רמי לוי
רמי לוי הוא למעשה אבנר קנר בתחפושת. כך מחלק קנר את חייו לבין היותו אבנר קנר, מוזיקאי וירטואוז מרוחק, מופנם ושקט, לבין היותו "רמי לוי", איש עסקים עממי ולבבי שכולם (פלוס-מינוס) אוהבים.
ביוגרפיה
במהלך תקופת הצנע במדינת ישראל, כשהיה עוד ילד, הקפיד קנר לצפות בטלוויזיה ולבהות בשר הקיצוב, דב יוסף. הוא נהג לבהות בו דקות ארוכות ולהשתאות לנוכח מראהו המוזר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת. אבנר הקטן, שנהג בשיטתיות לא לשמוע להוראת אמו לא לפתוח את הדלת לאנשים זרים, פתח את הדלת, ובפתחה התגלה שלמה ארצי, חמוש בסינגולדה, מגבת ובקבוק מים מינרליים. ארצי ביקש מקנר הנבוך להתיישב ליד הפסנתר ולנגן מנגינת רקע קליטה, בעוד סינגולדה ילווה בגיטרה וארצי ישיר מילים מאולתרות.
כך, בדרך הקשה והצינית ביותר, הבין אבנר עוד בילדותו את החוט המקשר בין מוזיקה לעסקים.
הנה דוכיפת יושבת לפסנתר /
העננים מחייכים לנו רכות /
תכף אקום, אכין לנו קפה /
ואקרא לך מתוכו כל מיני עתידות /
בנאדם, בנאדם, בנאדם /
מגושם במחוותיו
זו הדרך שלו לומר לך: /
אוהב. /
את מישירה מבט אל הג'ינס /
הג'ינס מרופט, אני קרוע מבפנים /
מרגיש כמו אחד שהוא שבוז ומשביז /
אז את פותחת ת'רוכסן ומגששת דרכים /
בנאדם, בנאדם, בנאדם /
מגושם במחוותיו
זו הדרך שלו לומר לך: /
אוהב. /
בנאדם, בנאדם, בנאדם /
מחבק חסרונותיו /
בלי ציפייה להצלחה, /
בלי כוונה להתאכזב.
תחביבים ושאר ירקות (ב 0.99 ש"ח כמובן)
רמי-אבנר חובב גדול של נגינה בכל כלי הנגינה מכינור ועד טנור, מגיטרה ועד... חלב טרה. בכולם הוא מפגין יכולת וירטואוזית, כאשר הוא מוורטאז על הבס כל קהל שומעיו מזיל דמעה ושואל איפה אפשר לקנות כרטיס לשרית חדד. בעת שהוא אינו מנגן הוא כותב לחנים מופלאים ומזעזעים לכל דורש וחוקר. מן המפורסמות שהוא הכותב של הלחן לשיר האלמותי "מדרגות לגן עדן- הגירסה הפנטומימאית" וכן את הלחן של "אלטע זאכן, אלטע זאכן מוכרים הההכל מוכרים הכללל אלטע זאכן" שתפס כלהיט בינלאומי בערים חדרה, ראשון לציון ולונדון-תחתית.
ירקות (ב 0.99 ש"ח כמובן)
חציל הינו הירק האהוב על אבנרמי, היותו יצירת אומנות ומקור כל הרוע בעולם משקף את הדואליות המופשטת ששוכנת בעמקי נשמתו של כל אחד בכלל ובנשמת רמיאבנר בפרט. מומחים לחקר הרמיזם (רמז: רמזים במרוקאית), טוענים כי חצי מהחציל הוא חצי עם אות נוספת המכונה לטענת מומחים לחקר הלשון- ל'. חצי מלמד זה ל' וחצי מ', מכאן שהמילים חציל וחצימ הם הנוסחה הסודית של יצירות אומנות מתקדמות (Progressive בשפה כלשהי המדוברת איפשהו). שכן ניתן לראות כיצד בתהליך היצירה המופשטת נוצרת טרנספורמציה ייחודית ההופכת את האות ל' לאות הבאה אחריה- מ'! את סוד דבר יצירת-היצירה-המופשטת-מתקדמת גילה פרופ' אבנר לוי לחברו הטוב קומפ' יוני רכטר בעת שגילגלו שיחה וג'וינט על מרפסת ביתו של נוחי דנקנר לשעבר (נוחי, לא הבית).
ההצלחה העסקית
בשנת 2002 חווה אבנרמי התגלות מפעימה שבה נחשף בפניו הסוד הנורא: כל העשירים הם חזירים קפיטליסטיים המוצצים את דמנו ואז מנסים למכור אותו בשוק השחור. רמי ראה בכך גילוי קשה של גזענות מבחילה, שכן השוק השחור מרמז על מהותו כפונה למזרחיים דווקא ולכך לא היה מוכן. הוא החליט באותו יום (זה היה לילה אבל לא ניתפס לקטנות), שהוא יקים רשת קמעונאות חדשה שבה ידפקו את הצרכן קצת פחות משאר הרשתות. הקונספט של הקשת היה כזה: קנה מוצר ב1 ש"ח ספר לכולם שקנית ב2 ש"ח ומכור את המוצר ב3 ש"ח, אכן קונספט מהפכני לעומת שופרסל למשל שעשו אותו דבר רק עם 2-3-4 או 4-4-2 כפי שהוכיח בצורה מתמטית מופשטת הפרופסור אלון מזרחי. שמירה על מתח רווחים נמוך ובולשיט גבוה הביאה לרווחים בינוניים, עד שבשנת 2008 כבר היו ברשותו של אבנרמי 3.58 סניפים שהניבו לו 9.99 מיליון ש"ח בשניה (בעצם בשנה אבל עזבו אותי כבר). או כמו שהגדירה זאת המומחית לענייני צרכנות ג. יפית שליט"א: "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ו(סל מוצרים) יקר!". נ-ק-ו-ד-ה.