משתמש:Shagiss/מפלגת העבודה
"מפלגת העבודה" היא סדרת דוקו-דרמה ישראלית, שהופקה כספין-אוף לסדרת הטלוויזיה המצליחה "משפחת נתניהו". הסדרה עוקבת אחרי חברי מפלגת קש הנקראית "מפלגת העבודה" ומעלליהם בכנסת ישראל.
זוהי סדרת הספין-אוף הראשונה שנוצרה לסדרה "משפחת נתניהו", ובעקבות הצלחתה נוצרה גם סדרת הטלוויזיה "יש עתיד: כחול לבן", העוקבת אחרי מעלליהם של יאיר לפיד ובני גנץ.
עלילה
עונה ראשונה
בעונה הראשונה מוצגים בעיקר קטעי ארכיון. בקטעי הארכיון ניתן לראות את דוד בן-גוריון, אדם ממוצא רוסי המתמודד על ראשות הממשלה הראשונה של מדינת ישראל תחת מפלגת קש שנקראית "מפלגת מפא"י", והיא המפלגה היחידה שמתמודדת בבחירות וגם מנצחת אותן. בקטעים שמוצגים לראשונה בסדרת הטלוויזיה, רואים את שני כובעיו של בן-גוריון: בכובעו האחד כראש ממשלה, הוא מייצג ממלכתיות ומנהיגות; ואילו בכובעו השני - הוא מייצג רוסי שיכור וגזען שאוהב להתנכל לתימני מעברות. בן-גוריון מרגיש לעתים תכופות כאילו המדינה הקטנה שבנה חומקת לו מבין האצבעות, כאשר עוזרו שמעון פרס מנסה לחתור תחתיו ולחטוף מידיו את הנהגת המדינה. בכל פעם שבן-גוריון מגיע אל משרדו ורואה את שמעון פרס יושב על כס ראש הממשלה, הוא לוקח עיתון "מעריב" מגולגל ומצליף בראשו של פרס עד זוב דם. בשלב מסוים, בועט בן-גוריון בעכוזו של פרס אל מחוץ למשכן, ומנהל את המדינה לפי ראות עיניו. במהלך שנות ה-70, במהלך "האפי האוור" במשרד ראש הממשלה, קורס הכבד של בן-גוריון כתוצאה משכרות-יתר והוא מת במקום. מזרחים רבים ששומעים על מותו יוצאים במחולות ממעברותיהם, וב"מפלגת מפא"י" מתחילה המלחמה הפוליטית הראשונה על יורשו של בן-גוריון בין פרס למשה השרת, שרתו של בן-גוריון. לאורך העונה רואים את שמעון פרס מנסה בכל מחיר להשיג את כס ראש הממשלה, אך ללא הצלחה: פעם אחר פעם, נכשל פרס בניסיונותיו לכהן כראש הממשלה. בשנות ה-80 המאוחרות, נפתחת צוואתו הסודית של בן-גוריון ובה מכתב שלו חיכו כל חברי "מפא"י": במכתב מתאר בן-גוריון את מי מחברי המפלגה אהב הכי הרבה. הוא מדרג את כל חברי המפלגה, ובמקום האחרון הוא מציין את שמו של שמעון פרס. עוד מוסיף בן-גוריון דרישה לצוואה, והיא לדאוג למנות את איציק רבין במקום ריאלי ברשימת המפלגה, במטרה שהוא יהיה יושב ראש המפלגה. רבין, שהיה דגנרל מוביל בצה"ל, ממשיך את דרכו של בן-גוריון באפליית מזרחים, ופרס - שמזהה זאת - מחליט להתנקש ברבין באמצעות תימני מחמד ואקדח קפצונים. פרס נפגש עם יגאל עמיר, תימני מכרם התימנים, ונצפה מספר פעמים אוכל איתו לחוח. בשלב מסוים מעביר פרס מעטפה מלאה בכסף וקפצונים לידיו של עמיר, ומבקש ממנו לירות בראש הממשלה רבין. עמיר, שחווה את אפליית המזרחים, יוצא אל כיכר מלכי ישראל ויורה ברבין 3 קפצונים בחזה, אחד מהם פגע ברגלה של מירי אלוני ולימים גרם לכריתתה. פרס שעמד בסמוך לעמיר נס על נפשו בהיסטריה וצעק "רוצח, רוצח", עמיר נעצר ורבין נשלח אל אזור 51 לנתיחת גופתו. אירוע זה היווה נקודת שבר במעמדה של ממשלת ישראל, אך פריצת דרך במעמדו של שמעון פרס: פרס מונה לראש הממשלה הזמני, בפעם הראשונה והאחרונה בחייו.
עונה שניה
העונה השניה נפתחת עם עליית בנימין נתניהו לשלטון ולאחר חטיפתו של איציק רבין אל אזור 51. רוב התיעודים בעונה זו מבוססים על צילומים ביתיים של משפחת לפיד ומרב מיכאלי. חיילת בוגרת גלל"צ, מרב מיכאלי, עושה מעשי סליז בתקשורת ביחד עם בן זוגה דאז, יאיר לפיד. בליל ה-4 בנובמבר 1995, כשהשניים מכורבלים במיטתו של לפיד בבית טומי לפיד האב, מחליטה מרב שכשתגדל היא תרוץ לפוליטיקה. לפיד מבקש ממנה שתפסיק לדבר ויגלגלו ביחד עוד פייסל, אבל היא נעמדת על המיטה וצועקת: "אני אהיה ראשת ממשלה". בשלב מסוים לפיד לופת את אגנה ומפיל אותה לאחור, השניים מתנשקים ומתנים אהבים על רקע יעקב אילון מדווח על "הירצחו" במרכאות של איציק רבין. במסגרת עבודתה בתקשורת, מרב מיכאלי פוגשת את שלי יחימוביץ', וביחד השתיים מקימות את "מפלגת העבודה", שמספחת אליה את פליטי מפלגת מפא"י. יחימוביץ' מביאה עמה כבל ומיכאלי מביאה עמה מזרחי, וביחד הן מקימות את "הבית של העובדים".