ספאם (מזון)
ספאם (מאנגלית: "לוּף"), הינו מאכל בשר המשמש טרולים וירטואלים להמשך קיומם. המאכל נוצר בתחילה עבור יחידת חיל-הטרולים של צבא הגנה לישראל על ידי אלפרד קורמל, עבריין מין מורשע וראש תאגיד הענק "קורמל" הנושא את שם משפחתו וג'יימס (ג'ומס) ריכרדסון, אסטרופיזיקאי שנהג לבצע ניסויים אכזריים ביצורים חיים על מנת להפוך אותם למאכל האהוב והמוכר על חיילי צה"ל, לוף.
תחילת הדרך
(נא לא להתבלבל עם "תפילת הדרך")
בשנת 1937, אלפרד קורמל, בן למשפחה יהודית שנולד בפראג ועשה עליה לישראל, ממייסדי תאגידי קורמל (גרסה שוויצרית ל"קרמל", לאחר שהיגר מישראל למועצות הברית) לקח חלק בניסוי אכזרי בו הועלתה ההשערה כיצד יגיב גרביל אם ינסו לחמם אותו בטמפרטורה של 55 מעלות. קבוצה של 45 מדענים, בראשם קורמל, חטפו גרביל מאזור 51 שבנוודה לאחר שביצעו אחריו עבודות ריגול אינטנסיביות מדי בוקר. קורמל, שהיה המפקד של הצוות, שלח 3 חיילים אמריקאים לצוד את הגרביל. רק אחד מהם שב בחיים, אך מחוסר הכרה, מדמם ומחוסר איברים חיוניים. זהותם של החיילים האחרים לא הותרה לפרסום עד היום, ומשפחתם לא יודעת מה עלה בגורלם. הניסוי נכשל, ואלפרד קורמל פגש בג'ומס ריכרדסון, הונגרי ממוצא הונגרי, בהכשרתו אסטרופיזיקאי וביחד הם תכננו מזימה נוספת להטיל מצור על אזור 51.
קורמל וריכרדסון הוציאו צו חירום, שגייס בשם התאגיד את כל תושבי האזור, ובעזרתם הצליח לשלוח עוד ועוד קורבנות שנפלו במלחמה אל מול הגרבילים. מניין הקורבנות עמד בתוך שבוע על 45 אלף חיילים ובני אדם, עד שמצא ריכרדסון דרך טובה ללכוד גרבילים, בעזרת פיתיון. באו"ם צפו מהתמונות המחרידות מהצד, והחליטו לשלוח נציגות של המועצה לשלום הגרביל לאזור 51, ביחד עם אונר"א ועוד מספר ארגוני סיוע בין לאומיים (ביניהם גם הצלב האדום). ריכרדסון וקורמל לא אהבו, בלשון המעטה, את החלטת האו"ם, ומכשהבינו שאין להם כל ברירה, החליטו לוותר על הניסוי. ענקית המזון קורמל התפרקה לאחר שספגה הפסדים קשים, עד שמצא קורמל שאריות גופת גרביל על שפת המדרכה, בבוקר בהיר אחד, מיהר והרים טלפון לעמיתו משכבר הימים והשניים הנדסו גנטית גרביל, ששימש בעיקר את קורמל ואת התעשייה עצמה.
בפס היצור נהג קורמל להפריד בין גרביל זכר, גרביל נקבה וגרביל שמסוגל להרביע את עצמו, על מנת להשאיר לעצמו גרבילים להנאתו האישית. במשך שנים נהג קורמל להתאכזר לגרבילים ואף לאנוס את רובם, תוך כדי שהוא מחליש את כוחם בעזרת אמצעים טכניים ומדעיים (המהווים פשעי מלחמה) ובעזרת תכנים טלוויזיונים, בין היתר, השארתם במשך שעות אל מול ערוץ 10 בשעה שזה משדר שידורים חוזרים של התוכנית "זמן מיסטיקה" (שגם זה, אגב, מהווה פשע מלחמה). גרבילים רבים איבדו את שמיעתם וראייתם במהלך הניסוי הנוראי, חלקם אף איבדו איברים [דרוש מקור] ומחציתם בחרו להתאבד עקב תנאי המחיה הקשים. ג'יימס ריכרדסון מיהר והכין נוסחה מיוחדת המאפשרת לשמר את גופות הגרבילים הפגועים, ופנה לראשונה לשף ישראל אהרוני על מנת שזה יטעם מהמנה החדשה שלו.
אהרוני, שלא התלהב מהמנה, שלח את ריכרדסון לנסות את מזלו במקומות אחרים. יומיים לאחר מכן דיווח אהרוני כי חש ברע, והודיע על מעבר לטבעונות, עקב ההתאכזרות היומיומית לגרבילים. ריכרדסון הפגוע שיווק את צנצנות הגרבילים בשווקים השונים ברחבי הארץ, אך ללא הצלחה, עד שפרצה מלחמת האזרחים האשכנזית. באותם הימים הארץ געשה, והחיילים נאלצו לשמור על הסדר שהופר, עת חשב לעצמו ריכרדסון - "כיצד אוכל להוקיר תודה לאותם החיילים, אם לא בעזרת האכלתם". מרבית החיילים הבודדים שמחו, אך לא ידעו כי אכילת הגרבילים תעשה להם נזק בלתי הפיך. ריכרדסון יצר קשר עם צה"ל, והציע את המאכל שלו. בצה"ל שמחו לקבל את המוצר לניסיון, עקב היענות מצד החיילים, והחלו להאכיל את כל החיילים (פרט לצמחונים ולטבעונים שהם צרכו טופו עם שאריות DNA של גרביל) בבשר הגרביל המשומר של ריכרדסון וקורמל.
