מלחמת כפר סבא-רעננה

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלחמת כפר סבא-רעננה

{{{שם בעברית}}}

פרטי המלחמה

תאריך התחלה31 בדצמבר 2018
תאריך סיוםהמלחמה עודה נמשכת
משך הסכסוךשלוש שנים (והספירה ממשיכה)
מלחמה לפנימלחמת ששת המועצות
מלחמה אחרימבצע שלום השרון
מקוםנפת השרון, מחוז מרכז
תוצאהיתרון קל לכפרסבאים

הצדדים הלוחמים

צד א'Kfar saba flag.jpg הצבא הלאומי של כפר סבא
צד ב'Raanana flag.jpg הכוחות המזויינים של רעננה
מפקדי כפר סבארפי סער
מפקדי רעננהחיים ברוידא
כוחות כפר סבאאשכנזים נרגנים ממעמד סוציו אקונומי גבוה
כוחות רעננהאשכנזים נרגנים ממעמד סוציו אקונומי גבוה

מלחמת כפר סבא-רעננה היא מלחמה עזה המתקיימת בין הערים כפר סבא ורעננה. המלחמה מנוהלת בעיקר על ידי תושבי הערים, הרוחשים זה לזה שנאה רבה אף שהם זהים לחלוטין. צבאות הערים מורכבים בעיקר מזקנים אשכנזים החברים בקבוצת הפייסבוק "לך", ועל כן מרבית הקרבות מתרחשים על גשרים מעל כביש 531, המפריד בין הערים.

המלחמה החלה לאחר שראש עיריית כפר סבא, רפי סער, הודיע כי בכוונתו לספח את שטחה של המועצה המקומית הוד השרון. פעולה צבאית זו הרגיזה את רעננה, שטענה אף היא לשטח זה, ובין השתיים פרצה מלחמה כוללת. מאז תחילת המלחמה בשנת 2018 אזור השרון כולו נמצא במצב בחוסר יציבות פוליטית, מה שהוביל קבוצת פנאטים מדרום לכפר סבא להכריז עצמאות ולהגדיר עצמם כעיר נפרדת בשם "צבא האמת של הוד השרון".

נכון להיום, הלחימה נמשכת.

רקע ללחימה - כיבוש הוד השרון

ערכים מורחבים – רפי סער, מלחמת ששת המועצות

כפר סבא ורעננה הינן שתי המעצמות הגדולות באזור השרון. אף שמבחינה דמוגרפית הן זהות (90% מאוכלוסייתן הם זקנים אשכנזים קוראי הארץ), קיימת שנאה עזה ביניהן. הפרופסור לענייני אזור השרון והשפלה, דני דנון, טוען כי מקור המתח הוא בשטחה של הוד השרון ודרום השרון, מועצות מקומיות המקיפות את כפר סבא ורעננה. שתי הערים חושקות בשטח זה, ולכן הן ביצעו החל משנות ה-60 מרוץ חימוש כמו שרק שתי מעצמות יודעות.

אולם המתח התפוצץ רק בשנת 2018. מנהיג חדש ופנאטי עלה לגדולה במעוז הבורגנות כפר סבא, מנכ"ל חלקלק ושמו רפי סער. אותו סער, שבצעירותו לקח חלק במלחמת ששת המועצות ואף אייש תפקיד ניהולי דומיננטי במערכה בהוד השרון, נבחר לראשות העיר כפר סבא עם צעד מהפכני - סיפוח שטחה של הוד השרון ויצירת אימפריית כפר סבא‏[1].

צבא כפר סבא, שחזק פי עשרות מונים מזה של הוד השרון, הגיע בקלות לעירייה והניף את דגל כפר סבא בה. הצבא הכפר סבאי, שמורכב מבני 50-70 אשכנזים שרבים מהם נלחמו במלחמות ישראל, השפיל את הצבא הקטן של הוד השרון שהכיל בעיקר צ'אחלות שעשו טיקטוק בזמן הלחימה.

באותו הזמן ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, בדיוק נתן שנ"ץ. ראש המערך הצבאי של רעננה העיר אותו במכתב דחוף, שתוכנו היה:


גרשיים1.svg ראש העיר ברוידא,

הנני כאן להודיעך כי צבא כפר סבא הגיע למרגלות העירייה [הוד השרון]. הצבא הפולש חצה את כביש 4 בשעה 12:35 אחר הצהריים, כך על פי גורמי המודיעין. קולות הלחימה הגיעו עד לשכונת קזן רמב"ם, כאשר נדמה שהצבא האויב מפוצץ את גורדי השחקים בקו החזית. לפי שעה, ייתכן כי כל הוד השרון נפלה לכיבוש.

