ז'ראר ויי
|
הערה: קדוש
ערך זה הינו ערך קדוש! נא לא- בזמן קריאתו. |
- "כשהייתי ילד קטון / אבי לקח אותי לכרך / לצפות בלהקת מצעדים / הוא אמר, "בן, כשתגדל, / האם תהיה המושיע של השבורים, המוכים והארורים?""
- ~ ז'ראר ויי על דבקות
ז'ראר אוליביה ויי, סולן ומנהיג להקת האימו המצליחה מיי כמיקל רומנס וכן ממציא המוזיקה, נולד בצרפת בלילה חורפי ערב מלחמת העולם הראשונה.
ילדותו ונעוריו
ילדותו של ז'ראר נרשמה בספרי ההיסטוריה כילדות העשוקה ביותר שידע ילד. כבר מגיל קטן לחם מלחמה תמידית נגד אחיו הקטן מייקי ויי, בעקבות הצלחתו של הלה בקרב בנות המין הנשי. ז'ראר היה ילד עצוב וקנאי בגלל מקרה חמור של עודף משקל, ועל כן ספג עלבונות מחבריו לספסל הלימודים.
החוויות הקשות שחווה בילדותו דירבנו אותו לכתיבת שירו הראשון, "רכבת אקספרס לילית אל ארץ הדמעות של חולי הסרטן". חווית הילדות העמוקה ביותר שחווה, זו שנחרטה בזכרונו והשפיעה על יצירתו לאחר מכן, היא ביקור במצעד אליו לקח אותו אביו, קורנליוס ויי, בהיותו בן שמונה. באותו מצעד הכיר ז'ראר את בת זוגו הראשונה, לילית'. הם נפרדו לאחר שלושה ימים בעקבות מריבה על מוצרי קוסמטיקה.
לכשהתבגר, סבתו של ז'ראר, אלנה בולאנז'ה עברה להתגורר בבית משפחת ויי והיוותה השפעה מכרעת על קריירת הציור, השירה והאיפור שלו. בין ז'ראר ואלנה התפתח קשר עמוק, כשזו סייעה לז'ראר לכתוב שירים על אי הצלחתו בקרב המין הנשי ("חתכים מתהווים על ליבי הפצוע / למה עזבת כך, מדוע? / ערפילי נשמות תועות בליל / ברורים לי פחות מכתב ברייל"), לימדה אותו לשיר שנסונים של הזמרת ז'ולייט ג'רקו וכמו כן להתאפר בסגנון המורבידי שלימים הפך לסמלו המסחרי.
בימי התיכון נטש ז'ראר את עיסוקיו המוזיקליים בשל הקנטות מצד חבריו לספסל הלימודים, והרחיב את אופקיו בתחומי האמנות והגיאוגרפיה. עם זאת, עודנו נותר נער דחוי ומתבודד. כמו כן, ז'ראר הכיר את ריימונדו סנטורו (המכונה בחיבה ריי טורו), מוזיקאי ספרדי צעיר ומחונן שהגיע לצרפת בעקבות חילופי משלחות תלמידים. סנטורו גם כן היה נער דחוי חברתית, והודות לכך ויי וסנטורו פיתחו חברות אמיצה על בסיס חיבתם למוזיקה, משחקי תפקידים, רכיבה על אופניים וכדור נוצה.
מיי כמיקל רומנס
נקודת התפנית בחייו של ז'ראר קרתה עקב פרוץ מלחמת העולם השניה. צרפת כולה הייתה מוכת תדהמה ואמנותו של ז'ראר לא נמכרה היטב. מצבו לא היטיב כאשר אחיו גוייס לצבא הצרפתי ואילו ז'ראר וריימונדו לא גויסו עקב עודף משקל, סעיף נפשי, טעמי מצפון ואי התאמה לצרכי הצבא.
במהלך שירותו הצבאי, טוראי מייקי ויי שירת תחת פיקודו של רא"ל ברוך בנימין באחד ממבצעיו הסודיים בצרפת והלה הפכו לחברים טובים. לאחר השירות הצבאי מייקי וברוך העתיקו את מגוריהם לגבעת מונאמרט בפריז והחלו לעבוד על שירים בסטודיו המאובק של איש הרוח מישל וארטן דה לה ריברי.
באותה תקופה ז'ראר שהה בדיכאון עמוק עקב מותה המסתורי של סבתו האהובה ומצא מפלט בכתיבת שירים, המפורסם שבהם הוא "אלנה". מאוחר יותר ז'ראר וריימונדו עברו גם הם לפריז והצטרפו ללהקתו של מייקי. הצטרפותו של ז'ראר ללהקה לוותה ברגשות מעורבים מצד חברי הלהקה, אך לבסוף מייקי, מדאגה למצבו הנפשי של ז'ראר, שכנעם בתואנה שזהו מצב זמני.
הם התבדו. הלהקה הקליטה מספר שירים ובחורף 1972 הם שחררו את אלבומם הראשון "כוויות קור חמות על ליבי בחדר אפלולי", תחת השם "הרומן הכימי שלי", על שם התאהבותו של ז'ראר במורה לכימיה בתיכון.
הלהקה פעילה עד היום והשפעתה ניכרת על פני כל סגנונות המוזיקה היום, בעיקר סגנון האימו אליו היא משתייכת. הלהקה מרבה לצאת לסיבוב להקות עם להקת מיוז, אותה להקה בה נמצא בנו של ז'ראר, מאט-סלאמי ויי.