ט"ז בכסלו
- "זה החג הכי חשוב באיסלם"
- ~ ערפאת העזתי על ט"ז בכסלו
- "המים ניצלו, לו שבתאי צבי היה טובע, הים היה נקרע לשניים בכדי שיינצל"
- ~ מאמין פנאטי של שבתאי על נס ההצלה מטביעה
- "ליהודים היה נס במים (קריעת ים סוף), גם לנוצרים (ישו הלך על הכינרת) ועכשיו למוסלמים"
- ~ מחמוד אחמדינג'אן על הנס
ט"ז בכסלו הוא חג מוסלמי הנחוג לזכר הצלתו של שבתאי צבי מטביעה בשנת ה'ת"י, חג זה הוא המקבילה המוסלמית לחג המולד הנוצרי.
רקע היסטורי
- ערך מורחב – חג המולד
בשנת ה'ת"י החליט שבתאי צבי ללכת על הכינרת, בדומה לישו. אולם להפתעתו הרבה הוא גילה שהוא אינו יכול ללכת על המים והתחיל לטבוע ולפרפר בין חיים למוות. דייג מקומי שעבר בסירתו באיזור ראה את שבתאי ושלח לו חבל להעלותו לסירתו. כעבור כמה דקות הגיעה הסירה אל החוף והדייג הכין לשבתאי צבי תה עם נענע בכדי שינוח ויאזור כוחות. בשנה שלאחר מכן החליט שבתאי צבי שהיום הזה יהפוך לחג לזכר הצלתו.
מעמדו של החג
בהיות שהחג קשור בנס שנעשה לשבתאי צבי ישירות, נחשב החג כחג הקדוש ביותר למאמיני שבתאי צבי. בהיות ששבתאי צבי התאסלם, הרי שמאמיניו היום הם רק מקרב המוסלמים. בעיני מאמיניו חג זה קדוש יותר מן הרמאדן ודוחה אותו. כך, המנהג לשתות תה עם נענע ביום ט"ז בכסלו מתקיים גם בשנים בהם חל חודש כסלו ברמדאן.
מנהגי החג בכעבה
- שבתאי צבי, השוכן כבוד בכעבה שבמכה, חוגג את החג בצורה מיוחדת. בערב החג בשעה 2 בדיוק מפעיל שבתאי צבי צפירת אזעקה המסמלת את כניסת החג, מרגע זה נאסרת המלאכה אצל המאמינים.
- שבתאי צבי מכין תה עם נענע למאמינים ומספר להם את סיפור הנס עד כשעה לפני שקיעת החמה. יש לציין שגם בשנה בה חל הרמאדן בכסלו, מותר למאמינים הנמצאים בכעבה לשתות תה ולאכול בערב החג החל מהשעה 2.
- כשעה וחצי לפני שקיעת החמה מגיע מטוס המטיס את שבתאי צבי לכינרת. שם הוא מנסה ללכת על המים, בתקווה שאולי השנה הוא יצליח.
- עד היום, מסיבות לא ברורות, טבע שבתאי צבי פעם אחר פעם. אולם, בשנים האחרונות הוכנה ספינה מיוחדת ומשוכללת מבעוד מועד ששולה את שבתאי צבי מן המים מיידית. בספינה, בה יש 5 כוכבים, מגישים לשבתאי צבי תה עם נענע ו-2 כפיות סוכר.
- עם שקיעת החמה שבתאי חוזר למטוס וטס בחזרה לכעבה. שם ממתינים לו מליוני מאמינים.
- שבתאי צבי מקבל במטוס עוגה ותה.
- עם נחיתת המטוס צובאים רבים לקבל ברכה משבתאי צבי.
- שבתאי צבי ממשיך במסיבה עד אור הבוקר.
- בבוקר מנסים מספר מאמינים ללכת על המים בבריכה מיוחדת שהוכנה בכעבה. עד היום איש לא הצליח. האגדה מספרת שמי שיצליח ללכת על המים הוא למעשה גילגול של מוחמד הנביא שיבשר על בואו של המשיח שבתאי צבי.
- סירה אוספת את המאמינים ומחזירה אותם ליבשה.
- כל המאמינים בכעבה שותים לפחות 10 כוסות תה באותו יום ואוכלים ארוחות שחיתות. גם בשנה בה חל הרמאדן בכסלו נערכות ארוחות השחיתות בכעבה. המאמינים מקדימים את צום הרמאדן ביום- ליום האחרון של החודש הקודם, בכדי להשלים את היום החסר.
מנהגי החג בתפוצות
- ביום זה נאסרת עבודה לחלוטין, החל מהשעה 2 בצהרים בערב ט"ז בכסלו ועד 8 בבוקר ביום י"ז בכסלו.
- ביום זה מתפללים 7 תפילות במקום 5, הנהוגות באיסלם בימים אחרים.
- בלילו של יום ט"ז בכסלו נוהגים לשוט בסירה, לזכר הנס. מי שנמצא במקומות הרחוקים מן הים שט בסירה בבריכה.
- לאחר היציאה מן הסירה נוהגים לשתות תה עם נענע, ו-2 כפיות סוכר.
- המנהג לשתות תה עם נענע הוא גם ביום ט"ז בכסלו עצמו. ע"פ הנוהג- חייבים המאמינים לשתות לפחות 7 כוסות תה עם נענע מזריחת החמה ועד שקיעתה {אחת אחרי כל תפילה) ביום ט"ז בכיסלו, זכר לנס. המהדרים שותים תה בכמה טעמים ומוסיפים חתיכת עוגה.
שנה שבה חל חודש כסלו ברמאדן
בשנים כאלו לובש החג צביון מיוחד. ברמאדן המוסלמים צמים ביום ואוכלים בלילה.
- בערב יום ט"ז ברמאדן, בשנה בה הרמאדן חל בכסלו, החל מהשעה 2 בצהרים- נאסרת המלאכה על המאמינים.
- עם שקיעת החמה ביום ט"ו בכסלו מותרת האכילה (כבכל לילה ברמאדן). המאמינים יוצאים לשיט בסירה וכשחוזרים שותים תה עם נענע ו-2 כפיות סוכר. בכדי להבדיל לילה זה משאר לילות הרמאדן, בהם סועדים המוסלמים, נהוג לשתות בלילה זה כוס תה אחת מעבר לשאר לילות הרמאדן. המהדרים אוכלים גם עוגה, זכר לנס, במקום אכילת העוגה במשך שעות היום, שנאסרת ברמאדן.
- לפי מנהג הסונים- ביום ט"ז ברמאדן צמים פרט לשתיית 7 כוסות התה. אולם אין הגבלה לגודלה של כל כוס. בשנה זו אין מוסיפים על 7 כוסות התה ואין מוסיפים עוגה.
- לפי מנהג השיעים- בשנה זו מתחיל צום הרמאדן יום קודם, בסוף החודש הקודם, בכדי להשלים את היום החסר.במקרה זה ביום ט"ז בכסלו מותר לאכול בלי הגבלה ולא רק כוסות תה.
- במוצאי ט"ז ברמאדן ממשיכה העבודה להיאסר עד למחרת ב-8 בבוקר. נוהגים להרבות בעוגות ותה גם בלילה הזה.
החג באיןציקלופדיה
איןציקלופדיה הערבית מושבתת ביום זה עקב האיסור על מלאכה. אולם איןציקלופדיה העברית פועלת אך מציינת את ייחודו של היום בעמוד הראשי.