נכון לעכשיו לא ידוע לנו על הרדופים ופרחים. עדכונים בהמשך.

גרשיים2.svg

—ארכיון רעננה‏[2]


ברוידא, האיש בעל שם המשפחה הכי לא אופייני באזור, כינס את קבינט הביטחון של רעננה. בסופו של דיון ארוך אל תוך הלילה יצאה עיריית רעננה בהצהרה הרת משמעות - פלישה להוד השרון הינה בגידה בהסכם הגבולות של כפר סבא ורעננה, ועל כן זוהי עילה לצאת במלחמה כוללת כנגד כפר סבא, על מנת לכבוש מחדש את הוד השרון.

החזית בהוד השרון

למעלה - רפי סער כרמטכ"ל כפר סבא. למטה - חיים ברוידא כראש מערך ההגנה של רעננה

שלבים ראשונים - פלישת רעננה להוד השרון

ב-31 בדצמבר 2018 כבר הייתה הוד השרון כולה בידיי כפר סבא. המועצה נכנעה כמעט ללא קרב, בעקבות הרעש הבלתי נסבל שהפיקו צבא הצ'אחלות של הוד השרון עצמה. אלא שאז, בשעה 14:00 בערך, פלש גם צבא רעננה אל תחומי הוד השרון.

הצבא הרענני, שבראשו ראש מערך ההתקפה יוגב סמואל, נכנס עם פלוגת המחץ אל רחובותיה המערביים של הוד השרון, והדף משם את הצבא המקומי. הפלוגה, בנויה מאשכנזים שנשאו שלטי "השרון בידינו", התקדמה בקצב מסחרר אל פנים העיירה, ודחקה את הצבא הכפרסבאי אל מרכז היישוב, באזור כיכר מגדיאל.

רק בסביבות השעה 17:00 התעשת צבא כפר סבא (בכל זאת, הצבא צועד על שנ"ץ טוב). כוחות החמושים בקריאות נאצה הגיפו‏[3] את הצבא הרענני ושני הצבאות התבצרו במרכז הוד השרון, כפר סבא ממזרח ורעננה במערב. בשלב זה עיריית הוד השרון עדיין הייתה בהחזקת הכיבוש הכפרסבאי.

הדרג המדיני בכפר סבא הכריז על מצב חירום, ושלח את חיל הרגלים אל כביש מחלף רעננה כפר סבא צפון, כדי לנסות ולהכניע את הרעננים בביתם. אלא שהדלפת המידע על הגעתם של הכוחות, ככל הנראה על ידי המזכירה הסקסית צילה, הניעה את כוחות משמר הגבול של רעננה אל המחלף, ונוצר שם קרב ביצורים קשה (ראו פרק "החזית בכביש 4").

סיפורו של מוצב גן חבצלת

הקרבות בלב הוד השרון הלכו והתגברו. הצבא הרענני דחק את הכפרסבאי לאזור מצומצם סביב בית העירייה. ביום החמישי למלחמה, ה-4 בינואר 2019, נותר רק מוצב אחד של כפר סבא בהוד השרון - מוצב גן חבצלת.

בכדי להבין את סיפורו של מוצב גן חבצלת יש לחזור מעט אחורה ולהבין את תמונת המצב. מערב הוד השרון ומרכזה נפלו מהר מאוד לכוחותיהם של הרעננים, שכן הם באו עירניים ורעננים‏[4]. מערב הוד השרון עדיין הוחזק אצל הצבא הכפרסבאי, שהשתמש בשרשרת ארוכה של גני ילדים מצפון לדרום המועצה כגדר חיה כנגד הצבא הנוקש בדלת. מטרת צבא רעננה הייתה לכבוש מידי צבא כפר סבא את עיריית הוד השרון ובכך לספח את הוד השרון לעצמם, אולם העירייה עדיין נמצאה בתחום שלטון כפר סבא‏[5].

