GPCS

מתוך איןציקלופדיה
(הופנה מהדף GPS)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

GPCS הינה צורת הכתיב המקובלת ברב העולם ל-gypsy ass (בעברית-ישבן צועני). ל-GPCS יכולת לזהות ולחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ (בעוצמה החזקה פי 8.75 מיכולתן הדומה של ציפורים, והיכולת לרפא בני אדם ממחלת העכברת. כמו כן הוא מקור לרוב הסטראוטיפים על צוענים, והמרכיב העיקרי של ה-GPS המודרני.

השפעת השדה המגנטי על ה-GPCS (המתבטאת בעיקר בחיצ'קון יתר)

ההתפתחות האבולוציונית של ה-GPCS

לפי השערות מדענים ה-GPCS החל לפתח את היכולת לחוש את השדה המגנטי של כדור בשלהי המאה ה-19 לספירה הגרבילית כאשר החלו הצוענים להגר צפון-מערבה מהודו. כאשר הגיעו בני העדה הצוענית ליפן הבינו שטעו במסלול והחלו לנדוד לכיוון איראן. כשהגיעו לאיראן יכולת ה-GPCS לחוש בשדה המגנטי של כדור הארץ כבר הייתה מפותחת בשלמותה. כיום מדענים טוענים שיכולותיו המיוחדות של ה-GPCS נובעות ממנגנון הברירה הטבעית שכן בלעדיו הצוענים לא היו מאתרים את מסעדות המזון המהיר ברחבי העולם והיו מתים מרעב, או לחלופין, היו הופכים לטרף קל עבור חילזונות טורפים ופלטיפוסים למיניהם.


אזכור ה-GPCS בתנ"ך

משה חוצה את ים סוף תוך כדי אחיזה ב-JPCS

ה-GPCS נזכר בתנ"ך בספר במדבר, השם המקראי של ה-GPCS הוא מן, במשנה מוסבר שם זה כראשי תיבות של מאחורי הנוודים.

וילכו בני ישראל במדבר 19 שנה, ולא יגיעו לארץ כנען, ויתפלל משה ל-ה' ויאמר: "למה אתה לא עושה כלום? אתה לא רואה שהלכנו לאיבוד?", ויען לו ה': "אני עסוק כרגע, עוד 3 שלבים באנגרי בירדס אני עובר עולם, אל תפריע לי!", ויחר אף משה ב-ה' ויען לו: "אותו תירוץ כל הזמן, "רק עוד 3 שלבים באנגרי בירדס", ומה אנחנו אמורים לעשות בינתיים, לגווע ברעב באמצע המדבר? גם ככה שנינו יודעים טוב מאוד שאתה לא משהו באנגרי בירדס!"[1], ויחר אף ה' חרון גדול במשה ויאמר לו:"תאכלו תחת!" ויחכם לו וימטר מן מן השמים. ויאכלו בני ישראל מן המן לשובע, ומשה איש מלומד הוא, וישמור מעט מן המן, כי ידע את סגולותיו המיוחדות. וילך אחר המן 20 שנה, ולא יגיע לארץ כנען. ויתפלל ל-ה', ויפייסו, ויעזור ה' למשה ובני-ישראל, ויברא את השדה המגנטי.

