משתמש:Ytayti/דילמת האסיר
- "לשתוק או לא לשתוק, זאת השאלה"
- ~ אסיר על דילמת האסיר
- "תשתוק"
- ~ שבתאי צבי על האסיר שלמעלה
דילמת האסיר (אנגלית: The dilemma of the pot) היא בעיה פרדוקסלית בתורת המשחקים העוסקת בין השאר ברציונליות של הפרט אל מול הרציונליות של הכלל, בהיבטים פסיכוסומטיים וביחסי אישיות. בעברית פשוטה: אם תחשבו על זה, עדיף לבגוד בחברים, וכמה שיותר מוקדם; וביוונית מסובכת: האנטיאקסהיביטיזם של כמעט כל המיקרואורגניזמים בסטטוס פרודוקטיבי, הוא בעל נטיה לאימננטי יותר מאשר לקוהרנטיות אוניברסלית.
הגיית הדילמה
הדילמה פורסמה לראשונה בשנת 1876 למניין השנים הפורטוגזי על ידי מריל פלאד ומלווין דרשר, שני עובדי אגף התחזוקה בשירות בתי הסוהר האמריקאי, בעת ששהו בארץ במסגרת התכנית לחילופי עובדים. (תכנית לפיה ישראלים נשלחים לחו"ל בתמורה לפליטים הנשלחים ארצה). בראיון לרשת ה-BBC (רשת בריטית האוהדת את ישראל) סיפרו השניים שגרסת האלפא של הדילמה שמעולם לא פורסמה, עסקה בכלל בסוגיה "האם כדאי לבחור את המנה הבשרית או את המנה הצמחונית?", שאלה אותה שואל את עצמו כל אסיר בעודו עומד בתור בקפיטריה. כמו כן סיפרו שהדבר שנתן להם את ההשראה לשינוי הסוגייה בה עוסקת הדילמה, הוא ניסיון אונס מצד האסירים מפגש קצר עם התרבות המקומית.
הדילמה הבסיסית
דילמת האסיר הבסיסית (כפי שפורסמה ע"י מריל פלאד ומלווין דרשר) עוסקת בצמד חביב של סוחרי סמים בשם א' ו-ד'[1] אשר נעצרו יום אחד על ידי המשטרה בעוון החזקת סמים, אך שוחררו במהרה לפי נוהלי המשטרה, על פי החוק למניעת פגיעה בסחר בסמים. שמחים וטובי לב, המשיכו השניים להסתובב בעולם ולהפיץ את סחורותיהם האיכותיות לכל המרבה במחיר, אך טרם חלף לו שבוע, והשניים נעצרו בשנית, עקב חנייה באדום-לבן.
לאחר ויכוח משפטי סוער בו טענו עורכי הדין של השניים ש"לא יכול להיות שהם אשמים במעשה שכן אין להם בכלל רישיון", וש"לא ניתן להוכיח שהאוטו היה בבעלותם שכן אין לו לוחות רישוי", נשלחו השניים לחקירה אחרונה טרם שחרורם, בה ניסו החוקרים להוציא מהם מידע בעזרת מספר הבטחות פיקטיביות כמו ההבטחה לבטל להם את הטיימליין בפייסבוק והבטחת חלקה על השמש, אך משסירבו השניים לדבר, עברו החוקרים לשיטת "דילמת האסיר", שכונתה אז (בניב הערסי המקומי) "כ**אימא שך' יא חתיכת מלשן אשכנזי מסריח!!".
לשיטה זו מספר עקרונות פשוטים:
- על השוטרים לדבר אל החשודים בפנטומימה. בכך יעודדו את החשודים להביע את עצמם, בלי לפתוח את הפה, ותוך שמירה על זכות השתיקה.
- השוטרים יכולים להקות את החשודים בלי להגיד דבר, ובכך גם הם שומרים על זכות השתיקה.
- זכות השתיקה מצטברת, ואם יש מספיק ממנה, המדינה יכולה לצאת לנופש באיים הקריביים, הנקראים כך על שם הקרבנות הקבורים בחולות שם.
- בכל מקרה, בין אם השוטר פעל נכון ובעדינות הראויה לנח-נח בלתי מצוי, ובין אם לאו - והפעיל אלימות כדרכם, האסיר יכול לפנות לאחת משתי רשויות, על מנת להתנקם בשוטר.
התלבטות זו נקראת 'דילמת האסיר':- הוא יכול לפנות למצ"ח - ואז: או שיתעלמו מהתלונה שלו, או שהשוטר יזוכה.
- הוא יכול לפנות לחברת הגביה - הארגון לכפרים הלא מוכרים, והאחים דה מזרחי בראדרס ניו יורק ושות' בע"מ (נקראים כך כי באנגלית שו"ת זה לירות, ו'הע"ם' זה פקידי השומה של מע"מ). במקרה זה השוטר, או האסיר, או שניהם ימצאו את עצמם קבורים בתוך ארגז חול, כדי לקיים את הפסוק בתהלים: '...וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר!'
הערות שוליים
האסירים האחרים אמרו לי שכדאי לי עכשיו לעזוב את המחשב. אז אני בדילמה.
- ↑ השמות המלאים שמורים במערכת