מוצב גן חבצלת היה המזרחי ביותר מבין כל גני הילדים שהיו בשליטת כפר סבא. בימים הראשונים למלחמה הלכו ונפלו כל המוצבים הכפרסבאיים בהוד השרון מלבד אחד - מוצב גן חבצלת. הגן היה בדיוק מול בית העירייה, וכל עוד נשאר עומד, לא יכלו הרעננים לחדור ולפרוץ לעירייה.

המוצבים המערביים יותר נכבשו על ידי הצבא הרענני אך ללא שבויים, שכן הכפרסבאים (כמו כל אדם שפגש פעם ערס) נסוגו מהר מאוד מאזור האלימות אל תוך מוצב גן חבצלת. כך נוצר מצב שכמעט כל צבא כפר סבא וצבא רעננה נלחמים זה בזה על שפת המוצב, ללא תוצאה. למה רק כמעט? שכן שארית הצבא נלחם על גבול רעננה-כפר סבא צפונית משם (ראו פרק "החזית בכביש 4"‏[6]).

במשך שבוע שלם נמשכה הלחימה ללא תוצאה אמיתית. צבא רעננה ישב בצד אחד של גן חבצלת והצבא הכפרסבאי התבצר בתוכו. כל ניסיון של הרעננים להתקדם פנימה נבלם על ידי הכוחות החבויים. על כן הטילו הרעננים מצור על הגן בתקווה שיצליחו להכניע את הכפרסבאים, אולם הם לא ידעו שכפר סבא מקבלת סיוע אווירי - מסוקים של צבא ראש העין העבירו אוכל באמצע הלילה אל תוך בית העירייה ומשם למוצב. כך הצליחו לשרוד הכוחות הכפרסבאים שבוע שלם במוצב.

אלא שכמו תמיד, הם נאלצו לשגת בעקבות לחץ מבית. בכפר סבא החלו הפגנות כוללות כנגד המלחמה, בדרישה "להחזיר את הבנים הביתה", אף על פי שהצבא הורכב מבערך 70% נשים ו-30% בעלים ממורמרים שהוכרחו לבוא. יו"ר ארגון "כפר סבא לכפרסבאים - שחררו את הוד השרון למען השם" (בראשי תיבות: כסלשאהשל"ה), נאם מול עשרות מפגינים בכיכר העיר. בנאומו קרא לצבא "לצאת מהבוץ ההוד השרוני" ו"להחזיר את הכוחות הביתה לפני שיהיה מאוחר". הנאום סחף אחריו רבים, ויחד הם הלכו להפגין נגד ביבי, כי זה מה שעשו באותה תקופה. ולאחר מכן חזרו להפגין מול ביתו של רפי סער, ראש עיריית כפר סבא.

בסופו של דבר נאלץ סער להתקפל למחאות, ובאישון לילה ובבושת פנים נסוגו כל הכוחות הכפרסבאים מהוד השרון. הנסיגה העירה מהשינה את הכוחות הרענניים באנחה כללית של "אחחחח מה יהיה עם המדינה הזאת גיתית?" שנשמעה בכל השרון. מיד כשהתעוררו, שטפו פנים והרגישו רעננים‏[7], יצאו בקריאות צהלה, יריות באוויר ושירה גברית (או אולי זה היה בעצם מטייבה הסמוכה?). אך צבא רעננה לא זכה להצלחה לאורך זמן רב.

צבא האמת של הוד השרון

ערך מורחב – צבא האמת של הוד השרון
תמונת המצב במלחמה נכון להיום (15.03.2024)

כאשר נמלטו הכוחות הכפרסבאיים מהוד השרון בראשים מורכנים נראה היה כי זהו סופו של ניסיון סיפוח הוד השרון לכפר סבא. צעד שהחל על ידי ראש עיריית כפר סבא רפי סער בסוף הוביל לשליטת המעצמה היריבה, רעננה, על הוד השרון. סער עצמו חשב כי זהו סוף הקריירה הפוליטית שלו, וכבר עמד לברוח מהמדינה כשבתיקו כל הכסף מקופת העיר, כשלפתע שינוי התרחש.

השלטון המוחלט של רעננה על הוד השרון, שארך יום אחד בלבד, היה מר עבור התושבים הילידים: רעננה הטילה ארנונה כבדה, הפכה חצי מהחניות לחניות נכים, ביטלה את כל האוטובוסים בין 2 ל-4 כי זה "מפריע לשכנים", הכריזה על בנייה של רכבת קלה במרכז העיר בצורה כזו שתחסום כל רחוב בהוד השרון ורצחה באופן שיטתי אנשים בעלי מוצא אתני אסייתי. מסיבות אלה, חוץ מהאחרונה ממנה לא ממש היה אכפת, התאגדו תושבי דרום הוד השרון לצבא מחתרתי בשם "צבא האמת של הוד השרון", בהנהגת הצל.

