שהמציא את החמין בשנת 1712 בעצם הייה חייזר, שנוצר עוד לפני האדם והחמין הוא מאכל שהומצא בכלל בכוכב אחר (הידוע בשם כוכב ZX7B3. החייזר, הביא איתו מאכל סודי והתחיל לבשלו. בשנת 2072 נשלחה חללית לכוכב ZX7B3 ומצאה שם חמין. מעריכים כי החמין שם הוא מלפני 865453220334002017 וכידוע אדם קיים רק 65303022 שנים.

התבטאויות של מנהיגי ישראל בנושא חמין

ביולי 1967 אמר הפיזיקאי עמוס דה-שליט, בראיון לעיתונאי: "ישראל מצוידת בידע הטכני הנחוץ לייצור טשועלנט, ואף הייתה מסוגלת לייצר אותו תוך שנתיים-שלוש, אילו החליטה הממשלה על תוכנית כזאת; אולם לפי שעה שוללת מדיניות הממשלה לחלוטין כל תוכנית כזאת."‏

על פי פרסומים זרים, ב-8 לאוקטובר 1973, בעיצומו של דיון במטבחון של גולדה זעק דיין זעקה מרה, ניגש את התנור והוציא החוצה סיר מכוסה במגבת. גורמי ביון אמריקאים הבחינו בפעולה ועל פי חלק מהפרשנויות היא שהביאה לתחילת התהליך שהוביל לרכבת האווירית האמריקאית בשלב מאוחר יותר.

לצד ההצהרה הרשמית והמקובלת של ישראל, "ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס חמין למזרח התיכון", יש מדי פעם התייחסויות מרומזות של מנהיגי המדינה לנושא. התבטאות יוצאת דופן הייתה לנשיא אפרים קציר, שאמר לכתבים זרים בדצמבר 1974 כי: "לישראל יש פוטנציאל חמיני". ובתשובה לשאלה האם אין הדבר מדאיג, השיב: "מדוע צריך נושא זה להדאיג אותנו? שידאג העולם."

בשנת 1996, בעת עימות הבחירות הטלוויזיוני בין בנימין נתניהו לשמעון פרס, נשאל פרס על ידי המנחה, דן מרגלית, האם לא טעה כשהכריז שתמורת שלום יהיה מוכן לוותר על תוכנית החמין הישראלית, ופרס השיב שהוא נעלב מהשאלה, בעודו אחד מותיקי המטבחון של גולדה

בדצמבר 2006, במהלך שימוע בקונגרס, הסביר שר ההגנה האמריקאי המיועד, רוברט גייטס, את מניעיה של איראן בפיתוח תבשילי קדרה, באמרו כי "מוקפים במעצמות חמין: פקיסטן במזרח, הרוסים בצפון, הישראלים במערב וארצות הברית במפרץ הפרסי". זמן מה לאחר מכן התייחס ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לשאיפת איראן להשיג חמין "כמו אמריקה, צרפת, ישראל ורוסיה", אך הבהיר פעמיים באותו ראיון גם כי ישראל מעולם לא טענה שיש בידה חמין. למחרת הבהיר במסיבת עיתונאים כי אין שינוי במדיניות העמימות של ישראל וש"ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס חמין למזרח התיכון".

ב-7 באפריל 2008, בעת שביקר בחמ"ל משרדו במסגרת תרגיל העורף הלאומי, אמר השר בנימין בן אליעזר: "תקיפה של איראן תוביל לתגובה קשה של ישראל, שתגרום לחורבן האומה האיראנית"

ב-23 ביוני 2008 אמרה יו"ר הכנסת דליה איציק בנאום לכבוד נשיא פולין: "אנחנו זוכרים בעיקר, ורוצים לזכור, את הימים הנפלאים של שיתוף הפעולה המדיני ובעיקר הביטחוני, ולעולם נהיה אסירי תודה לכם, הפולנים, על שנתתם לנו את מקור הכוח וההרתעה העיקרי שהיה ויש ויהיה לנו."