מיי כמיקל רומנס
מיי כמיקל רומנס | |
---|---|
מימין לשמאל: סנטורו, מ. ויי, ז. ויי, בנימין, איירו. | |
| |
מקור | צרפת |
| |
שנות פעילות | 1969—היום |
| |
ז'אנר | אימו רוק מתקדם פוסט פאנק |
| |
חברת תקליטים | הליקון |
| |
חברי ההרכב | ז'ראר ויי - שירה מייקי ויי - גיטרה בס בוב בריאר - תופים ריי טורו - גיטרה מובילה, שירת רקע פרנק איירו - גיטרה מלווה |
| |
אתר | {{{אתר}}} |
ערך זה הינו ערך ליודעי דבר אלו שלא מכירים את הדבר הזה מוזמנים ללכת לקרוא ערכים אחרים. בינתיים אנחנו נצחק ונהנה, לבד! הא! |
מיי כמיקל רומנס (My Chemical Romance, Mon Amour Chemicale) היא הלהקה המצליחה והמשפיעה ביותר בהסטוריה. למעשה, זו הלהקה הראשונה שניגנה מוזיקה. הסגנונות העיקריים שיוצרת הלהקה הם אימו, רוק מתקדם, פוסט פאנק ועוד סגנונות נוספים, בעיקר מתחום הרוק.
שמה של הלהקה, "הרומן הכימיקלי שלי", מבוסס על התאהבותו של סולן ומנהיג הלהקה, ז'ראר ויי, במורה לכימיה מבית הספר התיכון.
ביוגרפיה
הלהקה קמה בשנת 1969 בפריז, צרפת. חבריה הראשונים היו רא"ל ברוך בנימין וידידו מייקי ויי. השניים הכירו כשלחמו יחדיו בחזית הצרפתית במלחמת העולם השניה.
לאחר המלחמה חברו השניים במטרה להקים להקת רוק מתקדם. הם שכרו דירת סטודיו בפריז והחלו לעבוד יחדיו על יצירות אינסטרומנטליות של מחלקת קצב בעיקר, שאורכן נע בין 15 ל-59 דקות.
לאחר כחודש הצטרף ללהקה הטריה ידידו של מייקי, פראנק איירו, מעצב שיער ואמן פריזאי. הלהקה החלה לקבל צורה מגובשת יותר.
שאיפתה הגדולה של הלהקה הייתה להופיע באותה שנה בפסטיבל וודסטוק בניצנים, אך ידעו חבריה כי ללא סולן לא תצבור הלהקה פופולריות רבה.
למרבה האירוניה, בדיוק באותם ימים פרץ אחיו של מייקי, המוזיקאי ז'ראר ויי במסע שכנועים על מנת להתקבל אל הלהקה. לאחר חילוקי דעות וחיכוכים רבים נעתרו חברי הלהקה לבקשתו, וז'ראר צרף יחד איתו ללהקה את חברו ריימונדו סנטורו, ממציא הגיטרה החשמלית.
הלהקה ניגנה בבארים אפלים בפריז, אך לא הצליחה להרוויח די כסף על מנת לרכוש כרטיסי טיסה לישראל, ולכן נאלצו לוותר על החלום להופיע בפסטיבל.
כעבור שלוש שנים, ב1972, הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון: "כוויות קור חמות על ליבי בחדר אפלולי". כל התכנים והלחנים באלבום מיוחסים לז'ראר ויי.
האלבום קצר הצלחה גורפת והגיע למקום הראשון במצעד המכירות. לאחר מכן הוציאה הלהקה מאות אלבומים נוספים, כולל אלבומי דמו, EP ואלבום DVD Live במהדורה מיוחדת.
יצירה
הלהקה היא הלהקה הראשונה אי פעם שיצרה מוזיקה. אמנם קדמו לה מספר להקות, אך היו אלה להקות בידור.
יצירתה של הלהקה נוגעת בעיקר בתחומים מגוונים מהביוגרפיה של מנהיגה, ז'ראר, ועל כן מובן כי הנושאים הם כאובים ואפלים. מרבית השירים עוסקים באהבותיו הכוזבות, אכזבותיו בחיים וקשייו בתור נער כבד משקל.
הלהקה משתמשת בטכניקות נגינה חדשניות ומיוחדות, וזאת הודות להיות כל חבריה גאונים מוזיקליים ואמנים בנפשם.
כל מאה חמישים וששה אלבומי הלהקה הם אלבומי קונספט, הווה אומר, כל אלבום מספר סיפור שונה כשכל השירים מרכיבים את עלילתו. ידוע מכל האלבום The Black Parade - המצעד השחור, המספר את סיפורו של חולה סופני הנמצא על ערש דווי ונזכר כיצד אביו לקח אותו למצעד בעיר. הסיפורים הנם סיפורים דמיוניים, אך כולם מבוססים על מקרים אמתיים בחייו של ז'ראר.
הלהקה חתומה בחברת התקליטים הליקון, המחתימה בין היתר את כוכבת המטאל הנודעת נינט טייב.
מערכת יחסים עם היוזד
עד שנת 1983, נודעו חברי הלהקה, ובעיקר ז'ראר, במערכת היחסים שלהם עם הלהקה "דה יוזד", ובמיוחד עם הצרחן הראשי של היוזד- רוברטו דה לה קראק. השמועות אומרות שהלהקות הכירו כחלק מנסיון של המנהיג ז'ראר להתנסות בחוויות מיניות עם בני מינו, והזדהות עם קהילת הזונות ממין זכר. אולם, בנובמבר 1983 הודיע רוברטו דה לה קראק בראיון למגזין רוק צרפתי כי הלהקות חוו משבר ואינם מקורבים יותר. רוברטו לא ציין סיבות, אולם מקורות משערים כי רוברטו גילה כי ז'ראר אינו באמת גיי או זונה זכרית, וחלק מן השמועות אומרת כי רוברטו תפס את ז'ראר מקיים יחסים עם פרנק, אך לא אומתה אף שמועה שכזאת. לאחר שפרידה קשה זו התרחשה,השירים של מיי כמיקל רומנס נהיו אפילו אפלים יותר.למעשה,כמעט כל שיר שלהם מעביר מסרים כמו "כולנו מתים,הרגו אותנו,וטוב לנו יותר ככה,כל כך טוב לנו יותר ככה, פרנק ת-ז-ייי-ן אותי"