בניגוד לצבא רעננה, שהיה ממוסד ואלגנטי, צבא האמת הורכב בעיקר מערסים תושבי השכונות הדרומיות. בבוקר ה-14 בינואר 2019 נשלחה איגרת מפי אלמוני מטעם "צבא האמת של הוד השרון" אל ראש עיריית רעננה וראש מערך ההגנה חיים ברוידא, שתוכנה היה: "בני זונות אנחנו נזיין תכוס של האמאמא שלכם בניזונות מזדיינים. אם לא תשחררו את הוד השרון אנחנו נבוא ונזיין אותכם ואת הצבא שלכם כוסאוחתוק מניאקים בני שרמוטה".

כמובן שהצבא הרענני לא לקח זאת ברצינות, וחבל שכך, כי בבוקר של ה-15 בינואר הגיע צבא ערסים לבוש שחורים ושרשראות עם הכיתוב "חי" אל מעוזות שלטונות רעננה בדרום הוד השרון והם, פשוטו כמשמעו, זיינו להם את הצורה. צבא רעננה, שלא היה מוכן כלל לתרחיש כזה, שלח מיד כוחות אל הדרום כדי להדוף את צבא האמת, אך גם הם נפלו קורבן לזיון.

באותה מהירות שבה השתלטו רעננה על הוד השרון, כך הם נמלטו בבהלה מאזור דרום הוד השרון שבו הערסים מצבא האמת פשוט זיינו את כל מי שנקרה בדרכם. רעננה התבצרה במרכז המועצה, בעוד דרומה היה נתון לשליטה הבלתי ממוסדת של צבא האמת. באותו זמן בדיוק הבינו מנהיגי כפר סבא כי זוהי ההזדמנות שלהם להיכנס חזרה להוד השרון, ואולי גם להעיף משם את הרעננים.

הברית בין כפר סבא לצבא האמת

בין ה-16 ל-23 בינואר חיכה רפי סער לתזמון המתאים לפנות אל צבא האמת. באותם ימים קיבעו הארגון את עצמאותם כמיליציה בלתי חוקית, הכריזו על השיר "אין יותר מועדונים" כהמנון ועל הנרגילה כמאכל הלאומי. לעומתם הרעננים התאמצו לבסס את החזקתם בצפון הוד השרון. כך נוצר שבוע וקצת של מתח שקט בחזית הדרומית, בעוד שבחזית על כביש 4 כבר כבשה כפר סבא את ביתו של נפתלי בנט (ראו פרק "החזית בכביש 4"‏[8]).

ב-23 בינואר 2019, יום רביעי גשום וסגרירי, יצא רפי סער במעטה של זקנה בלה וממוצעת בכדי לא למשוך תשומת לב, מוקף במאבטחים וצלפים מכל צדדיו. הוא צעד בתוך רחובות הוד השרון בתוך החלק השייך לרעננה והגיע אל גדר הגבול, שהורכבה משלטי כאן בונים, מהם הזמינה העירייה כפול בטעות בשנה שעברה וספסוף יש להם שימוש. הוא השתמש ביכולות האקרובטיקה המרשימות שרכש כאשר היה ליצן החצר של בוז'י הרצוג בשנות ה-80, וקיפץ בקלילות מעל הגדר. מכשהיה בצדו השני של הגבול התקדם בזהירות אל מבנה המתנ"ס העירוני, ששימש כמפקדת צבא האמת. בשלב זה החליף סער את תלבושתו לתלבושת של ערס ממוצע, עם נעלי אדידס, מכנסי אדידס, חולצת אדידס וכובע נייק. בצורה זו אף אחד לא חשד בו כאשר נכנס אל משרדו של ליאם‏[9] ערסי, מנהיג צבא האמת.

ליאם ערסי.

במשרדו חשף את עצמו סער. הוא הציע לערסי עסקה: צבא האמת יעסיקו את הרעננים ובזמן הזה כפר סבא תפרוץ ותהדוף את הצבא הרענני ממזרח. בתמורה, הוד השרון תשוחרר ואזרחיה יזכו באזרחות כפרסבאית יחד עם כל ההטבות שבאות עמה - לשבת בבתי קפה פלצניים, לקרוא הארץ, לירוק על מזרחים וכמובן היכולת להתקיים אך ורק מאכילת שסק.

