או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה
- "תשיר כבר משהו!"
- ~ ג' על עוד חקירה מאומצת בשב"כ
או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה הנו כינוי לאחת משיטות החקירה המורכבות, המסוכנות והיותר שרויות במחלוקת של שירות הביטחון הכללי במדינת ישראל, השב"כ.
בעיקרה, מונה השיטה חוקר מאיים ועב שרירים בעל יכולות מוזיקליות מוכחות, אשר מאיים על הנחקר כי באם לא "יזמר" ויסגיר את המידע הדרוש לשב"כ, "יקחו אותו" מחדר החקירות למקום גרוע בהרבה. עצם האיום המרומז כי "יקחו אותך מפה" ללא הוספת פרטים, ובעצם כך מתן כר פעולה נרחב לדמיונו הפרוע של הנחקר האומלל, מהווה נשק פסיכולוגי רב עוצמה.
השיטה הוכחה פעמים רבות כיעילה פי כמה מאשר הפעלת כוח פיזי ישיר.
רקע
הפעלת שיטת החקירה לראשונה מיוחסת לאיסר הראל, ראש השב"כ הראשון ומקימו, אשר היה בעל נטיות מוזיקליות שלא היו ידועות בקרב הציבור הרחב. לפי מספר עדויות ששרדו מאותה תקופה סוערת, נוהג היה הראל להכנס לחדר החקירה ולהתיישב אל מול הנחקר ולנעוץ בו מבט חודר במשך דקות ארוכות. באם לא היה הנחקר נשבר מיידית (שהרי הראל היה חוקר מנוסה ומאיים, ולא היה נדרש להפעלת לחץ רב מעבר למבטים מזרי אימה), היה הראל, הרוסי במוצאו, קופץ לפתע על שולחן החקירות ופורץ בריקוד קוזאקי סוער תוך כדי שירת זימרות עם רוסיות ידועות.
לעיתים, תוך כדי ריקוד, היו רגליו של הראל פוגעות בראשו של הנחקר, רק בכדי למקד את חוט מחשבותיו של זה לקראת הוידוי הבלתי נמנע.
עם סיום הריקוד היה הראל מתיישב בפתאומיות על כיסו, נועץ מבטו עוד דקות מספר בנחקר המזיע מפחד ושואל בנחת, במבטא רוסי בולט: "נו, מחמוד; תשיר כבר משהו!"
ברוב המקרים, האיום המרומז במשפט כה פשוט היה מכריע את הנחקר וזה היה "מזמר" את כל המידע הידוע לו ללא מעצורים.
שיטת המחקר
כאמור, הנחקר היה נלקח לחדר מבודד אקוסטית באחד ממתקני השב"כ הידועים לשמצה ומושם בבידוד שמיעתי למשך שבע-עשרה ימים (דהיינו, הנחקר היה נשמר בשקט מוחלט) לאחר מכן, פרוטוקול החקירה היה מכתיב את השלבים הבאים:
- "זמזום טורדני" - הסוהר המוקצה למחלקה האקוסטית מתחיל בזמזום טורדני של שירי להקות בנים/בנות ("מנגו", "היי פייב" וזוועות נוספות) בכל עת שהוא עובר ליד תא החקירות. אינטנסיביות הזמזום והווליום עולים בהדרגה במהלך היומיים הקרובים.
- "קצת פטריוטיות, מה יש?" - במהלך שלב זה שאורכו כארבעה ימים מושמע בתאו של הנחקר ללא הפסקה "אוסף שירי הלהקות הצבאיות 67-82".
- "ילדים זה שמחה" - עם תום שלב זה, מושמע בתאו של הנחקר, במהלך ששת הימים הבאים, בווליום הולך וגובר האוספים הפופולריים "100 שירים ראשונים", "100 שירים ראשונים 2", "100 שירים ראשונים גרסת הבמאי", "עוד 100 שירים ראשונים" ו"עוד שירים ראשוניים סעמ עמ עמק". במהלך היום האחרון לשלב זה האורות בתאו של הנחקר מתעמעמים בקצב התואם את המוזיקה.
עם תום שלב הריכוך מגיע השלב הקריטי, החקירה עצמה.
בשלב זה, פורצת חבורת חוקרי שב"כ לבושים בצבעים עליזים לתוך החדר תוך שהם שרים בהתלהבות את שירו של אולארצ'יק "או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה". בשלב זה, הנחקר ברוב המקרים, הנו עיסה מייבבת שאינו מסוגל לתקשר מעבר לזמזום אקראי של "גבעת התחמושת" ו"בלון אדום, בלון לבן, בלון גדול בלון קטן".
באם הנחקר מתגלה כקשוח במיוחד, מתיישבים חוקרי השב"כ מולו בציפיה וטוענים כנגדו "תשיר כבר משהו" (בקאנון ובשלושה קולות). זמזום זה מצליח כמעט תמיד למוטט סופית את רוחו של הנחקר המתחיל ב"זמרה" המכילה את כל המידע הדרוש לשב"כ.
ומה הקשר לאולארצ'יק?
השמועות כי אלון אולארצ'יק הנו חוקר שב"כ בדימוס התחזקו עם פרסום שירו "או שאתה שר או שלקוחים אותך לפה" המרמז על שיטת המחקר הידועה לשמצה. ניתוח ספרותי מהיר של השיר, מעלה תוצאות מפתיעות:
התאספנו כאן הערב | |
כי לא טוב להיות בחוץ | (מראה על התדרוך המקדים לתחילת החקירה) |
להפגיש בין חור לגרב | |
כי זמנים קשים בארץ עוץ |
(טענה מוסתרת של חוקרי השב"כ על שכרם הנמוך) |
ואם יש צורה לילד | |
שונה ומשונה | (לעיתים הנחקר חובט ראשו בקיר לאחר ההשמעה הראשונה של "להקת הנח"ל - השנים הטובות" ומשנה את צורת גולגלתו כתוצאו מכך) |
לא חשוב מה שיהיה כאן | |
העיקר האמונה |
(מראה על אמונתם הקנאית של החוקרים במטרתם) |
א או א או | (זעקות כאב של הנחקר) |
או שאתה שר | |
או שלוקחים אותך מפה | (שיא החקירה) |
א או א או | |
תשיר כבר משהו |
(לחץ מתון מתגבר) |
רק עמדנו על רגליים | |
הופס וכבר צריך לרוץ | (הנחקר פלט פריט מידע מהותי המרמז על "פצצה מתקתקת") |
לייבש ביצה או שתיים | (במידה והנחקר מסר מידע שיקרי, מצביע גם על משך הפעולה המתוארך לזמני יבוש הביצות לפני קום המדינה) |
כי זמנים קשים בארץ עוץ | |
אז ישבנו וחשבנו | |
כיוונו אוזניות | (האזנת סתר לנחקר כאשר מתירים לו לנוח) |
והקלטנו פה ביחד | |
את המהומה הזאת |
(הנחקר שב וחובט את ראשו בקיר) |
וכולי. |
חומר קריאה נוסף