קורמל וריכרדסון החלו בסכסוך עבודה קשה, שבסופו ריכרדסון נטש את קורמל עם העסק, ובאותם הימים, חיילים רבים החלו לחוות קלקולי קיבה תכופים והקאות, שלשולים ותחושת וירוס ויראלי דמויית שפעת, אך מה שהאוכלוסייה לא ידעה, זה שבגרביל ישנם חומרים רעילים ומסוכנים החודרים אל מערכת הדם. הגרבילים עצמם (ללא קשר לחומרים המשמרים שלא הוסיפו או ההפך לטעם הגרביל) היו רעילים מטבעם, שכן בגרבילים יש ארס, הביאו למקרי מחלות קשים ואף לתמותה [דרוש מקור] בקרב חיילים ואזרחים רבים שצרכו את המוצר של ריכרדסון וקורמל. מרבית החיילים שנפגעו אז מהמוצר, הוכרו כנכי צה"ל [דרוש מקור] .
הידרדרות הפרשה
שפים, מדענים, תזונאים וגינקולוגים רבים התרעמו על החלטת משרד הבריאות לאפשר את המשך שיווקו של המוצר. קורמל התעסק לבדו בפיתוח, וניסה למזער את נזקי הגרבילים בקיבה, אך ללא כל הצלחה. רופאים רבים דיווחו כי עשרות אנשים נוהרים בהמוניהם אל בתי החולים באוטובוסים, נשים הרות חשו בבטנן את תסמונת "הגרביל התוקף" כפי שהוכרה על ידי המדע, וילדים רבים סבלו מתופעת תלישת צינוריות דם פנימיות. דווח אף על מקרה בו אדם הבחין באסלתו בצואה דמויית גרביל, מכוסה בדם ובקצף. קורמל נעצר והובא בפני מספר שופטים, שהכריעו פה אחד לא להרשיעו בעבירות רצח עם המוני ובסיוע לאויב בזמן מלחמה (מהסיבה הפשוטה שהגרבילים הם אוייבם של בני האדם, ולכך נחזור בהמשך) אך כן בטבח מחריד ואינוס גרבילים, עבירה שעליה ריצה עד למותו ב-1982 ממחלת הכלבת מאסר ממושך.
במכתבים שהשאיר קורמל בתאו בכלא, הוריש לבנותיו, מת'ילדה וקלרה קורמל את המניות שלו בחברה שייסד, ואף את המתכון הסודי לפיתוח גרבילים בתנאי מעבדה. בנותיו מעולם לא נעצרו וחיות בדירות מסתור ברחבי העולם, שם על פי החשד מייצרות גרבילים להמונים ומשווקות אותם בעזרת פרסומות סמויות השתולות בסרטוני פורנו ביתי על ידי שחקניות בכירות, כדוגמת מיה ח'ליפה. (בד"כ בתעשיית הפורנו הגרביל משמש כדילדו ו/או כויברטור ולקקן, בו משתמשות שחקניות הפורנו על מנת לגרות את מוחו של הצופה התמים והמסכן ולשכנע אותו לקנות את מוצר הספאם). ה-FBI והאינטרפול ממשיכים בחיפושים אחריהן.
בראיון שנתן לפני מותו, קורמל הצהיר כי ידע ששיווק, ייצור, פיתוח וסחר בגרבילים מהווה עבירה. הוא אף הודה כי הוא פעל בחייו ותרם רבות למען הקהילה הגרבילית, על אף שפגע בה קשות. קורמל הביע את חששותיו, כי ביום מן הימים ראשי כנופיות הגרבילים יתפסו אותו ויצודו אותו, אך לאחר מותו, הוכרז בקרב הקהילה הגרבילית כ"חסיד אומות הגרבילים" ומדי שנה מצויין באזור 51 "יום קורמל", לזכר פועלו של קורמל עבור תעשיית הגרבילים והכרתם כאזרחים שווים לכל דבר ועניין בין שאר הבריות.
בשנת 1995 הכריזה המועצה לשלום הגרביל כי דגם האבטיפוס הראשון המשודרג, שנוצר מהכלאה של גרבילים וצלעות כבש, ייקרא ספאם. בצה"ל התלהבו מהשם, והחליטו כי זהו יהיה המאכל היחיד שיאכלו חיילי הצבא, על סמך ועדת טעם מיוחדת בראשות השרה לענייני טעם ומזון לימור לבנת שבאותם הימים שמשה כמפקדת חיל-הטרולים של הצבא. מאז, יחידת חיל-הטרולים מתפקדת כראוי בעזרת כדורי יוד ומשרתת נאמנה את העם ברשתות החברתיות ובמלחמה התדמיתית למען הגרבילים (שכידוע, זכו לשם רע בקרב העם ובכלל ברחבי העולם).