ערסי הסכים לעסקה ויחד כפר סבא וצבא האמת יזמו את מבצע קדש וקפוץ. במקביל לתכנוני המבצע, הקרבות העזים בצפון נמשכו ורעננה כבשה את השכונה הירוקה כפר סבא (ראו פרק "החזית בכביש 4"‏[10])

מבצע קדש וקפוץ

מבצע קדש וקפוץ נפתח ביום 24 בינואר. בשעה אחת עשרה בבוקר, עם השכמת צבא האמת‏[11], נשמעה קריאת המלחמה לעבר גבול רעננה-צבא האמת. בכל מועצה אזורית דרום השרון נשמע קולו האימתני של ערסי קורא "בני זונות - אנחנו באים לזיין אתכם!". הצבא הרענני מיד התקומם, ובפחד מן המבושש לבוא שלח כמעט את כל כוחותיו אל גדר הגבול, מצוייד בכדורי "אנטי-זיקפה" כדי למנוע את הזיון המבוקש.

עם שליחת הכוחות בהוראתו של ראש העירייה ברוידא, תקף צבא כפר סבא בעוז את צפון הוד השרון. הכוחות הצפוניים, שלא היו מוכנים להתקפה, בדיוק עישנו גראס במוצב בית ספר עתידים. עם הישמע קולות הצבא הקרב, היו בטוחים חיילי רעננה כי הם נתפסו על ידי הרשות המרכזית ללוחמה בסמים (רמל"ס). ברעננה, עיר הסחים, גראס נחשב לסם כבד ולכן הם מיד נבהלו והתחבאו מתחת לשטיח.

הכוחות הכפרסבאים כבשו בקלות את חלקה הצפון-מזרחי של הוד השרון, ועמדו להמשיך אל מרכז הוד השרון, אך לפני זה התכוונו לכבוש גם את מוצב בית הספר עתידים. בתחילה נכנסו בזהירות אך מכשלא הבחינו בכוחות הרענניים, שכאמור התחבאו מתחת לשטיח ועישנו גראס, זרקו את הסוואותיהם והחלו לפצוח בדיבור קולני על כמה שרוגל אלפר כותב יפה בהארץ. ברגע שהרעננים זיהו את הכפרסבאים הם עטו מחוץ לשטיח במהלך פזיז ביותר והחלו לתקוף את הכפרסבאים ללא הפסקה, ככל הנראה תחת השפעת סמים. אף שהכוחות הרענניים היו בכוח מיעוט, הם הצליחו להסיג את הכפרסבאים, בעיקר מכיוון שגם הכפרסבאים הם סחים ופחדו שהסמים של אויביהם ישפיעו עליהם והם יתמכרו. כל הכבוד מערכת החינוך הישראלית!

אחרית דבר

מאז מבצע קדש וקפוץ נשמר הכאוס ברחבי מחוז השרון, ומצב המלחמה נותר כשהיה: כפר סבא שולטת בצפון מזרח הוד השרון, רעננה במרכזה וצבא האמת בדרומה. מספר פעמים ניסו הכוחות השונים לחדור את גבולות אלו, אך לשווא.‏[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אני לא צוחק. ברצינות אני מספר רק את האמת.
  2. המשך המכתב כולל תכנים מיניים שהוסיפה מזכירת העירייה בעת העברת המכתב. חרמנים יכולים למצוא אותם באתר הארכיון
  3. למען האמת, לא ברור לחלוטין מה פירוש המילה "להגיף", אבל היא פשוט נשמעת מתאימה. תדמיינו את זה איך שבא לכם
  4. חה!
  5. תאמת שאין לי מושג אם עיריית הוד השרון נמצאת במערב העיר או במזרח אז אני פשוט מהמר פה
  6. כן אנחנו נגיע לשם, דקה!
  7. אולי די עם הבדיחה הזאת?
  8. אנחנו נגיע לזה עוד שנייה!
  9. ליאם במלעיל. יעני ליאאאם
  10. אם כל כך דחוף לכם פשוט תדלגו לשם!
  11. הצבא צועד על שמונה שעות שינה
  12. סתם התבדחנו. אין פסקה "החזית בכביש 4". אכלתם סקאם!