-במדבר, פרק ג', פסוקים י"ד-י"ז


רדיפת הצוענים בגלל ה-GPCS

בראשית המאה ה-24 לספירה הגרבילית החלו הצוענים להירדף בגלל יכולותיו המיוחדות של ה-GPCS. השלטונות אשר רדפו אחר הצוענים ורצו להסתיר את הסיבה האמיתית לכך,
כינו את הצוענים כגנבים, רמאים, *צונזר*, עובדי אלילים, מזוהמים, ועוד.
שיא הרדיפות אחר הצוענים בגלל ה-GPCS התרחש בגרמניה בזמן מלחמת העולם השניה.
הצוענים נשלחו בהמוניהם אל תאי הגזים ולאחר מכן נכרתו ישבניהם ונשלחו לבתי החולים בכל רחבי גרמניה, בגלל מגפת עכברת הפרצה בעיר המלין ומשם רק המשיכה והתפשטה.
לאחר סיום מלחמת העולם השניה, הופסקה הרדיפה אחר הצוענים כליל, פרט לכמה מדענים משוגעים שרדפו אחריהם בגלל ישבניהם, אך בגלל התנאים הגרועים שבהם הוחזקו במהלך מלחמת העולם השנייה, התפתחה אצלם מוטציה המכונה "תסמונת ההתכונן להגעה ליעד", שבגללה כל פעם לפני שהגיעו ליעדם, עשה ישבנם "רעשים בלתי רצוניים", אך לדאבונם של המדענים כיום, אין ידוע מהו מקור התופעה, וכיצד היא עוזרת להיות מוכן להגעה.

המצאת ה-GPS המודרני

כ-50 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השניה המציאו מספר חוקרי תרבויות רוסיים אשר עשו ניסויים בצוענים את מוזיקת הקליפסו המסורתית ואת ה-GPS המודרני, כאשר חיממו GPCS בחום של 360 מעלות, עירבבו אותו ביחד עם פלדת אל-חלד מומסת בתבנית מלבנית, הוסיפו לתערובת כחצי ישבן גרביל, וקיררו את התערובת. [2].
לרוע מזלם המצאתם החדשה נודעה לשלטונות הרוסיים, שגנבו את המצאותיהם והוציאו אותם להורג על ידי כיתת יורים החמושים בבקבוקי בירה שבורים בלבד. השלטונות הרוסיים אהבו את ההמצאות החדשות שגנבו. הם קראו להן בשמות סטלין 314 וסטלין 315, אך עד מהרה התברר להם למורת רוחם שקשה לשיר ולנגן את מוזיקת הקליפסו בעודך שיכור, דבר שהפך את המצאה זו ללא רלוונטית בקרב 99.99% מאוכלוסיית ברית מועצות. אך בעוד מוזיקת הקליפסו נהפכה ללא פופולרית, הסטלין 315 נהפך לפופולרי יותר ויותר עד כדי כך שסטלין בעצמו החזיק ב-98 מכשירי סטלין 315 בצבעים שונים (שחלקם הוא המציא) [3], ועשה בהם שימוש בלתי פוסק, מבלי שידע שדבר זה יגרום לו נזקי קרינה עצומים, מה שגרם בסופו של דבר למותו.
לאחר מותו של סטלין הטיל המשטר הקומוניסטי טאבו מוחלט על ה-סטלין 315, והרג כל מי שהחזיק בבעלותו מכשיר סטלין 315, אמר סטלין 315, או חשב על סטלין 315 בלא יוצא מן הכלל, אך למרות זאת, אנשי המשטר המשיכו להשתמש ב-סטלין 315. במקביל חוליית גרבילי קרב אמריקאית שפרצה ל"כספת התוכניות הגנובות הקרויות על שם סטלין בתוספת מספר סידורי" במסגרת המלחמה הקרה כדי לגנוב את כל התוכניות שהיו שם, גנבו אך ורק את תוכנית הGPS מפאת חוסר יכולת סחיבה, והביאה אותה לאמריקה, שם קיבלה התוכנית את שמה המודרני, והופצה לכל העולם.

ראו גם


הערות שוליים

  1. חכמי המשנה טענו שתגובה בוטה זו של משה כלפי אלוהים היא הסיבה העיקרית לכך שאלוהים לא נתן למשה להיכנס לארץ כנען, וגם הסיבה למתיחה הלא מצחיקה של אלוהים עם הוצאת ה"מים" מהסלע.
  2. את המתכון המלא ניתן למצוא באתר הבית של השף אייל שני.
  3. חוקרים טוענים שאין אף עדות היסטוריות מוצקה לקיומם האמיתי של הצבעים ירוק-פוקסיה וורוד-עכבר.