משתמש:Pashute/שלום

ברצינות, אין להתייחס לשום דבר שמופיע באתר.

שלום (אנגלית: Piss יידיש: שולם ערבית: סלאמאת) הוא ביטוי שנוי במחלוקת.

לפי מאמיני השמאל, השלום הוא אידיאל של סובלנות ומאבק מעמדי מגדרי שוויוני ברוע, נגד גזענות ותוקפנות של ימנים פשיסטים. המאבק למען השלום הוא למעשה מלחמה באלימות ומסע עקוב מדם להכחדת אויבי השלום כלומר הימניים. השמאל מזדהה עם שלום זה ועל שמו הוא נקרא (בשיכול אותיות: שמול - שלום). שר החנוך שלהם נקרא שלום חנוך. לפי אמונתם, הגורם למלחמה הוא חוסר הפשרנות של הימין ושלום עושים עם אויבים (חוץ מימניים), וניתן להגיע מיד וללא שהיות לשלום על ידי פשרות או, אם לא פשרות אזי ויתורים חד צדדיים, עד שהצד השני, שאיתו יש להזדהות כאשר הוא נלחם בנו, יופרד מאתנו מרצונו הוא. לכן 'מחנה השלום' הקים ארגון שנקרא שלום עכשיו. בינתיים כאשר נפגעים מי מהצדדים (ואין לחלק ולדבר על 'תוקפים' או 'נפגעים' ולא על אויבים ולא על העמים או הדתות המעורבים) יש לציין שאנשי השלום הותקפו בידי אויבי השלום.

מאמיני הימין מסכימים עם השמאל שמדובר בתהליך עקוב מדם, אך לדעתם השלום צריך להיות 'שלום שלום' ולא יותר. גם לדעתם ניתן אמנם להגיע לשלום על ידי פשרות וויתורים, אבל אצלם הכוונה לפשרה קואליציונית עם החרדים וויתור על תיק הבריאות. לפי הימין שלום וביטחון ניתן להשיג על ידי קניית אי יווני או אמירת נאצות וגידופים באתרי תגובה במרשתת.

ישנה תנועת מרכז שאינה ימין ואינה שמאל בראשות שלום דומראני (הנקרא על שם תהליך אוסלו), הדוגלת בשיטות השולחות את המתנגדים לעשות שלום במרומיו ולנופף אלינו משם.

החל בשנת 1994 נערך ניסוי מדעי ומחקרי מעניין שנקרא 'תהליך השלום', בו הוכח לשביעות רצונם של כל הצדדים הן הימין הן השמאל והן המרכז, ומעל ומעבר לכל ספק שכולם צדקו. לזכרו הוקם מרכז פרס לשלום. בהפגנה למען מלחמה באלימות, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי מנוול יהודי. בשנה שקדמה לכך נערך טקס מרשים של הצתת יערות ופיצוצי אוטובוסים ותחנות (תודו שזה יותר מרעיש ויותר מרשים ממופע זיקוקין, ומשאיר תמונות יחודיות) שהסתיים בפיצוצים מהונדסים על רקע הפסוק: שונא מתנות יחיא, ומותו של מחבל ששמו פתחי-שקקי.

גם 12 שנה קודם לכן, במצרים, הסתיים תהליך שלום אחר. אך כולם כולל כולם מעדיפים לא לדבר על זה. מפני דרכי שלום. נאמר רק שמומלץ כיום לא לנסוע למצרים.

שלום לילדים ובמקורות

השלום המבוגר הוא למעשה תוצאה של השלום הילדותי המקורי והפיוטי. לכן בכל גני הילדים תמיד שוררים השלווה והשלום, והילדים הכי נחמדים הם אלו ששמותיהם שלום. (אגב בתקופה התלמודית זה היה שם של בת)

שלום לבן דודי

אהלן דודי! דרישת שלום לבן! תן לו את זה ואני אקח את זה ממנו כשיגיע לתחנה המרכזית.

שלום ולהתראות

שלום ולהתראות יצאו לטיול. בדרך פוצצו להם האוטובוס. מי נשאר? ומי הרע בסיפור? (נכון: התקשורת אשמה)

אי השלום

אי השלום הוא חלקת אדמה בשטח ישראל, מוקפת גדרות תיל (זוהי הגדרתו של 'אי', לא?), שניתנה לממלכה ההאשמית, למרות שכשהיא ניתנה להם, הם עדיין לא היו האשמים. מטרת האי היתה להזכיר לכולם את אי-השלום השורר בין שתי המדינות. הדבר בוצע על ידי כך שהם שמו במרכזו דגל ירדני ענק, ועליו סמל המדינה הערבית שתקום בבית הלאומי היהודי, ובתנאי שלא יפגעו זכויותיהם של מי שאינם יהודים בבית. בהמשך טקס אי-השלום, טקס רב רושם, הגיעו ילדות קטנות מבית שמש לאי אי-השלום ושם נורו שבע מהן, אחת אחת, אל מותן מטווח קצר, בטרם הגיען לגיל בת מצוה. מותן ושמותן אינם חשובים, לעומת שמו של לוחם החופש הנודע שהשתחרר ונואם כיום נאומי שלום על ישראל. מלך ירדן הגיע ארצה והתנצל בפני הורי הבנות, ובנו של מלך ירדן התנצל אחר כך בפני הרוצח ובני כפרו על כך.

שלום על ישראל

שלום על ישראל הוא שמו של בית הכנסת העתיק ביריחו על שם הפסיפס שהשחיתו שני חיילים, שלום על, וישראל (שם משפחתו לא ידוע). בעקבות הקשקוש על הפסיפס, וכדי לפצות את המתפללים על אגמת הנפש (הגבאי קיבל התקף לב ואושפז!) החלו לומר בסוף הקדיש: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. אך בעקבות הרבי המזמר המילים שונו והם כיום:

עושה שלום במרומיו,

הוא יעשה שלום עלינו.

ועל כל ישראל אימרו: אמן.

וכך יצא שאף פעם לא עושים שלום על כל ישראל, אלא רק אומרים אמן.

נשיא המדינה רובלין ריבלין תיקן להם תפילה כדי שלא יעשו שלום רק על ישראל, אלא גם על כל העולם ועל כל כולם, כדי שהוא יוכל להיות הנשיא של כולם. הבעיה, כך התברר, היא, שכשעושים שלום רק על ישראל, האויב, (שהוא כבר לא אויב) לא יעשה שלום, ואז אנחנו בבעיה. כדי לפתור את זה רובי ריבלין (שבהתחלה היה כולי ריבלין, אבל בגלל שהצנע מיעט את עצמו ונהיה רק 'רובי ריבלין') המציא את הרעיון הגאוני שכשיהיה שלום כדאי שגם הצד השני יעשה שלום, דבר שעד אז לא נלקח בחשבון.

התהליך

תהליך השלום הוא תהליך פשוט. הנוסח נמצא בסידור הגן לכל גננת:

קודם לשלום תעמוד הגננת מלא קומתה, ושני הילדים יעמדו במקומם על ידה

וטוב שהסייעת תעמוד לידה. ויבדקו היטב היטב שאין מצלמות

הגננת אומרת לשני הילדים: אימרו שלום יפה!

אחרי זה לוחצים ידיים ומחייכים.

ונהגו הילדים לומר זה לזה בשעת הפרידה: ונראה אותך בחוץ אחר כך בלי מדים.