נועם סוקר
נועם סוקר (אנגלית: Pleasantness Review)[1] הוא אסטרופיזיקאי. דיקן, מנהיג נשגב, יושב ראש, נשיא, מזכיר, מזכ"ל ורפד ראשי של הפקולטה לפיזיקה בטכניון. סגן יושב ראש של הקבינט הבטוחני של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. נציגה הרשמי של העשירון העליון של גאוני דור הבייבי בום.
לידתו ותחילת דרכו
נועם סוקר נולד בגיל צעיר יחסית ב-1958[2] בשטחי ישראל שבכדור הארץ[3]. כעבור שנה גילה את הירח, דבר שלא זיכה אותו באף פרס רשמי, כי הירח כבר היה ידוע באותה התקופה. בגיל 5 ידע קרוא וכתוב בשפת חרטומים.
בבית ספר בריונים לא היכו את נועם, על אף שהוא נראה חנון[4] וזאת עקב היותו נועם סוקר.
נועם התגייס לצה"ל לתפקיד של מנקה ספינות[5]. קיימת טענה שנועם ביקש מקצין מיון לשרת בספינת חלל והאחרון מצא את הדבר הכי קרוב שהיה קיים. את רוב הידע שלו בפיזיקה גרעינית נועם רכש בזמן שירותו הצבאי. הוא ישב בש"ג וקרא עיתון הארץ.
לימודים וקריירה
נועם החל את לימודיו הגובהים במכללה למורים מתוסכלים בשם "אורנים" מכיוון שהיו שם יותר בנות, אבל עקב היותו נועם סוקר, הדיקן העתידי של הפקולטה לפיזיקה הוא עבר ללמוד בטכניון. הדבר מלמד על היאוש ששרר במדינת ישראל באותה התקופה. השלים דוקטורט מהטכניון, בחסות סופר מריו. באותה התקופה לא היה מקובל שאסטרופיזיקאי יתבונן בכוכבים והם נדרשו ללבוש צווארון שמנע מהם מבט למעלה. במהלך לימודיו נועם איבד את נשמתו בתהליך של פליטה ספונטנית, כמו כל יתר הפיזיקאים.
לאחר טיולים בעולם ומלא חוויות שבעקבותם נועם נאלץ להתחתן, לגלח את זקנו ולגדל קרחת, שב נועם לישראל. תקופה קצרה לאחר החתונה, נועם ואישתו הצעירה החלו לענוד משקפיים, דבר הגרם להם לחשוב האם הם קיבלו את ההחלטה הנכונה.
בישראל נועם החל את דרכו תחילה בתור מנהיגה הרוחני של מכללת אורנים והמשך כמזכירה העליון של הפקולטה לפיזיקה בטכניון. כבר באותם השנים נועם נהג לתרגל בדיחות כשהוא יושב לבד מול המראה. יחידות סוקר ומספרי סוקר הוגרו באותם השנים.
בין הסיפורים הידועים של אותה התקופה היא פרדוקס התאומים הקרוי על שמם של ילדיו של נועם ומשבר משפחתי בעקבות צפייה לילית בלוויינים. האגדה מספרת שאישתו של נועם נתנה לו אולטימטום לפיו על נועם היה לבחור בין לילה איתה לבין לילה של צפייה בחלליות. לאחר שנועם קיבל החלטה, אישתו מיידית ביטלה את האולטימטום מחשד לשלום הבית.
מינוי לדיקן
הסיפור האמתי של הפיכתו של נועם לדיקן לוט בערפל. לפי עדותו של אחראי מעבדה 3 שהעדיף להישאר אנונימי עקב חשש לחייו, הסיפור נראה כך:
דיקנה הקודם קטן האיברים שידיו רעדו, החליט לפרוש לגמלאות כשהוא מקבל שכר מלא על כך שיושב במשרד וחולם בהקיץ על חתולים קוונטיים. דיקן זה זימן למשרדו את כל סגל האקדמאי וניסה למצוא בינם את הראוי להחליפו. הקריטריון המקורי היה כושר ביטוי ויכולת להתנסח בצורה מובנת, אבל אנשי סגל החלו להתלונן על כך שאם אנשים נטולי כל יכולת דידקטית לא מסוגלים להתמודד לתפקיד, זה למעשה פוסל 95% מכל המרצים בפקולטה.
דיקן הפקולטה החל לחשוב ולהתנדנד במקום. לא היה לו רעיון יותר טוב מלנעול את כל הסגל בחדר סגור ולהדליק, עד שיצא עשן לבן. ואז הוא העמיד את כל הסגל בשורה אחת וביקש ממתנדב לתפקיד לעשות צעד קדימה. נועם בדיוק התעטש ועשה צעד אחורה. הדיקן הקודם שמח מאוד לפנות את משרדו בהקדם מכיוון שזה פינה הרבה זמן חופשי לשחק בסביבונים.
נועם כמנהיג
נועם בולט על רקע מרצים אחרים בפקולטה בזכות כך שהוא מנסה לגרום לסטודנטים להבין את מה שהוא מלמד. בניגוד למרצים אחרים שממחזרים מבחנים, נועם ממחזר בדיחות.
נועם נוהג לפתות סטודנטים צעירים וחסרי ניסיון על ידי סוכריות, לבוא למשרד שלו. הוא מעביר איתם שיחה במהלכה הוא בודק את כושר הביטוי ואת יכולתו של הסטודנט להעביר רעיון בצורה קוהרנטית. אם הסטודנט מגמגם, מראה סימנים של פגם בדיבור, נבהל או מתחיל להראות סימפטומים של חנוניות מוגזמת, נועם בוחר בו כסטודנט מחקר שלו. אם הסטודנט נראה כמבין את החומר, אך מתקשה להסביר אותו בצורה ברורה לאדם אחר, נועם מציע לו משרת מרצה בפקולטה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ לפי אתרו האישי
- ↑ "1985" הוא שנה הנמדדת החל מלידתו של ישו ולא הגיל בו נועם נולד. יחידות של "שנה" נקבעות לפי סיבוב של כדור הארץ סביב השמש.
- ↑ "כדור הארץ" הוא כוכב לכת במערכת השמש
- ↑ מקור:תיעוד באתרו האישי
- ↑ מקור:תיעוד באתרו האישי